מייקל דגלאס: אנטישמיות באה משנאת ישראל
בטור מיוחד לעיתון לוס אנג'לס טיימס מנתח השחקן מייקל דגלאס את הסיבות לעליית האנטישמיות בימינו, בעקבות מקרה לא נעים שעבר על בנו. "כשיש עוני, יש מי שרואים ביהודים שעירים לעזאזל", הוא מסביר, "יותר מדי אנשים רואים בישראל מדינת אפרטהייד". ומה הוא מציע לעשות כדי להילחם בתופעה?
השחקן ההוליוודי מייקל דגלאס יגיע הקיץ לישראל לרגל קבלת פרס בראשית שיוענק לו על "פעילותו הנמרצת כשגריר שלום של האו"ם, ולמען המורשת היהודית ומדינת ישראל". ובכן, בסוף השבוע הוא המשיך בפעילות שכזו עם טור אישי שפרסם בעיתון הלוס אנג'לס טיימס ובו מסביר זוכה האוסקר (כשחקן על "וול סטריט" וכמפיק על "קן הקוקיה"), את נסיבות התגברות האנטישמיות בימינו - אנטישמיות לה נחשף בנו דילן לאחרונה כמעט במקרה.
דגלאס בן ה-70 מספר בפתיחת מאמרו על המקרה שאירע באחת ממדינות דרום אירופה במהלך חופשה משפחתית. דילן יצא מבריכת המלון כשהוא בוכה לאחר שזכה לגערות מפי אחד המתרחצים. אלו מסתבר היו על רקע מוצאו, שניכר מתליון מגן דוד שעל צווארו. דגלאס ממשיך ומגולל את קורות משפחתו. אביו השחקן המפורסם קירק דגלאס יהודי, אך אמו נוצריה. למרות שהוא אינו יהודי על פי ההלכה, ולמרות שהוא מודה כי גדל כילד חילוני, הוא מחשיב עצמו כבן לעמנו - וכך גם בנו דילן, שגילה את היהדות לקראת בר המצווה (שחגג בישראל אשתקד), ולמרות שאמו קתרין זיטה ג'ונס נוצריה.
בעקבות המקרה הלא נעים, דגלאס מנסה לנתח את הסיבות למחלת האנטישמיות - כפי שהוא מגדיר אותה, ומספק שלושה תנאים שמזינים אותו. "זה כמו מחלה שדוגרת בשקט ומתלקחת בעקבות הטריגר הפוליטי הבא", הוא כותב במאמרו ומציג את הסיבה הראשונה: "לאורך ההיסטוריה, זה תמיד יותר מדבק בכל פעם שהמצב הכלכלי מתדרדר. בזמנים בהם אי השיוויון בהכנסות גדל, כשמאות מיליוני אנשים חיים בעוני, חלק מהם רואים את היהודים כשעירים נוחים לעזאזל - במקום להתעסק בסיבות האמיתיות לבעיותיהם".
הסיבה השנייה לפריחת האנטישמיות נובעת לדעתו מהאקלים הפוליטי הבינלאומי, בעיקר באירופה - הרואה בישראל מדינה אלימה ועוינת, המתעללת בפלסטינים. "זו שנאה לא רציונלית שלא במקומה נגד ישראל", הוא מסביר, "יותר מדי אנשים רואים בישראל מדינת אפרטהייד, ומאשימים את בני העם כולו בהחלטות לאומיות פוליטיות פנימיות. האם מישהו מאמין שהקורבנות התמימים בהיפר-כשר בפריז ובמסיבת הבר מצווה הדנמרק היו קשורים איכשהו לקונפליקט הישראלי-פלסטיני או להתנחלויות שמוקמות כאלפיים מיילים משם?".
הסיבה השלישית שמזהה דגלאס נוגעת לאוכלוסיה המוסלמית העצומה באירופה, ממנה מרימים ראש קיצוניים בודדים: "אירופה היא עכשיו ביתם של 25 עד 30 מיליון מוסלמים - כפול מאוכלוסיית היהודים בעולם כולו. בכל קהילה דתית גדולה כל כך, תמיד יהיו שוליים קיצונים, אנשים שמקצינים ומונעים משנאה, בעודם דוחים את מה שכל הדתות צריכות להטיף לו - כבוד, סובלנות ואהבה. אנחנו חוזים בהשלכות המוגברות של האלמנט הקטן והקיצוני הזה. בעזרת האינטרנט, וירוס השנאה יכול להתפשט ממדינה למדינה, לעזור להדביק את אירופה במגפה חדשה של אנטישמיות. הגיע הזמן שלנו להתייצב מולה".
ואכן, דגלאס רואה בהתייצבות חד משמעית נגד האנטישמיות כמהלך מתחייב, והוא שואב השראה מהתבטאויותיהם
האחרונות של ראש ממשלת צרפת מנואל וולס, האפיפיור פרנסיס והקרדינל של ניו יורק טימותי מ. דולן נגד האנטישמיות. הוא גם מהלל את המחווה של הקהילה המוסלמית בנורבגיה שחבריה ביקשו לגונן באופן סמלי על בית הכנסת באוסלו באמצעות מעגל אנושי שיצרו סביבו כשהם אוחזים ידיים.
"זהו האתגר שלנו ב-2015, וכולנו חייבים לקחת בו חלק, כי אם אנו מתייצבים מול האנטישמיות בכל פעם שאנו מבחינים בה, אם נלחם בה באופן אישי וחברתי תוך שימוש בכל אמצעי שיש לו לדחות אותה, נוכל לעצור את התפשטות הטירוף הזה", הוא מסכם, "בני חזק. הוא בר מזל לגור במדינה בה אנטישמיות נדירה. אבל עכשיו גם הוא למד על הסכנות שהוא כיהודי ניצב מולם. זה שיעור שהלוואי ולא הייתי צריך ללמדו, שיעור שאני מקווה שלעולם לא יצטרך ללמד את ילדיו שלו".
לפנייה לכתב/ת 
