כוכבים ופרודיות: We Are The World בן 30
שיר הצדקה "We Are The World" שהוקלט בדיוק לפני 30 שנה, נחשב לאחד הסינגלים המצליחים ביותר בכל הזמנים. מייקל ג'קסון, בוב דילן, ברוס ספרינגסטין וסינדי לאופר הם רק חלק מהכוכבים שהשתתפו בו, וכיאה למפגש בין סטארים - הסיפורים מאחורי הקלעים היו מעניינים אף יותר מהשיר
טקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 1985 הכיל ברובו מוזיקאים שהפכו אייקונים ואגדות בספר דברי הימים האמריקאי. שלל זמרי ענק ומוזיקאי-על נפגשו לערב חלוקת פרסים אחד, שמבט על רשימת משתתפיו היום ייראה דמיוני, כמעט מגלמוני, כשמחשבים את כמות הכישרון שהתכנסה בו. אלא שהסיפור המעניין של היום ההוא התרחש דווקא מאוחר יותר באותו הלילה, כשמיד עם תומו של הטקס נסעו 46 מהמוזיקאים הגדולים ביותר בעולם לאולפן הקלטות אחד, בו התאחדו לכדי להקת העל USA for Africa, במטרה להקליט את מה שהפך להיות להיט הצדקה הענק "We Are The World", אשר חוגג בסוף השבוע הזה 30 שנה לצאתו.
USA for Africa - We Are The World
"נא להשאיר את האגו בכניסה", נכתב בשלט הכניסה לחדר החזרות, ומסיבות מובנות: כשלוקחים בחשבון את כמויות הפרסום והאגו שנדחסו לתוך האולפן של קווינסי ג'ונס, מהנדס השיר לצד מייקל ג'קסון וליונל ריצ'י, פוטנציאל הנפיצות בחדר היה נראה גבוה מאוד. בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, דיאנה רוס, בילי ג'ואל, ריי צ'ארלס, פול סימון וסינדי לאופר הם רק חלק קטן מארסנל שמות הענקים שנדחס לחלל הקטן ההוא, עבור מטרה כה חיובית, שהיום הייתה מעלה לא מעט סימני שאלה, ספקות והערות ציניות מצד צרכני תרבות מפוכחים.
משלב הרעיון להצלחה האדירה
הרעיון להקליט שיר עבור קורבנות הבצורת באתיופיה עלה בראשו של הארי בלפונטה בהשראה ברורה ממקום אחר. "Do They Know It's Christmas", שירה של הסופרגרופ "בנד אייד" שהורכבה משילוב בין אמנים בריטים ואיריים (ביניהם היוזם בוב גלדוף, סטינג, רוג'ר טיילור, בונו ואדם קלייטון, סיימון לה בון ופיל קולינס) היה ללהיט ענק ששירת את מטרתו, ושנה מאוחר יותר ביקשו גם המוזיקאים האמריקנים לתת את התגובה שלהם ולהוכיח שגם להם יש מודעות (או העדרה, אם נהיה כנים לרגע) קולוניאליסטית.
"Do They Know It's Christmas". ההשראה
למלאכת הרכבת השיר נבחרו ליונל ריצ'י וקווינסי ג'ונס, כשלצידם גויס מייקל ג'קסון הצעיר - אלא שהוא בהחלט לא היה הבחירה הראשונה למשימה. "למעשה ניסיתי ליצור קשר עם סטיבי וונדר ופשוט לא הצלחתי", יספר ריצ'י מאוחר יותר. "סטיבי יצא להמון סיבובי הופעות, הוא היה מאוד עסוק. השגתי את מייקל לפני שהצלחתי להשיג את וונדר".
וכך, תחת מעטה סודיות כבד שספק אם היה מתאפשר היום, בעולם של רשתות חברתיות ומצלמה בכל כיס, הם הגיעו. חלקם בלימוזינות מפוארות היישר מטקס הפרסים, אחרים עשו זאת בדרכים פחות נוצצות. ספרינסגטין, למשל, חנה את המשאית שלו במגרש החניה של חנות מכולת בצידו השני של הרחוב - או כך לפחות האגדה מספרת.
"We Are The World". כך זה נראה באולפן
באופן משעשע, רוב האמנים שהתגייסו למשימה שמעו את השיר לראשונה במעמד הקלטתו. הגיוני בסך הכל, בהתחשב בעובדה שכותביו סיימו את העבודה עליו רק בלילה שלפני כן, לאחר האזנה מסיבית ללא מעט המנוני מדינות שונות כמו אמריקה, אנגליה, גרמניה ורוסיה במטרה לספוג השראה שתהפוך את "אנחנו העולם" משיר מחווה - להמנון עולמי.
