אבות, בנים, וספרים על הסכין
מערכות יחסים בין אבות ובנים שזורות לאורך ההיסטוריה של הפרוזה, החל מאדיפוס המלך, ועד ל"הדרך" של קורמאק מקארתי. בעקבות ספרו "מדריך לגידול ילד", אלדר גלאור על חמש יצירות שעוסקות באבהות
אבות של אחרים תמיד עניינו אותי. כשהייתי ילד הייתי בוחן את האבות של חברי הילדות שלי. הייתי שם לב להרגלי האכילה שלהם ולמכוניות שבהן הם נוהגים, ומברר באיזה שעה הם חוזרים מהעבודה - ובאופן כללי - עסוק בלהשוות אותם לאבא שאף פעם לא היה לי. זה רק טבעי שהפכתי להיות אבא אובססיבי וש"מדריך לגידול ילד", הרומן הראשון שלי, עוסק באבהות.
מערכות יחסים בין אבות ובנים שזורות לאורך ההיסטוריה של הפרוזה. החל מאדיפוס המלך, שבין אם במודע או שלא במודע כולנו מושפעים ממנו, דרך "אמיל" של ז'אן ז'אק רוסו והאחים קראמזוב של דוסטויבסקי, ועד ל"זן ואומנות אחזקת האופנוע" של פירסיג או "הדרך" של קורמאק מקארתי.
למרות השם היחסית מוזר שבחרתי לספרי, לא מדובר במדריך סטנדרטי שמספק תשובות ל:"איך לגדל ילדים ולצאת בשלום מהקונפליקט האדיפלי, מבלי שהם ינסו להרוג אותך", אלא ברומן שמתאר מערכת יחסים מופלאה בין אבא שמאוד מאוד אוהב את הילד הרגיש והעדין והחכם שיצא לו. ואלו הספרים שעוררו בי השראה לכתוב אותו:
המיתוס של דאדלוס ואיקרוס
על פי המיתוס, כולא המלך מינוס את דאדלוס ואיקרוס במגדל גבוה שמשקיף על הים. השניים מתקינים לעצמם כנפים מנוצות של ציפורים. בטרם המראתם אל החופש, מזהיר האב את בנו לבל יעוף גבוה מדי. הבן מתעלם מאזהרת אביו - ומגביה עוף. חום השמש ממיס את הדונג שמחבר את כנפיו, והוא נופל. הסיפור מקבל ביטוי לאורך הספר שלי דרך השאלה: כמה גבוה צריך לאפשר לילד לעוף?
"אבות ובנים", מאת איוון טורגנייב
נהוג להתייחס אל ספרו של טורגנייב דרך דמותו של בזארוב: צעיר, משכיל ותלמיד רפואה בעל יושרה לא מבוטלת ושממון פנימי עמוק. הניהיליזם של בזארוב מוביל אותו, בסופו של דבר, אל מוות עלוב ממחלת הטיפוס. כפיות הטובה של הבנים והעצב של האבות - הוא מה שנותר בי לאחר הקריאה.
"אמיל-או על החינוך", מאת ז'אן ז'אק רוסו
אמיל של ז'אן ז'אק רוסו הוא ילד ווירטואלי שמחבר הספר ממציא לעצמו בערוב ימיו, כנראה כדי לסייע לעצמו להתמודד עם הבדידות ועם האשמה שהוא חש עקב נטישת ילדיו בבתי מחסה. רוסו מגדל את אמיל ומחנך אותו בטבע, הרחק מהצביעות והסיאוב והזוהמה שהתרבות בעיר מייצגת. אמיל שלי גם גדל בטבע, מוקף במטעי זית, בפרחים ובקידות שעירות. הוודאות הראשונה שלו היא שאני לעולם לא אנטוש אותו.
"הדרך", מאת קורמרק מקרתי
זהו רומן שעוסק במסע הישרדות של אבא ובן במציאות דיסטופית. הטבע איבד את הגוונים, האדמה חרבה, הרעב דוחף את בני האדם אל עבר הקניבליזם. התפאורה הדיסטופית מושלמת להיווצרותה של מערכת יחסים מייחודית בין האב ובין הילד, שהופכת להיות הסיבה האחרונה להמשך המסע. באופן אירוני, הקונפליקט המרכזי של האבא הוא האם ברגע האמת, כשיגיעו הקניבלים, הוא יצליח להרוג את הילד ולהצילו מפני גורל אכזר?
"ג'יהאד מת", מאת גדעון לוי
ב-2009 הועלה מחזה פרי עטי בשם "מילות מפתח" במסגרת פסטיבל עכו. ההצגה בוימה על ידי הבמאי מרטין
מוגילנר וזכתה בפרס ראש העיר. המחזה שכתבתי מבוסס על פסיפס של חומרי גלם שנלקחו מתוך ארכיון הכיבוש. ביניהם גם הכתבה "ג'יהאד מת", שהתפרסמה באזור הדמדומים, המדור של גדעון לוי. הכתבה תיארה את מותו של הילד ג'יהאד - ובשבילי מייצגת את החרדה הכי גדולה בעולם של כל אב.
ספרו של אלדר גלאור, "מדריך לגידול ילד", ראה אור לאחרונה בהוצאת "אפיק".
לפנייה לכתב/ת 
