בבית עם הילדים: איך ליצור הרמוניה בין האחים?

חופשת פסח יכולה להיות מאוד מאתגרת כשאתם הורים לשניים, שלושה או ארבעה ילדים. רוב הזמן אתם מוצאים עצמכם מג'נגלים בין הילדים בניסיון חסר סיכוי להיענות לצרכים של כולם, שברוב המקרים אנם חופפשים או תואמים.  

הכתבות האחרונות בערוץ ההורים:

קוראים בהגדה? ספרו לילדיכם גם על הילדות שלכם

בצל הגירושים: אצל מי הילדים בחג?

יכול להיות שהילד שלי אוטיסט? מדריך

כשכל הילדים בבית ביחד, מתחילה התחרות על תשומת הלב של ההורים. התינוק עכשיו צריך לאכול? בדיוק ברגע זה הגדול יותר צריך לשירותים, או ממש ממש חייב לשבת עליכם או לספר לכם משה. אם תתנגדו, יתחילו צרחות והטחות על הרצפה או אפילו בדיוק ברגע הזה הוא יעשה בתחתונים.

אתם יושבים לשחק במשחק משותף, הגדול לא מוכן בשום פנים ואופן לשתף את הקטן, הוא חוטף לו, לוקח לו, נעלם לו ואף מרביץ לו. אתם מוצאים את עצמם כמו מתווכים באמצע - מה לעשות בשביל לגרום להם להסתדר? איך יוצרים הרמוניה בין הילדים? איך לגרום להם לשתף איתנו פעולה ואחד עם השני?

הקרינו אמפטיה וסבלנות

כשנולד אח קטן, הילדים שבבית חשים כי המקום שלהם בחיים מתערער והם אינם יודעים להתמודד עם הסיטואציה. לפעמים השינוי בהתנהגות לא מגיע ישר אחרי הלידה, אלא כשהתינוק נהיה יותר פעיל ואקטיבי. בשלב זה, האח הגדול חש בתחרות על תשומת הלב והנוכחות ההורית.

חשוב להבין את מקור הדברים, בשביל לפעול מתוך גישה מכילה ואמפטית. הכלה לא חייבת לבוא לידי ביטוי אפילו במעשים כלשהם. מספיק שתקרינו סבלנות במצבים השונים, כדי שהם יקבלו תחושת ביטחון מחדש ויהיו נינוחים יותר.

בלי להגיד "תהיה בוגר"

העצמת ילד אינה קשורה בהכרח לאמירות כמו "אתה גדול" או "אתה בוגר". אלה מושגים מאוד מופשטים, העשויים להעמיד את הילד בהשוואה אל מול אחיו, הגדול או הקטן.  בתגובה, הילד יכול לבחור ולהגיד "אני לא גדול, אני קטן" ולהתנהג כמו התינוק בשביל לקבל את תשומת הלב שהתינוק מקבל. 

חלוקת תפקידים כדרך להעצמה

תנו לכל אחד מהילדים בבית תפקיד שיהיה באחריותו הבלעדית, למשל: לערוך שולחן לפני ארוחת הערב או לדאוג שהמוצץ של התינוק יהיה נגיש. אפשר להציע לילדים לבחור מתוך מגוון תפקידים, אך לוודא שכל אחד מהם מבצע את משימתו.

התפקיד עוזר לילד למצוא את מקומו במשפחה, ומחזק את תחושת הנוכחות שלו. כמובן שיש לשבח ולעודד אותו על ביצוע המשימה ולתת לו לדעת כמה אנו מעריכים אותו.

כולם מהווים דוגמה אישית

יותר מהכל, הילדים שלנו לומדים מדוגמה אישית. אמרו להם שגם הם מהווים מודל ודוגמה אישית עבור האחים הקטנים מהם, בכל גיל. הנחו אותם כיצד להתנהג כדי להוות דוגמה טובה.

הידיעה שהוא מהווה דוגמה לצעירים ממנו, מעצימה ומחזקת את הגדול וגורמת לו להתייחס יותר בבגרות כלפי אחיו. קרוב לודאי שגם האח הקטן יהנה מתשומת הלב של הגדול, וישתף עימו פעולה, וכך הרווחתם שתי ציפורים במכה אחת.

שיקוף חיובי

חשוב להבין שילדים אינם פועלים מתוך רצון אמיתי לפגוע ברגשותיו של מישהו אחר. הם יכולים לבדוק גבולות, לראות איך ובאיזה אופן התנהגותם מפעילה אתכם, אבל התנהגות זו נובעת מתוך צורך בתשומת לב ובאהבה.

לכן, כאשר אתם מבחינים בסיטואציה שבה התינוק הקטן או הילד הגדול עושים משהו שעשוי להתפרש בצורה שלילית, כמו "הוא חטף לי", "הוא הרס לי", נסו לשקף להם את הסיטואציה בצורה חיובית.

לדוגמה: "הוא רוצה לשחק איתך והפיל את הקוביות בטעות? בוא נראה לו איך לבנות מגדל" או "אתה רוצה ללטף את אחיך הקטן? איזה מתוק אתה! תראה, הוא אוהב שמלטפים אותו כך, בעדינות".

באופן הזה, אתם מרגילים את הילדים לצורת מחשבה חיובית ביחס למשפחה, ובהמשך גם לחברים ולסביבה שלו.

שיתוף! שיתוף! שיתוף!

שתפו את הגדולים בטיפול בקטנים. ללמד את האח הגדול לחתל את הקטן, יכולה להיות העצמה מאוד משמעותית עבורו והקלה משמעותית עליכם. לתת לאח הגדול להאכיל את הקטן או לעזור בהלבשה, מקלחות, בהרדמות, ובמשחק. הכי חשוב - תנו להם לבחור לעזור ולהרגיש חשובים ויעילים.