"לא רצינו שיר שישמע נורמלי", סיפר ריצ'י. "רצינו משהו בומבסטי, הדבר הכי גדול שיש. לקחנו את כל (ההמנונים) והעלינו משהו שנשמע מוכר, כמו המנון של העולם. רצינו שאנשים ירגישו כאילו מדובר בשיר מוכר. מהשניה שהיה לנו את הלחן העסק התחיל להתגלגל". ריצ'י, אגב, היה כל כך שקוע בתהליך הרכבת השיר, עד כי לטענתו אין לו כל זיכרון מהטקס שקדם להקלטות, על אף שזכה במהלכו בחמישה פרסים והנחה את האירוע.
אם להאמין לאגדה (וגם לסרט שליווה את הקלטת השיר), לא מעט רגעים סוריאליסטיים נרשמו שם. קני רוג'רס שרדף אחר כל הנוכחים עבור חתימות, ביצוע ספונטני ומאולתר לחלוטין של כל הזמרים ל-"Day-O" של יוזם הפרויקט בלפונטה והטייק שנערך מחדש לאחר שרעש התכשיטים של סינדי לאופר נשמע בהקלטה. מעל כל אלה עומדת סצנה מוזרה, במסגרתה סטיבי וונדר יושב ליד פסנתר ומחקה את בוב דילן אל מול עיניו, במטרה להדריך אותו בשירת "There's A Choice We're Making", שורת הסולו שלו, שגרמה למוזיקאי לא מעט סטרס. "איך אתם רוצים שאשמע?", שאל דילן את וונדר וריצ'י, וג'ון אוטס סיפר: "(דילן) הוא לא בחור מלודי במיוחד, וזו הייתה מלודיה מאוד ספציפית. אני חושב שהוא לא חש בנוח לשיר את המלודיה המסוימת הזו, והוא עבד מסביב לה בדרכו הייחודית".
תקרית התכשיטים של סינדי לאופר
כשהשיר יצא, ב-7 במרץ 1985, הוא היה להצלחה אדירה. "WATW" נכנס ישירות למקום ה-21 ברשימת 100 הסינגלים המצליחים בארה"ב, ובכך כמעט שהשתווה לקובע השיא –"Thriller" של מייקל ג'קסון, שנחת במקום ה-20 רק שנה לפני כן. בתוך ארבעה שבועות הגיע השיר למקום הראשון ברשימה, כחצי מהזמן שלוקח לסינגל רגיל להגיע למשבצת הנכספת. בנוסף להצלחה הפנומנלית בארה"ב, הסינגל זכה להצלחה אדירה גם בשאר העולם, ועמד בראש מצעדי הפזמונים באוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה, צרפת, נורווגיה, שוודיה, הולנד, אירלנד ושוויץ. באוסטריה הוא הגיע רק למקום השני.
ביקורות עוינות ושלל פרודיות
אבל לצד הצלחה מסחרית גדולה עם מכירות של 800 אלף עותקים בשלושת הימים הראשונים להפצתו, "We Are The World" בעל המסר ההומניסטי זכה ללא מעט תגובות שליליות וביקורת עוינת. בין היתר נאמר על הפרויקט כי הוא נשמע כמו פרסומת לפפסי (ביקורת די מתבקשת, שכן ג'קסון היה הפרזנטור של פפסי בזמנו, והשיר מכיל שורות כמו "אנחנו בוחרים עכשיו" שיותר ממרפררת אל הסלוגן של פפסי "הבחירה של הדור החדש"). ביקורת אחרת טענה כי מדובר בשיר מתנשא, בו חבורה של מוזיקאים עשירים, שבעים ומערביים שרים לאוכלוסיה אותה לעולם לא יפגשו ועמה לעולם לא יזדהו. גם עולם הרוק לא קיבל את השיר בזרועות פתוחות, ורבים מכוכבי התקופה שלא לקחו חלק בשיר חשו כי הוא נעדר מחאה אמיתית.
