סוזוקי ויטארה בנהיגה ראשונה: V זה לניצחון

• איפה נהגנו: ליסבון, פורטוגל
• במה נהגנו: סוזוקי ויטארה (דור רביעי, בערך)
• קטגוריה: פנאי קטן
• מתחרים לדוגמה: אופל מוקה, ניסאן ג'וק, פיז'ו 2008, שברולט טראקס
• מתי אצלנו: יולי 2015
• מחיר משוער: החל מ-130 אלף שקל לגרסה אוטומטית 
  

בעד: מרווח, הנדסת אנוש

נגד: מנוע רועש, איכות הרכבה

מה חדש?

הכל. סוזוקי לקחה את השם "ויטארה", ששימש עד כה לרכבי פנאי קומפקטיים, והדביקה אותו לרכב פנאי קטן בקטגוריה נמוכה יותר. מדובר במהלך לא מקובל, אך לטעמנו מוצלח. שימוש בשם ותיק ופופולארי מבטיח כניסה נוחה יותר לקטגוריה חדשה, בעיקר כאשר את מהאחרונות להצטרף לחגיגה. ופרט מעניין - למרות שכעת היא נחשבת קטנה, הוויטארה החדשה מציגה ממדי אורך ורוחב גדולים יותר מהוויטארה חמש דלתות המקורית - 417.5 ס"מ ו-177.5 ס"מ בהתאמה, לעומת אורך של 403 ס"מ ורוחב של 164 בדור הראשון.

עיצוב הדגם לא מחדש רבות, מזכיר לטעמנו דווקא רכבי מיניוואן קטנים (כמו טויוטה ורסו S וקיה סול), ופחות רכב פנאי עם "איפור שטח", ומלמד כי סוזוקי בחרו במודע שלא לבחור ב"כאילו". לדעתנו היא עשויה לצאת מכך נשכרת דווקא. הוויטארה מוצע בגרסאות בנזין (יגיעו לארץ) ודיזל עם הנעה קדמית וכפולה. אבזור הבטיחות והמותרות של הדגם עשיר למדי, וכולל בין היתר מולטימדיה עם אפשרות לשיקוף יישומונים מטלפון נייד, בקרת שיוט אדפטיבית, שבע כריות אוויר ושלל אפשרויות התאמה - כולל לגוונים ולעיצוב החיצוני והפנימי.

תא הנוסעים

אחת המגרעות הבולטות בפלח שוק זה המבוסס על מכוניות סופר-מיני, היא המרווח בתא הנוסעים. בסוזוקי הצליחו לפתור זאת, ומציעים מרווח מכובד לארבעה מבוגרים בכל המדדים - ראש, כתפיים וברכיים, בנוסף לתא מטען גדול יחסית ונוח לשימוש. גם הנדסת האנוש טובה ברובה (למה להפריד את מתגי פנסי הערפל הקדמיים והאחוריים?), עם מתגים ומנופים הממוקמים באופן נוח ואינטואטיבי - ומערכת מולטימדיה מקורית מרשימה. מנגד, איכות החומרים וההרכבה ברכבי ההשקה הייתה רחוקה מלשכנע. הפלסטיקים ברובם קשים ופשוטים למגע, ובחלק מרכבי ההדגמה לא הודקו כראוי. יש לקוות כי עד תחילת השיווק תטפל בכך היצרנית.

מנוע ותיבת הילוכים

נהגנו בשלוש גרסאות בהשקה: 1.6 ליטר בנזין עם תיבת חמישה הילוכים ידנית ושישה הילוכים אוטומטית, ובדגם טורבו-דיזל ידני (שישה הילוכים). לשני המנועים הספק זהה (118 כ"ס), ומעניין ביותר לישראל הוא כמובן הבנזין-אוטומט, אשר הותירה בנו תחושות מעורבות. שכן תיבת הילוכים חלקה ומהירה מעבירה כוח לגלגלים ממנוע לא מעודן ובעל ביצועים סבירים ותו לא. תיבת ההילוכים נוטה לעבור להילוך גבוה, תוך שהיא פוגעת בביצועים לטובת חסכון בדלק ודורשת לעיתים הורדת הילוך (קיק דאון) מיותר. בכל מקרה, הוויטארה בנזין היה אכן חסכוני כמובטח, עם נתון של 18.2 ק"מ לליטר במסלול השקה בינעירוני ורגוע בעיקרו (זהה לנתון המשולב של סוזוקי).

גם הדגם הידני לא הרשים בסעיף זה, עם תפעול בורר הילוכים ומצמד לא נוחים ומדויקים מספיק ושוב - מנוע רועש מדי. דווקא גרסת הדיזל הרשימה יותר. נתון מומנט מכובד מאפשר לוותר על סל"ד מנוע גבוה ועל העברות הילוכים תכופות. התוצאה חלקה יותר, אם כי גם כאן ניכר בידוד רעשים לא מבריק.

נוחות ויכולת דינמית

קטגוריית רכבי הפנאי הקטנים אינה מצטיינת בנוחות נסיעה מרשימה. פועל יוצא של בסיס גלגלים קצר יחסית ומרכב גבוה. והוויטארה אינו יוצא דופן. בתנועה עירונית ומהירות נמוכה, בעיקר עם חישוקים גדולים יחסית של רכבי מבחן מאובזרים בכל אופציה אפשרית ("16 או "17), הרכב היה נוקשה מדי וסיפק נוחות בינונית שלא הסתייעה במושבים ללא תמיכה מספקת לגב. ככל שהמהירות עלתה הנוחות השתפרה, אך בכל מקרה ראוי לזכור כי רק נהיגה בארץ תעניק מידע מלא בסעיף זה.

היכולת הדינמית אף היא סבירה - יש כמות מספקת של אחיזה, אך היגוי קל ולא מדויק פוגע בתחושת הבטחון ומקשה לשמור על קו פנייה נכון. הוויטארה לא נבחן עדיין במבחן הבטיחות של ה-Euro NCAP. מסלול המבחן לא איפשר להתרשם מיכולת השטח של הדגם.

סיכום

הוויטארה מציע יכולת סבירה-פלוס בקטגוריית רכבי הפנאי, המוכיחה כבר שנים כי הציבור מוכן לשלם - והרבה - עבור רכב שהוא בעיקר הצהרה אופנתית, ופחות רכישה רציונלית. ומכיוון שכך, אנחנו צופים שהוויטארה, שיגיע לישראל ביולי הקרוב עם תג-מחיר דומה לניסאן ג'וק (החל מ-130 אלף שקל), לא רק יצליח, אלא גם יהיה אחד מרכבי הפנאי הקטנים הנמכרים ביותר.

• הכתב היה אורח חברת סוזוקי