לקחו להם את רשות השידור. בחריין מצנזרת
כשמיליארדר סעודי הקים ערוץ חדש בנסיכות הקטנה, הוא תכנן להתחרות באל-ג'זירה ואל-ערבייה הגדולות. אך אז הגיעה מהדורת החדשות הראשונה של הערוץ עם ביקורת על בית המלוכה הסוני - והוא הורד משידור. "ממשלת בחריין משווקת עצמה כמי שדוגלת בחופש העיתונות. בפועל היא לא סובלת את זה"
בתקשורת הישראלית כמעט לא שומעים על הנסיכות הקטנה במפרץ בחריין, אבל ברחבי העולם הערבי היא עושה רעש גדול מאוד בהתחשב למי שגודל אוכלוסייתה קטן מאמירות קטאר.
לא ערכים, אחים. הדילמה של אל-ג'זירה במצרים
עוד חדשות בעולם :
אפשר לבגוד חופשי: בוטל החוק נגד ניאוף
יזידיות לאנג'לינה ג'ולי: "דאעש זה גיהנום"
בדומה לזירות אחרות במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי - כמו למשל בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן - הפכה בחריין בשנים האחרונות לזירת מאבק יצרי בין הציר הסוני בראשות סעודיה לבין הציר השיעי בראשות איראן. המרקם העדתי בבחריין עדין ביותר ויושב על "חבית נפץ": בית המלוכה הסוני שולט על רוב שיעי שמהווה בין 65 אחוזים ל-75 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, העומדת על יותר מ-1.3 מיליון תושבים.
הבחישה האיראנית
מי שמנצל את המחאות ההמוניות בבחריין, שנמשכות זה ארבע שנים וטרם אמרו את המילה האחרונה למרות הדיכוי, המעצרים וסתימת הפיות מצד המשטר הסוני, הוא הציר השיעי בראשות איראן. לא עובר כמעט יום אחד בתקשורת האיראנית ובכלי התקשורת של חיזבאללה הלבנוני, בעל בריתה של איראן, שלא מופיעה בו בחריין בצורה כזו או אחרת.
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מרבה להתייחס בנאומיו לבחריין ולסבלו של העם הבחרייני, ובנאומו לפני כמה ימים דחה את הביקורת שהשמיע יריבו הפוליטי, יו"ר זרם אל-מוסתקבל, סעד אל-חרירי, שטען כי הוא מתערב בענייניה של בחריין.
בראש הנסיכות הקטנה שזכתה לעצמאות ב-1971 עומד חמד בן עיסא אל-חליפה. אל-חליפה עלה לשלטון ב-1999 בעקבות מות אביו, המלך הראשון של בחריין העצמאית, עיסא בן סלמאן אל-חליפה. אל-חליפה נהנה מקשרים אמיצים עם מדינות המפרץ הסוניות ובראשן סעודיה.
עמדות חריגות? לא אצלנו
אף שהמלך הבחרייני הצליח להכיל את המחאה ההמונית, להבדיל ממדינות אחרות באזור, התסיסה נגד משטרו נמשכת כל הזמן. באחרונה עצרו רשויות בחריין את השייח עלי סלמאן, איש דת שיעי ומבכירי האופוזיציה הבחריינית, שהפך לסמל הדיכוי עבור האופוזיציה. סלמאן נעצר בגין הסתה להפיכה נגד השלטון, הרגיש מאוד להתבטאויות של גורמי אופוזיציה נגדו.
השתקת מחאה וסתימת פיות היא תופעה רווחת בבחריין, ומי ששילם על כך מחיר גבוה באחרונה הוא הערוץ הסעודי החדש "אל-ערב", שמשדר משטח המדינה. הערוץ החדש הוקם במימון הנסיך הסעודי המיליארדר וליד בן טלאל. בן טלאל שם לעצמו למטרה להתחרות ב"מגרש של הגדולים" בתקשורת הערבית מול ענקיות כגון רשת אל-ג'זירה ורשת אל-ערבייה עם הסיסמה "הסיפור שנוגע לך".
לנסיך המיליארדר אין שום תפקיד רשמי בממלכה הסעודית, ולכן הוא חש חופשי להביע עמדות חריגות ושונות לעתים מהעמדות הרשמיות של בית המלוכה בריאד. עוד בטרם עלה "אל-ערב" לשידור אמר מנהל הערוץ, ג'מאל חאשקג'י, עיתונאי סעודי מוכר, שהערוץ ייתן במה לכל הקולות - גם ל"אחים המוסלמים", גם ל'דאעש" וגם לאופוזיציה השיעית בבחריין. דברים מסוג זה לא התקבלו בשביעות רצון בקרב החוגים השלטוניים בבחריין ובמדינות אחרות במפרץ - והערוץ החדש שילם עליהם בגדול.
ירדו מהאוויר אחרי פחות מ-24 שעות
באחד העיתונים המזוהים עם השלטון הבחרייני נטען כי הסיבה להפסקת השידורים של ערוץ "אל-ערב" היא, בין היתר, העובדה שהוא לא פעל לפי המוסכמות הנהוגות במפרץ הפרסי. בעיתון רמזו למהדורת החדשות הראשונה של הערוץ, שבה אירחו את חליל מרזוק, אופוזיציונר בחרייני מוכר וסגנו של שייח עלי סלמאן העצור, שמתח ביקורת חריפה על התנהלות השלטונות ששללו את אזרחותם של 72 אזרחים בגין מעורבות בטרור.
סגירת הערוץ גררה לא מעט תגובות בזירה התקשורתית הערבית, וכן בקרב האופוזיציה הבחריינית. "שנתיים שממשלת בחריין משווקת את עצמה כמי שדוגלת בחופש העיתונות, ושהיא תיתן חסות לערוץ 'אל-ערב'", "צייץ" בטוויטר נג'יב רג', "אבל במציאות היא לא מסוגלת לסבול את זה ולו לשעות ספורות".
כנראה תמונות אחרונות למזכרת מערוץ "אל-ערב" בבחריין:
ברדיו "סווא" האמריקני בשפה הערבית נטען כי במשך שנים גירשה בחריין עשרות עיתונאים מערביים שהחליטו לסקר הפגנות של האופוזיציה נגד השלטון, ושהשלטונות במנאמה לא מהססים להאשים כלי תקשורת בפגיעה בביטחון הלאומי.
"הפסקת שידורי הערוץ היא מבחן נוסף לחופש הביטוי בבחריין", אמר ראש מרכז המחקרים לענייני בחריין בלונדון, עבאס בוספאן. הוא הוסיף: "בסך הכול מדובר בערוץ סעודי שנמצא בבעלותו של אמיר שמוגדר כאחד מהנצים בתוך משפחת המלוכה הסעודית, ולמרות זאת עצרו את השידורים. ההסכמה על הקמת הערוץ גובשה בין הנסיך לבין מלך בחריין, אבל הנסיך לא הסכים לקבל את העצות שניתנו לו כי אי-אפשר לסמוך על המשטר הזה".
אז מה קורה בינתיים בשטח? למרות הדיבורים על כך שערוץ "אל-ערב" ישוב לאוויר בקרוב, הוא טרם שב לשדר וקיים סיכוי גדול שלא ישוב לשדר במדינה שמגדירה מחדש את חופש הביטוי.
לפנייה לכתב/ת 
