41% מהציבור במינוס: "בגלל יוקר המחיה"
סקר מיוחד של "כלכליסט" חושף את עומק משבר החובות של הישראלים: 70% סוחבים את האוברדראפט יותר משנה ושליש לוקחים הלוואות כדי לסגור אותו. 46% מהנשאלים השיבו: לא מאמינים שנצא השנה מהמינוס. וגם: נתון מדהים על דור ההורים ששוקע בחובות כדי לעזור לילדים
ישראלים במינוס תמידי: סקר מיוחד שנערך ב"כלכליסט" חושף היום (ה') כי לא פחות מ-41% מהציבור נמצאים במינוס באופן קבוע. נתון דומה נמצא גם בסקרים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). עם זאת, סקר "כלכליסט" מוצא נתונים נוספים. בין היתר נמצא כי שליש מהאנשים נמצאים במינוס עמוק יותר מעשרת אלפים שקלים.
עוד עולה מהנתונים בסקר כי 70% סוחבים אותו יותר משנה. במקביל, בעלי הכנסות נמוכות מהממוצע נמצאים במינוס (43%) יותר מאשר בעלי הכנסות גבוהות (30%).
ממדי המינוס של בעלי ההכנסות הנמוכות ובעלי ההכנסות הגבוהות מתחלקים כך ש-70% מחזיקים באוברדראפט של עד עשרת אלפים שקלים בקרב בעלי הכנסות נמוכות ומחצית מבעלי ההכנסות הגבוהות, המינוס שלהם בחשבון הבנק עומד על יותר מעשרת אלפים שקלים.
למה הישראלים נמצאים במינוס? יותר ממחצית מהמשיבים האשימו את יוקר המחיה במצבם הכלכלי, אך 20% היו מוכנים להודות שהם נמצאים במינוס בגלל התנהלות כלכלית לא נבונה.
ניתוח עומק של הנתונים מראה כי יש יותר נשים באוברדראפט (24%) מאשר גברים (15%), יותר דתיים (33%) מחילונים (21%), יותר תושבים מיהודה ושומרון (38%) מתל־אביבים (16%) ויותר בעלי הכנסות גבוהות (28%) מאשר בעלי הכנסות נמוכות (12%). 46% מהנסקרים ענו כי הם לא מאמינים שייצאו השנה מהמינוס.
לוקחים הלוואה בשביל לסגור את המינוס
בנוסף, ב"כלכליסט" שאלו אם החיים במינוס משפיעים על היחסים שלהם עם בני הזוג והמשפחה שלהם. 47% הודו שכן, במידה מסוימת. לפי 51% מהציבור, המינוס ממש לא משפיע על החיים האישיים.
הסיבה השכיחה ביותר ללקיחת הלוואה היא סגירת המינוס: יותר משליש מהאנשים שלקחו הלוואות עשו זאת למטרה זו. לכאורה, מדובר בהחלטה צרכנית נבונה, מכיוון שהריבית שהם ישלמו על ההלוואה נמוכה מהריבית שהם משלמים על המינוס.
עם זאת, גופים כמו ארגון פעמונים, המעניק ליווי פיננסי בהתנדבות למשפחות שנקלעו למצוקה פיננסית, מעידים על כך שאנשים שלוקחים הלוואה כזו מוצאים את עצמם פעמים רבות שוב במינוס. זאת משום שההלוואה מעניקה תחושת עושר מזויפת לאותן משפחות, ומבלי לשנות את דפוסי ההתנהלות הן עד מהרה חוזרות שוב למינוס, רק שהפעם יש להן גם הלוואה.
כ־11% מהציבור לקחו הלוואה כדי לעזור לבני משפחה. בקרב בני 64-55 הנתון הזה מזנק ליותר מ-20%, ייתכן מאוד כדי לסייע לילדים לקנות דירה.
מקור ההלוואות הגדולות: גופי הפנסיה
בנק ישראל לא יודע לומר לכמה אנשים יש מינוס, ולכמה מהם יש גם משכנתה ואולי גם הלוואה מסוג נוסף. לפי סקר "כלכליסט", לרבע מהאנשים שנמצאים במינוס יש הלוואה נוספת, שאינה משכנתה, מאחד הבנקים. בנוסף, ליותר ממחצית מבעלי המשכנתה יש עוד הלוואה אחת או יותר.
נתוני העומק מעידים על כך שבעלי ההכנסות הנמוכות לוקחים הלוואות בגובה סביר - לגבי מחצית מבעלי ההכנסות הנמוכות שלקחו יותר מהלוואה אחת בנוסף למשכנתה מדובר בהלוואה של 30-10 אלף שקל.
עם זאת, 20% מהאנשים שמשתכרים פחות מ-9,000 שקל בחודש לקחו על עצמם משכנתה והלוואות נוספות בסכום מצטבר של יותר מ-100 אלף שקל, והם עלולים להיות בקבוצת סיכון משמעותית מאוד.
הבנקים הם עדיין מקור ההלוואות הפופולרי ביותר בקרב האנשים שלוקחים הלוואות, ובהפרש ניכר. 80% מהמשתתפים בסקר השיבו שהם לקחו הלוואה מהבנק שלהם או מזה של בן הזוג שלהם. במקום השני נמצאים הבנקים המתחרים: 16% השיבו שלקחו הלוואה מבנק אחר, אף שהם לא בהכרח מחלקים את ההלוואות בריביות הנמוכות ביותר.
מקור ההלוואות השלישי במידת הפופולריות שלו הוא חברות כרטיסי האשראי (14.7%), אף שהריביות על ההלוואות שהן נותנות גבוהות מאוד (כ-9%-10% בממוצע ואפילו יותר לעומת ריבית של 5%-6% בבנקים). סכום ההלוואה הממוצע מחברת כרטיסי אשראי הוא כ-30 אלף שקל, כך לפי נתוני הסקר.
המקור הפופולרי ביותר להלוואות הגדולות ביותר (100 אלף שקל ויותר) הוא דווקא גופי הפנסיה, שנותנים הלוואות בשעבוד חלק מהחיסכון לפנסיה למקרה שהנוטלים לא יחזירו אותן. ההלוואות האלה פופולריות יותר בקרב אנשים מבוגרים יותר, שחסכו יחסית הרבה כסף ולכן יכולים ללוות סכום גדול (ואגב, בריבית נמוכה מאוד יחסית - 1%-3% בלבד).
לפנייה לכתב/ת 
