ריבית אפריל ללא שינוי ברמה של 0.1%

אחרי הפחתת הריבית הדרמטית והמפתיעה שביצעה בחודש שעבר, החליטה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לקחת פסק זמן ולהשאיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי, ברמה של 0.1%.

• ריבית מרס ירדה לשפל היסטורי - 0.1%
• הורדת הריבית: איך זה ישליך עלינו?
• מדד המחירים לפברואר ירד ב-0.7%
• האינפלציה השלילית תימשך? תגובות למדד 
  

בנק ישראל נמנע בדרך כלל מביצוע שתי הפחתות ריבית רצופות שלא בתקופת משבר, וגם כעת הוא מעדיף ככל הנראה להמתין ולבחון תחילה את ההשפעות של הפחתת הריבית האחרונה, לפני ביצוע מהלך דומה נוסף. בחינת מה שהתרחש במשק בחודש החולף מגלה שבנק ישראל אכן יכול להמתין עם הפחתת הריבית הבאה.

הסיבה העיקרית להפחתת הריבית בחודש שעבר הייתה ההתחזקות שנרשמה בשבועות שקדמו להחלטה בשער השקל מול המטבעות החשובים בעולם. בהודעה שפרסם אז, הסביר בנק ישראל כי המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת הענפים הסחירים - ענפי היצוא ותחליפי היבוא.

באותה הודעה הודה גם הבנק כי הפחתת הריבית הייתה למעשה יישור קו עם "מלחמת המטבעות" שבה נוטלות חלק כל המדינות שפועלות להחלשת המטבעות שלהן. מה שעומד מאחורי אותה הודעה הוא העובדה שריבית נמוכה יותר הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים וגורמת בכך להחלשתו מול המטבעות האחרים. שקל חלש יותר מסייע ליצואנים, כי כעת הם מקבלים יותר שקלים על כל דולר או יורו יצוא.

אולם מאז החלטת הריבית הקודמת התהפכה המגמה במסחר במטבע חוץ, והשקל חזר להיחלש. הדולר התחזק מול השקל בפרק זמן זה ב-5%, וסל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") התחזק ב- 2.2%. הסיבה לפער בין שני הנתונים היא הירידה של 0.7% שנרשמה בחודש החולף בשער היורו מול השקל, בעיקר בשל התרסקות המטבע האירופי מול הדולר בעולם.

גורם נוסף שמצדיק לכאורה הפחתת ריבית נוספת הוא האינפלציה השלילית, שנמצאת הרבה מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%). מדד פברואר ירד ב- 0.7%, בהמשך לירידה חדה יותר של 0.9% במדד ינואר. כתוצאה מירידות אלה, ממשיכה האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, להיות שלילית בשיעור של מינוס 1%.

בנק ישראל הוא הגוף שמופקד על שמירת יעד האינפלציה, ובמקרה של סטיית האינפלציה אל מתחת ליעד הוא אמור להפחית את הריבית, כי ריבית נמוכה יותר מגדילה את הביקושים במשק ופועלת בדרך זו לעליית מחירים ולדחיפת האינפלציה בחזרה אל תוך תחום היעד. אולם מדיניות בנק ישראל בתחום האינפלציה אינה מכוונת למה שהיה, אלא למה שיהיה.

בנושא זה העריך בנק ישראל כבר לפני כמה שבועות כי האינפלציה הצפויה במשק נמצאת מתחת ליעד בעיקר בגלל סיבות חד-פעמיות כמו ירידת מחירי הנפט וההוזלות היזומות במחירי החשמל והמים. הערכה זו התממשה בשבוע שעבר, כאשר התברר שהאינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים עלתה מאז פרסום מדד פברואר בשיעור חד של 0.5% והיא מסתכמת כעת ב-1.2%.

סיבה נוספת להשארת הריבית ללא שינוי היא המשך העלייה במחירי הדירות. בחודשים דצמבר 2014-ינואר 2015 עלו מחירי הדירות ב- 0.8% והשלימו עלייה שנתית של 4.5%. הפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית ה"פריים", מגדילה לכן את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות.