מאות הפגינו בת"א ובחיפה: לא נקריב את ילדינו
הורים וילדיהם מוחים בדרישה לפתור את מצוקת הסייעות בגני הטרום חובה ובגנים המשולבים. ציפי ברנד, מיוזמות המחאה: "הנושא הזה בוער לנו, אנחנו לא מוכנים יותר להקריב את הילדים". גננת מהדרום העידה: "בגן צפוף הילדים נפגעים, כל שעה אני תופסת את הראש ושואלת את עצמי מה קורה להם"
מאות הורים וילדיהם התכנסו אחר הצהריים (יום ד') בכיכר רבין במחאה על הצפיפות בגני הילדים. כ-100 הורים וילדים נוספים התכנסו ברחבת האודיטוריום בחיפה. בשני המוקדים דורשים לפתור באופן מיידי את מצוקת הסייעות בגני הטרום טרום חובה (גילאי 3) ובגנים משולבים (4-3), שם גננת אחת וסייעת אחת בלבד אמונות על 36 ילדים. מאחורי המחאה עומדת התארגנות של הורים בשם "גן זה לא מחסן" שפועלת לקידום החינוך בגיל הרך.
נעמה יפעת ממובילות המאבק בתל אביב אמרה בעצרת המחאה: "אנחנו דורשים סייעת נוספת בגני הילדים. מתחילת השנה עד דצמבר הייתה לנו סייעת נוספת שלוש פעמים בשבוע. זה טיפה בים, אבל זה עזר. ראינו את ההבדל". עוד סיפרה: "בגן של הילד שלי, בן ארבע, אין אפילו אסלה מתאימה. זה נשמע מוזר אבל זה ככה", הבהירה את הדרישה לשיפור התנאים הפיזיים בגנים. "עוד כמה ימים נלך לקלפי והקריאה הזו היא לא רק לראש הרשות שלי אלא לכל המפלגות שטוענות שחינוך ילדינו חשוב להן - הילדים שלנו נפגעים באופן משמעותי. מישהו צריך להתעורר".
לפי נתוני ה-OECD נכון לשנת 2012, עמד היחס בישראל על 27 ילדים לכל גננת, כשהממוצע במדינות המפותחות עומד על 14 ילדים בלבד לכל גננת. כ-300 אלף ילדים בגילים 4-3 לומדים השנה בגנים. לפני כמה שבועות החל הרישום לגנים העירוניים ומהשנה הבאה ייושם חוק חינוך חובה במלואו, שבמסגרתו כל הורה לילד בן שלוש ויותר יחויב לרשום אותו לגן ציבורי או לגן מוכר שאינו רשמי.
מנואל טרכטנברג, מועמד מטעם המחנה הציוני לכנסת, אשר עמד בראש הוועדה לשינוי חברתי כלכלי בעקבות מחאת האוהלים ב-2011, אמר בעצרת: "חשבתי לתומי לפני שלוש שנים וחצי שלא יהיה צורך בהפגנות, קיוויתי שהממשלות מאז יעשו מה שצריך, אבל זה לא קרה". הוא התחייב: "בשנת הלימודים הקרובה תהיה סייעת נוספת בכל הגנים עד לשעה 16:00. זו התחייבות. מה שלצערי לא יהיה זהסייעות עם הכשרה מתאימה, אבל נעשה זאת בשנה הקרובה".
ציפי ברנד, חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו ממובילות המחאה, התריעה: "נדרשות סייעות שעברו הכשרה מתאימה, לא בנות שירות לאומי. הנושא הזה בוער לנו. אנחנו מחוייבים לו ולא מוכנים יותר להקריב את הילדים. אני מבטיחה שנמשיך ולא נרפה מהנושא". היא הזמינה לבמה עוד ועוד גננות וסייעות מכל רחבי הארץ, שסיפרו על הצפיפות הבלתי אפשרית בגנים.
"זה המצב במדינה מתוקנת?"
דורית חזן, גננת מירושלים וסגנית יו"ר ארגון גננות מחנכות, הגיעה אף היא להפגנה, "כדי לוודא שהילדים בגנים יקבלו מה שהם צריכים בשביל להתפתח בצורה ראויה. שהפולטיקאים הנבחרים שלנו יבינו שצריך לעשות טיפול שורש. סייעת נוספת זו המצוקה כרגע, אבל זה לא רק זה. ילד בגיל הזה צריך גננת וסייעת אחרי הכשרה".
היא הוסיפה: "צריך לצמצם את מספר הילדים בגן. משרד החינוך דורש ממני לשבת עם ילדים בקבוצות הוראה אבל כבר חצי שנה עברה ואני לא עושה זאת. אני לא מכירה את כל הילדים עד הסוף. זה עצוב ומתסכל. אני מתעסקת בתהליך גמילה ואני לא מצליחה אפילו לתת להם מענה בסיסי".
