30 אלף זקוקים לסיוע: חיילים חוזרים למקרר ריק
הלוחם ששב מעזה ושמע שאין אוכל בבית, החיילת שערקה כדי לפרנס את אחיותיה, הבת שהביאה להוריה קופסאות שימורים משטח כינוס: עוד ועוד חיילים באים מבתים שבהם לא סוגרים את החודש, ומספר הנזקקים לסיוע הולך וגדל. בכירה באכ"א: "מה שקורה בחברה הישראלית משתקף בצה"ל"
עידו (שם בדוי), לוחם באחת מחטיבות החי"ר הסדירות, חזר בקיץ האחרון משלושה ימים של לחימה בדרום רצועת עזה אל שטח ההיערכות הגדודי בעוטף עזה עם חששות גדולים יותר מאלה שליוו אותו בכניסה לשטח האויב. הרגע שממנו חשש היה דווקא הרגע המשמח ביותר עבור חבריו: ההסתערות על הטלפון הנייד, שנשאר בשטח ישראל ונאסרה הכנסתו לשטח העזתי. בעוד הודעות הגעגוע והשמחה מבני המשפחה הציפו את הטלפונים של חבריו למחלקה, עידו קיבל את ההודעות המדכדכות שקיווה לא לקבל.
"אחותי הקטנה, בת 12, כתבה לי לחזור הביתה בשלום, בריא ושלם, כדי שאממש את ההבטחה שלי לעזור כספית לאימא שלנו", הוא מספר. "ביקשתי ממנה לפני שנכנסתי לעזה לשמור על אמא, שעובדת בחצי משרה בגלל מוגבלויות רפואיות, ונקרעתי תחת ההתלבטות אם לממש את החופשה המיוחדת שהגיעה לי לפני המלחמה כדי לעבוד ולעזור למשפחה או להצטרף לחבריי למלחמה נגד חמאס. בלב כבד העדפתי לבחור באופציה השנייה, למרות שלא היה חסר לנו כוח אדם והמפקדים אפשרו לי לצאת למיוחדת למרות מצב החירום".
מאז מבצע צוק איתן הספיק עידו לממש חודש של חופשה לטובת עבודה בהיקף של משרה וחצי, ואת כל השכר, כ-6,000 שקלים, נתן לאמו. המקרה של עידו אינו נחשב חריג בצה"ל. לפי נתוני ענף ת"ש במחלקת הפרט של אכ"א, ישנם בצבא הסדיר כעשרת אלפים חיילי חובה שזכאים לסיוע כלכלי מהצבא (כ-40% מהם במערך הלוחם), ומקבלים אותו. מדובר בעלייה של 1,500 חיילים לעומת שנת 2013. בקרב החיילים הבודדים, 53% נכון לשנת 2013 משרתים במערך הלוחם.
אך הנתון המדאיג עוד יותר מתגלה בשיחה עם קצינה בכירה באכ"א האמונה על הטיפול בחיילי הת"ש: "יש כ-20 עד 30 אלף חיילים שמקבלים סיוע ממפקדיהם באופן בלתי רשמי כי לא עמדו בקריטריונים של חיילי ת"ש או חיילים בודדים, ועדיין יש לנו איך לעזור להם באמצעות תווי קנייה למזון למשל או מתן ריהוט לבית מתרומות".
גם מי שלא עני מילא קופסאות
מטעמי ביטחון מידע של סדרי כוחות צה"ליים, לא ניתן לנקוב באחוז שמבטא הנתון החריג מקרב כל חיילי החובה בצה"ל, אך מדובר בעשרות אחוזים של חיילים מקרב כל המשרתים, המקבלים כיום עזרה מהצבא. "ולא, העלייה בכמות החיילים שמבקשים סיוע כלכלי לא נובעת מעלייה במודעות לעזרה שניתן לקבל, אלא היא שיקוף של מה שקורה בחברה הישראלית. המגמה הזו הולכת ומחריפה", מבהירה הקצינה. "בניגוד למקומות אחרים בצבא שבהם יש התכווצויות וקיצוצים, אצלנו תקציב הטיפול בפרט רק עולה משנה לשנה, ובשנה האחרונה הסתכם בכ-400 מיליון שקלים. לפעמים כדי להעלות סיוע חודשי מ-500 ל-600 שקל לחיילים זכאים, אני דופקת על השולחן כדי לקבל עוד 10 מיליון, כי המכפלות הן גדולות".
המלחמה בקיץ האחרון הובילה למקרים לא נעימים, בלשון המעטה. שירן, ששימשה כחיילת מבצעים באחת ממפקדות השטח של אוגדה שלחמה בעזה, גרה בנצרת עילית, ומגיעה ממשפחה שנחשבת לבת המעמד הבינוני. "אף פעם לא חשבתי לבקש עזרה כלכלית מהצבא כי שני ההורים שלי עובדים ומשתכרים ביחד כ-17 אלף שקל בחודש, אבל אנחנו שלושה ילדים וקשה להם לגמור את החודש. אז כבר בתחילת המלחמה ראיתי כמויות גדולות של תרומות שמגיעות אלינו וליתר שטחי הכינוס בעוטף עזה: תחתונים של קסטרו, בגדים חמים ממיטב היצרנים, מזון יבש, חטיפים, מכשירי חשמל קטנים, הכול היה בשפע. חלק גם נזרק מרוב עודפים. חלק מהדברים האלה היו חסרים לנו בבית, ולא תמיד להורים יש אפשרות לקנות בגלל יוקר המחיה, אז הבאתי איתי תיק גדול ומילאתי אותו בציוד לתרומות ובקופסאות שימורים מיותרות שנשארו כעודפים. גם חיילים אחרים, שאינם עניים, עשו זאת כדי לעזור למשפחות שלהם. אף אחד לא התבייש בכך".
