הקרב על שכר החיילים: 'לא כסף לפיצה וסרט'
בדיון בבג"ץ בעתירה להעלאת שכר חיילי החובה מתחו השופטים ביקורת על טענת המדינה כי מדובר ב"דמי כיס". הם דרשו להגדיר תוך 60 יום מהו הסל הבסיסי שלפיו משולם השכר ולגבש קריטריונים ברורים
בדרך להעלאה נוספת בשכר החיילים? במהלך דיון בבג"ץ בעתירה הדורשת להעלות את שכר חיילי החובה בצה"ל, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על טענת המדינה כי שכר החיילים הוא בגדר דמי כיס, ולכן אין צורך להגדיר למה הוא אמור לשמש. השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק ארז, קראו למדינה לגבש קריטריונים ברורים לפיהם משולם שכר חיילי צה"ל, וקבעו כי על נציגי הפרקליטות להשיב בתוך 60 יום על הדרישה, בטרם יינתן פסק דין.
במהלך הדיון טענה עו"ד דנה בריסקמן מפרקליטות המדינה, כי אופי התשלום לא מחייב קריטריונים: "הוא לא נועד למלא תכלית כמו של הספקת צרכים כאלה ואחרים. מדובר בתשלום שהוא מעין דמי כיס". המשנה לנשיאה, השופטת אסתר חיות התנגדה לדברים והשיבה "כאשר יש החלטה שמשלמים, האמירה שאתם לא מחויבים בקביעת קריטריונים לצורך תשלומים אלה היא אמירה מוקשית ביותר".
חיות הוסיפה ותהתה "האם הצבא מספק לחיילים את כל צרכם? חייל מתבקש להיות מגולח, עם נעליים מצוחצחות, האם הצבא מספק חומרי גילוח ומשחת נעליים?" משנענתה בשלילה הוסיפה: "אז מניין אמור החייל לממן את המצרכים הבסיסיים האלה? אם הוא יעמוד לא מגולח במסדר הוא יקבל עונש. אתם אומרים שלא צריכים לספק ולכן ההורים צריכים לממן".
השופט פוגלמן הוסיף כי מצד אחד המדינה מתנערת מכך שמדובר בדמי קיום, אך בפועל "אלה סכומים שחייל צריך אותם ליום יום, לא סתם דמי כיס לפיצה וסרט". עו"ד בריסקמן ציינה מנגד כי סכומי התשלום עודכנו במהלך השנתיים האחרונות, בין היתר בהצמדה למדד, וכי הצבא בוחן את האפשרויות השונות.
השופטים הבהירו כי אינם מעוניינים לקבוע סכום עבור הצבא, אלא "לדעת שיש קריטריונים מושכלים ושמישהו חשב בדיוק מהו סל הצריכה הבסיסי של חייל, לא מן אמירה כללית כזו שאנחנו בכלל לא צריכים לשלם". חיות סיכמה: "אנחנו לא מדברים על רזולוציות של עוד פריט או פחות פריט, אלא רוצים להמחיש שבלי קריטריונים אנחנו לא יודעים איך הגעתם לסכומים. בלי זה אי אפשר לתת שום דבר". השופטים קראו למדינה לקבוע קריטריונים ברורים לביסוס שכר החיילים, ונתנו למדינה 60 ימים להשיב בטרם יתנו פסק דין בנושא.
"שלא יצטרכו לספור גרביים"
העתירה שנדונה בבית המשפט הוגשה בשנת 2012 על ידי עו"ד אמנון לורך, בשם שלושת ילדיו - אריאל, שני ואמיר לורך, שחלקם היו חיילים בעת הגשתה. נטען בה כי התשלום נועד - לפי הגדרת צה"ל - "לאפשר למשרתי החובה לקיים את צרכיהם הבסיסיים", אך בפועל הוא רחוק מלספק זאת, ומפלה בין משרתים לאלה שאינם משרתים. כן נטען כי שעה ששכר חיילי הקבע והרמטכ"ל עלו מאז 2002 בעשרות אחוזים, ומדד המחירים לצרכן עלה ביותר מ-20 אחוז, שכר חיילי החובה נותר כשהיה, והוא נגזר מעלות סל מצרכים שנקבע ב-1986. לכן הנטל נופל על הורי החיילים.
העתירה כללה דרישה לעדכן את סכום דמי הקיום בהתאם לעליית המדד, צעד ששר הביטחון הוציא לפועל מאז חודש ינואר 2014, להעלאת הסכום בכ-23%. לצד כך הודיע משרד הביטחון על העלאת דמי הקיום בכ-25% נוספים,
והשוואתם לדמי הכלכלה המשולמים למתנדבי השירות לאומי. לוחמים מרוויחים כיום 1,077 שקל, תומכי לחימה 783 שקל, וחיילים עורפיים 540 שקל.
למרות העלאות השכר, טוענים העותרים כי הצריכה החודשית הממוצעת בחודש של חיילים, בלי הכסף שהוריהם מוציאים עליהם בכרטיסי האשראי, היא כ-1,200 שקל בחודש. מכיוון שישנם חיילים שמרוויחים פחות ממחצית מכך, יש צורך בהעמדת שכר כלל החיילים על סכום דומה.
לאחר הדיון ציין עו"ד לורך כי "אחרי שלוש וחצי שנים יש סיפוק. כאשר יתבררו הצרכים של חיילי צה"ל לא תהיה למדינה ברירה אלא להפסיק להתחמק ולהעלות את השכר, באופן שיאפשר לחיילים את צרכיהם הבסיסים והם לא יצטרכו לספור זוגות גרביים".
ילדיו של לורך, שבשמם כאמור הוגשה העתירה, הוסיפו: "אומנם העתירה היא על שמנו אך אבינו מייצג מאות אלפי חיילי צה"ל, שנאלצו להסתפק במשכורת שערורייתית לאורך שנות שירותם. אנחנו לא נזכה ליהנות מהשינוי, אך חשוב שכל חייל שמתגייס יידע שיש מי שנלחם עבורו".
לפנייה לכתב/ת 
