המחקרים האחרונים ברפואה שעסקו בקשר בין בריאות האדם ושמחה אמיתית, אותה אדם יכול לחוות במהלך חייו, הניבו תוצאות מפתיעות. בעבר המחקרים הראו את הקשר הישיר בין מצבו המשפחתי של האדם ורמת רווחתו הכלכלית לאושר שהאדם יחוש במהלך החיים. למרות שאלו הינם גורמים משמעותיים, מסתבר שהרבה נתונים נוספים משפיעים על השמחה הפנימית והאושר שאנו חווים במהלך חיינו. אלברט איינשטיין כתב שבתוכה של כל בעיה טמונה הזדמנות לשינוי – In the middle of difficulty lies opportunity.

במחקרים אחרונים שנעשו בהקשר של שמחה והסתכלות חיובית על החיים, המדע מגלה עד כמה משפט זה נכון. היום בהחלט אפשר לבדוק בצורה מדעית כמה מאושרים יהיו בני אדם על פי גישתם והסתכלותם על החיים. אנשים שמסתכלים על כאב או דאגה כחור שחור בלא פתרון עלולים לפספס את ההזדמנות להבין את החכמה והשיעור שטמונים בכאב ובכך להחמיץ הזדמנות אמיתית לאושר. לעומתם, אלו שמסתכלים על כל מה שקורה מסביבנו כהזדמנות לגדול ולהבין תובנות חדשות חווים שלווה ושמחה גם בזמנים יותר קשים. אם נסתכל על תובנות אלו בהיבט הביולוגי ניווכח שבמוחנו ישנם מוליכים עצביים כגון סרטונין, אפיניפריון, דופמין וכו'. כאשר אלו יופרשו מהמוח בכמות מספקת, נרגיש שמחה ואושר. אנשים שמטבעם יותר אופטימיים יהיו אם כך יותר שמחים מהממוצע מכיוון שמוחם יפריש כמויות גדולות יותר של המרכיבים הללו. אנשים פסימים יותר יכנסו למלכוד מסוים, מכיוון שגם כך הם סובלים מחוסר מסויים במוליכים עצביים אלו. הדרך לצאת ממלכוד זה הינו בעבודה פנימית ומעשית שבה האדם משנה את דרך ההסתכלות על הקשיים ורואה בהם הזדמנות לשינוי. מכיוון שהמוח מגיב בהתאם, מן הסתם תהייה הפרשה של דופמין וסרטונין בכמויות גדולות יותר והאדם ירגיש לאורך זמן שינוי פנימי משמעותי.

הדרך שבה אנו מסתכלים וחווים מאורעות בחיינו היא קריטית, מכיוון שכך אנו גם מעצבים באופן מסוים את מה שנחווה בעתיד. ד"ר אלן לנגר, פסיכולוגית מאוניברסיטת הארוורד ערכה ניסוי שבו שיבצה קבוצה של אנשים מבוגרים, בני שמונים ומעלה, בחלל שמאוד הזכיר את מקום מגוריהם בצעירותם. הם התבקשו להתנהג ולדבר באותו המקום כאילו הם באמת חיים בעבר, עשרים שנה ויותר קודם לכן. אסור היה להם לדבר על גילם הנוכחי ועל מצבם.

בסיום הניסוי, התברר שחל שיפור משמעותי בכל תחום שנמדד ונחקר בקרב אותם אנשים. השמיעה והראיה שלהם השתפרה ללא הכר וכך גם מצב המפרקים והיכולת הקוגנטיבית לזכור ולעבד נתונים. מחקר נוסף בדק גם את הקשר בין המחשבה לגוף. במחקר זה נבדקה קבוצת נשים שהלכה למספרה מדי שבוע. במספרה נלקח צילום של אותן הנשים לפני ואחרי התספורת. חלקן חשבו שהן תיראנה צעירות יותר אחרי הביקור במספרה, וחלקן האמינו שלא יהיה שום שינוי במראה הכללי של פניהן. הנשים שחשבו שיהיה שינוי במראה הפנים שלהן באמת נראו צעירות יותר בתצלום לאחר התספורת. הן הופתעו לגלות שגם לחץ הדם שלהן ירד משמעותית והן גם נראו צעירות יותר לעוברים ושבים אקראיים שנשאלו לגבי גילן. לאמיתו של דבר, גילן הכללי של כל הנשים היה זהה והמחשבה החיובית הפנימית כנראה חוללה שינוי אמיתי במראה פניהן.

בעידן הנוכחי, המוח נחקר לעתים קרובות ושינויים טכנולוגיים רבים בתחום הרפואה מאריכים את חיי האדם בצורה משמעותית. למרות זאת, המדע עדיין לא הגיע לתובנה חד משמעית מדוע שינוי חשיבתי יכול להשפיע פיזיולוגית על כל המערכות בגוף. כדאי בשבוע זה לנסות ולשנות אפילו במקצת את הראיה שבה אנו רגילים לראות דברים, להסתכל מנקודת מבט שונה על האירועים בחיינו ולבדוק האם אנו מרגישים אחרת והאם גופנו מגיב בצורה שונה מהרגיל.