המציאות הכלכלית טופחת על פניהם לא רק של חיילים קרביים. גם חיילים מיחידות עורפיות, חלקם אף מיישובים מבוססים, לא מהססים לנצל את המדיניות המתירנית החדשה בצה"ל, שלפיה חיילים שיוצאים מדי יום הביתה יוכלו לצאת ולעבוד גם אם אין להם מצוקה כלכלית בבית. אחד מהם הוא ל', המשרת בבסיס תל השומר וגר בראשון לציון: "לא תמיד להורים שלי יש כסף לתת לי כדי לצאת לבלות או לקנות ג'ינס, ולכן אני ממלצר בערבים. בשביל ההורים שלי זו עזרה גדולה, גם העובדה שאת לימודי הנהיגה שלי והשלמת הבגרויות תוך כדי הצבא אני עושה מהכסף שלי. יש היום מודעות גדולה יותר של חיילים ליוקר המחיה ולמחנק הכלכלי של הורים עובדים, ולכן יותר ויותר מחבריי שמשרתים יוצאים לעבוד".
ערקה כי נגמר הכסף
המקרים הקשים ביותר מובילים לעתים לשחרור מהצבא באמצעות בחינת מצב החייל בבסיס מיט"ב (הבקו"ם) או לנפקדות ולעריקות. לרוב, מערכות האכיפה הצה"ליות, בהן הפרקליטות הצבאית ובתי הדין הצבאיים, מגלות חמלה כלפי נאשמים שנעדרו מהצבא למשך חודשים ארוכים כדי לעזור למשפחתם. "הנאשמת, שנעדרה משירות במשך 252 ימים, תמכה כלכלית באמה, דבר שהוביל אותה לנטילת הלוואה ממלווה בריבית והסתבכות כלכלית שעמדה ברקע ההיעדרות", כתבה השופטת סא"ל מאיה גולדשמיט, מבית הדין הצבאי ביפו, על חיילת מיחידה קרבית שהורשעה בנפקדות. "יש לה אחיות קטנות ולפי מסמכים שהציגה היא מנסה לסייע להן ככל הניתן. היא אינה מתגוררת בבית אמה מגיל 16 ועדיין לא ויתרה על רצונה להתגייס, רצון שלא זכה לתמיכת משפחתה".
בסופו של דבר, כמו בעשרות רבות של מקרים אחרים, מערכת המשפט הצבאית הקלה בעונשה והשופטת גזרה עליה 50 ימי מאסר בפועל. במקרים אחרים, שבהם לא ניתנו הוכחות, התביעה הצבאית מגיעה להסדרי טיעון שמסתיימים בעונשים של חודשיים-שלושה במאסר במקום יותר משנה, בגין היעדרויות ממושכות משירות מסיבות של מצוקה כלכלית. החיילת יוצגה על-ידי עורך הדין עידן דביר, שהעיד על מקרים רבים שבהם עריקים שייצג זכו להתחשבות לאחר שהורשעו בגלל מצבם הסוציו-אקונומי הקשה.
"כאשר חייל שחי מתחת לקו העוני מתגייס, אנחנו יכולים לסייע לו אבל לא להוציא את משפחתו מקו העוני", מספרת הקצינה מאכ"א, "אין לנו הכלים לגרום לכך שהוא יגיע הביתה למציאות אחרת, אבל בחלק מהמקרים המענה שאנחנו נותנים גבוה יותר מאשר באזרחות, כמו בתקרות הסיוע בביטוח הלאומי באבטחת ההכנסה למשל. יש היום גם יותר חיילים בודדים, עלינו מ-5,000 ב-2011 ל-6,000 בשנה שעברה, ורובם הם לא כאלה שעלו מחו"ל מטעמי ציונות, אלא כאלה שחסרים עורף משפחתי כלכלי תומך. יש יותר נוער בסיכון בישראל, וזה משתקף גם בצבא".
מזרנים על הרצפה
כיום כל חייל שעונה לקריטריונים מסוימים יכול לקבל סיוע של אלפי שקלים מדי חודש, בנוסף למענק שנתי, יציאה לחופשות לצורך עבודה וסיוע נרחב יותר ללוחמים, בין היתר באמצעות תווי מג"ד: כל מפקד גדוד מקבל מדי שנה כ-80 אלף שקלים בממוצע בתווי מזון לרכישה בסופרמרקט, שאותם הוא יכול לחלק לחייליו שבמצוקה ושמבקשים את עזרתו.
"היה לי מפקד מחלקה, קצין צעיר בן 22 שרק התחיל את הקבע שלו, שהגיע לביקור בית אצל לוחם שלו שהתלונן על מצוקה כספית, וראה את אחיו הקטנים ישנים על מזרנים על הרצפה, בקור ובלי חימום. מיד הוא שלף את 300 השקלים שהיו לו בארנק ונתן לאימא של הלוחם, מכספו האישי, באינסטינקט", סיפר ל-ynet מפקד גדוד בשריון. "מיד אחרי כמה ימים שלחנו
משאית לבית המשפחה בדרום, עם מיטות לילדים, רדיאטור ומקרר חדש".
ציוד זה הגיע במימון קרן הסיוע לצה"ל, אפיק נוסף לחיילים במצוקה, מתרומות שאוספת הקרן לידידות. "תקציב הקרן עומד על 6 מיליון שקלים, והלוואי שהיה לנו יותר כי יש יותר צרכים", סיפרה הקצינה מאכ"א. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה כדי להעמיק את התיאום והסיוע לחיילים ולמשפחותיהם, ומאתרים חיילים במצוקה כספית עוד בטרם גיוסם, כדי שיוכרו כזכאים או כחיילים בודדים כבר מיום גיוסם".
לפנייה לכתב/ת 