תמי בן דוד, ממשתתפות ההפגנה בחיפה, סיפרה כי היא חוששת מכך שבתה עולה לגן עירייה בשנה הבאה. "אני שומעת את העדויות של הגננות ולא יודעת איך אפשר לדבר על חינוך, מדובר על הישרדות. ילדים שלא יכולים לפתוח בעצמם עדיין את תיקי האוכל, ללכת לשירותים. צריכים בגנים עוד ידיים עובדות. לא ייתכן שזה יהיה המצב במדינה מתוקנת, על כך באנו למחות".
עו"ד שרית גולן שטיינברג, חברת מועצה בעיריית חיפה ואם לילד בן 4, הפגינה אף היא: "אנו דורשים ממקבלי ההחלטות חינוך הולם לילדי הגן, שיהיה מי שדואג לצרכים הפיזיים והתפתחותיים שלהם. כרגע סדר היום שלהם לא מותאם לצרכים - ילד בן 3 לא אמור לאכול ב-15:00, ולא אמור לנגב לעצמו את הישבן. עד שתכונן הממשלה החדשה וימונה שר חינוך נבקש מהרשות המקומית להציב סייעת שנייה בכל גן טרום חובה".
"בגן צפוף - ילדים נופלים ונחבלים"
גננות בדרום הארץ כבר לא מסוגלות לעבוד בצפיפות הבלתי נסבלת. כך לדברי נ', גננת כבר יותר מ-20 שנה, העובדת בגן חובה עם 35 ילדים בני חמש ושש. לדבריה, "הצפיפות גדולה מאוד. משרד החינוך לא באמת רואה מה קורה, והמצב הרבה יותר קשה מאשר בגני טרום חובה. בגן חובה הצפיפות הרבה יותר גדולה כי הילדים גדולים יותר, וכתוצאה מכך הם גם נפגעים. הם נופלים, מצטופפים, זה יוצר בעיות התנהגות".
נ' סיפרה כי נדרשת לה "כמעט רבע שעה רק לסדר אותם בכיסאות. אני כל שעה תופסת את הראש ושואלת את עצמי מה קורה להם. הם לא מבינים את המציאות הזו. בגלל שהגן כל כך קטן את כל הזמן מזיזה שולחנות וכיסאות כדי שיהיה להם מקום, אין להם לאן לזוז. אני מרחמת עליהם. וגם עלי".
לדבריה, באחד מימי הגשם הגיעו לגן רק 21 ילדים, ואז התחוור להההבדל במלוא עוצמתו: "עם 35 ילדים אין טיפה אוויר ואי אפשר להגיע לכל ילד. אנחנו אמורות לקדם ילדים אבל זה בלתי אפשרי. לפעמים אני לא מאמינה שזו המציאות בשנות ה-2000. אני מרגישה שאנחנו הולכים אחורה ולא קדימה. איך אפשר לשמוע שילד צריך משהו? אני מתוסכלת. כשיצאו בהכרזה שגן זה לא מחסן, אמרתי לעצמי, 'אתם צודקים'. אבל לי יש תחושה שאנחנו מחסן. ההורים שמים את הילדים והולכים. הם לא יודעים ולא רוצים לדעת מה קורה בפנים. בשנים האחרונות הילדים אומללים".
אך נדמה כי ההורים דווקא מודעים לקשיים שבהם נתונים ילדיהם וגם נשות הצוות. אלכס מורדוכוביץ מבאר שבע, אב לבת חמש בגן טרום חובה בעיר, הסביר: "הגננות והסייעות לא כל יכולות. מאוד קשה להן לעבוד". לדבריו, בגן של בתו יש שתי סייעות אך הן לא עובדות לאורך כל היום יחד. "ברגע שסייעת אחת חולה הכל מתהפך. 29 ילדים בגן - כך שלמעשה יש עשרה ילדים על איש צוות, שזה יותר מדי".
ק' עובדת כגננת ארבע שנים עם 35 ילדים בעזרת סייעת. גם היא קובעת: "הצפיפות משפיעה לא לטובה על הילדים. קשה לתת לכל ילד את תשומת הלב הראויה, כדי שיתפתחו כמו שצריך. כואב לי לראות את המצב. וגם ההורים לא מרוצים. זה לא קל".
מוטי גלר, סגן יו"ר הנהגת ההורים העירונית בבאר שבע האחראי על גני הילדים סיפר כי הבעיה העיקרית קיימת בגילאי שלוש-ארבע.
"חוק חינם חינם הוא לכאורה מיטיב. אבל הוא לא לקח בחשבון את התנאים הפיזיים. כל ילד גם אם הוא לא גמול יכול להיכנס לגן, ואין שם תשתיות אפילו להחליף לו חיתול. אם צריך להחליף לילד נותרת אשת צוות אחת על 34 ילדים, בוכים, כואבים. זה לא בסדר. משרד החינוך מתנער מהמצב וזרק את יישום החוק על הרשויות. הרשות המקומית עושה כמיטב יכולתה, אבל אי אפשר לתפקד בגן כזה רק עם שני אנשי צוות".
הוא סיפר כי העירייה מגייסת בנות שירות לצורך זה, "אבל עדיין, זה לא פיתרון מיטבי. הגננות הפכו לבייביסיטר במקום לחנך את הילדים".
לפנייה לכתב/ת 