המחווה הספונטנית להארי בלפונטה
למרות כל אלו, "We Are The World" זכה בשלל פרסים, נמכר בכ-20 מיליון עותקים בתקופת צאתו והיה לתקופה ארוכה סינגל הפופ החמישי הנמכר ביותר בכל הזמנים, והשיר המצליח ביותר בשנות השמונים. למעשה גם היום, שלושה עשורים לאחר שיצא, תמלוגים מהשיר ממשיכים להוות מקור המימון המרכזי של ארגון "ארה"ב למען אפריקה" שפועל למען מדינות העולם השלישי. שנה לאחר שהוקלט, בטקס הגראמי 1986, זכה השיר בארבעה פרסי גראמי, ביניהם "שיר השנה" ו"קליפ השנה". גם בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית הוא הוכתר כשיר השנה, והיה לשיר שסגר את הטקס. עד היום הכניס הסינגל למעלה מ-74 מיליון דולרים.
כמו כל תופעה עולמית, גם הקלטת "We Are" הולידה לא מעט פרודיות מצוינות, שכולן העניקו פרשנות משלהן למונחים "סופרגרופ" ו"שיר צדקה". בין הפרודיות המשעשעות שנוצרו ניתן למנות את "We’re Sending Our Love Down the Well” מתוך משפחת סימפסון (שיר שהוקדש לבארט סימפסון, או האלטר אגו הנכלולי שלו - טימי או'תול, שנפל לבאר ולא הצליח לצאת ממנה), "Bad Cover Version" של פאלפ, שהפגיש ב-2002 כפילים של פול מקרטני, קורט קוביין, רובי וויליאמס, דיוויד בואי, ליאם גאלאגר, ביורק ואף סולן פאלפ ג'רוויס קוקר, שבעצמו השתתף בקליפ – מחופש לדמותו של גיטריסט להקת קווין, בריאן מיי.
שלל פרודיות משעשעות. "Bad Cover Version" של פאלפ
ניסיון נוסף של קווינסי ג'ונס להוציא ב-2010 גרסה חדשה ומעודכנת לשיר במטרה לאסוף כסף עבור הנפגעים מרעידת האדמה בהאיטי, נתקל בהתעלמות כמעט טוטאלית וזכה למערכון לעגני במיוחד של אנשי "סאטרדיי נייט לייב", בו הכריזו על גרסה שלישית לשיר - שכל הכנסותיו קודש להעלאת המודעות לאסון "We Are The World" השני. חייבים להודות שבמידה מסוימת ג'ונס הביא על עצמו את הלעג, שכן את השורה של דילן בשיר תפס הפעם ליל' ווין (פלוס אוטו-טיון), בעוד את מקומה של סינדי לאופר מהגרסה המקומית החליפה סלין דיון. בנוסף, גם ג'סטין ביבר הצעיר לקח חלק בשיר, וזה בהחלט מעיד משהו על אופיו של הפרויקט, 25 שנים מאוחר יותר.
לצד הפרודיות הרבות היו גם השראות כנות ורציניות, כמו "Candle In The Wind", גרסת 1997 לשירו של אלטון ג'ון, שהכנסותיו נתרמו להנצחת זכרה של הנסיכה דיאנה לאחר מותה. והייתה גם גרסת סוף שנות התשעים ל-"Perfect Day", שאספה כסף עבור ילדים במצוקה ולקחו בה חלק שמות כמו ריד עצמו, דיוויד בואי, אלטון ג'ון, סוזן ווגה, חברי להקת בויזון וכמובן - סולן יו 2 בונו, שמוצא את דרכו לכל שיר צדקה באשר הוא. גם לישראל הייתה הגרסה שלה ללהקת על אלטרואיסטית, בדמות "עם אחד עם שיר אחד" שיצא באותה השנה, שהכנסותיו נתרמו למען נכים ואנשים בעלי מוגבלויות ואשר לקחו בו חלק חוה אלברשטיין, יגאל בשן, שלמה גרוניך, גלי עטרי, גידי גוב, הפרברים, ציפי שביט, אילנית, מזי כהן, דני ליטני ורבים נוספים.
גרסת 2010. אפילו ג'סטין ביבר שם
"אני לא חושב שאי פעם יהיה אפשר לשחזר את הלילה ההוא", יאמר קווינסי ג'ונס שנים מאוחר יותר, כשיזכר ברגעים שחווה באולפן. "אני מכיר ומאמין בכוחה של מוזיקה לקרב אנשים יחד למען טובת האנושות, ויתכן שאין ולא תהיה לכך דוגמה טובה יותר מאשר הקוקלטיב ששר את 'We Are The World'. שיר טוב מחזיק מעמד לנצח".