קשה להתאפק? כל הסימנים לשלפוחית רגיזה
17% מהאוכלוסייה עשויים לסבול מתופעת השלפוחית הרגיזה, שמאלצת לתכנן את כל סדר היום סביב הקרבה לשירותים. איך מאבחנים ומטפלים בשלפוחית רגיזה? מדריך
שלפוחית רגיזה היא תופעה שכיחה בה שריר השלפוחית מתכווץ בצורה לא רצונית, והתסמינים הם אי יכולת להתאפק, תכיפות במתן שתן ודליפת שתן. זוהי איננה מחלה מדבקת והיא יכולה לתקוף כל אחד מהאוכלוסייה – למעשה, וגם הסיבות להתהוותה אינן ידועות.
סינדרום השלפוחית הרגיזה פוגע ב- 17% מכלל האוכלוסייה בגילאים שונים, אך קרוב לוודאי שהשכיחות גבוהה בהרבה, בגלל שרבים מהחולים אינם מבקשים סיוע רפואי ולכן אין רישום מתועד. למרות הדעות הקדומות על שלפוחית שתן כסינדרום "נשי", גם נשים וגם גברים סובלים ממנה באותה שכיחות.
קראו עוד
בלי לרוץ לשירותים: 5 עצות לשלפוחית רגיזה
האם ניתן לרפא שלפוחית רגיזה?
12 בעיות בגוף שמחרבות את השינה - ופתרונות
שלפוחית רגיזה היא סינדרום שמשום מה רוב האנשים מתביישים בה ואינם פונים לקבלת סיוע רפואי עבורה. אנשים רבים מנסים להתמודד עם המחלה בצורה עצמונית במחשבה שאין טיפולים שיכולים לעזור להם, או כאלה אפילו שלא מזהים את התסמינים של המחלה.
אולם, שלפוחית רגיזה איננה סיבה להסתגר בבית וניתנת לאבחון פשוט אצל רופא המשפחה או אצל אורולוג.
לשנות סדרי עולם
שלפוחית רגיזה גורמת לחולים בה לסגל שגרת חיים שונה לחלוטין ממה שהכירו עד כה. איכות החיים נפגעת בצורה משמעותית והיא פוגעת בחיי היום יום החל מבעיות בשינה וכלה בפגיעה בכושר העבודה.
גם היציאה מהבית הופכת לקשה יותר, מאחר שהיא איננה אפשרית במידה ואין שירותים בסביבה הקרובה. מעבר לפגיעה בתפקוד כיס השתן וחוסר שליטה במתן שתן, המחלה מלווה בקשיים נפשיים המתבטאים בחרדה, הסתגרות, פחד והכחשה.
גם קשיים חברתיים נוצרים בעקבות המחלה מאחר והדימוי העצמי יורד ובכך מוביל להסתגרות וניתוק חברתי.
יחסים מסוכנים
ההשפעות של תסמונת השלפוחית הרגיזה לא פוסחת על בני הזוג והיא בהחלט נותנת את אותותיה על הזוגיות בכלל ועל חיי המין בפרט. גם נשים וגם גברים חוששים מפני דליפת שתן בזמן קיום יחסי מין ואצל נשים גם בזמן האורגזמה ובכך להיכנס למצב של אי נעימות ובושה מול החצי השני.
נמצא כי ישנה ירידה בפעילות המינית ובהנאה בזמן קיום יחסי המין, אך הביטוי לפגיעה בזוגיות לא נעוצה רק ביחסי המין ושלפוחית רגיזה גורמת למתח בין בני זוג: פחות מטיילים, יותר חוששים מהשפעת המחלה על החצי השני וגם העול הכלכלי בהחלט תורם לכך.
דרכי טיפול מומלצות
בראש ובראשונה מתחילים לטפל בשלפוחית רגיזה בצורה שמרנית כגון, דיאטה שבה מפחיתים ברכיבים הגורמים להרעה בסינדרום. בנוסף, מלמדים את החולים "לאמן" את השלפוחית שלהם להגדלת פרקי הזמן בביקור בשירותים ופיזיותרפיה של רצפת האגן.
במקביל לטיפול השמרני, או אם הוא לא צלח, עוברים לטיפול תרופתי. קיימות מספר תרופות בשוק המגדילות את קיבולת השלפוחית.
אם שני אלה אינם מסייעים, ניתן לפנות לטיפולים חלופיים, אשר הוכיחו את עצמם יעילים. הזרקת בוטוקס לדופן שלפוחית השתן הוכיחה את יעילותה עם אחוזי ההצלחה של 70% .
בוטוקס הוא אחד הטיפולים השכיחים ביותר בטיפול בשלפוחית רגיזה ונחשב לטיפול פשוט, המשפר את איכות החיים של החולים ובעל תופעות לוואי נדירות. הבוטוקס גורם לשיתוק שריר השלפוחית ובכך מפחית את מידת ההתכווצויות הלא רצוניות, אירועי הדלף והדחיפות.
טיפול נוסף שיכול להקל על תסמיני הסינדרום הוא השתלת קוצב בגב התחתון שאליו מחוברות אלקטרודות. מנגנון הפעולה של הקוצב אינו ידוע.
מעבר למה שמנינו עד כה, ישנם גם ניתוחים, המשמשים כמוצא אחרון עבור החולים בשלפוחית רגיזה מאחר והם מלווים בתופעות לוואי רבות, מורכבים ומסובכים ודורשים טיפול ומעקב ארוך טווח גם לאחריו.
יש לציין, כי בשנים האחרונות יש יותר מודעות לשלפוחית רגיזה ויותר חולים פונים לסיוע רפואי, אבחון וטיפול מתאים. אין כיום דרך טיפול המסוגלת לרפא את המחלה לחלוטין, אך בהחלט יש טיפולים המסוגלים להקל משמעותית על התופעות ולשפר את חיי המטופלים.
הכותב הוא אורולוג בכיר, המרכז הרפואי אסף הרופא
לפנייה לכתב/ת 
