פלוג ממליצה: עוד קצבאות, ללא פטור ממע"מ
בדו"ח בנק ישראל שהוגש היום לרה"מ מומלץ על הגדלת מענקי ההכנסה במקום העלאת שכר המינימום, וכי יש לשקול תחליף לפטור ממע"מ על מוצרי מזון, שיועיל לטענתם רק מעט לשכבות החלשות - אולם מהווה תנאי להצטרפות ש"ס לממשלה
הממשלה הבאה טרם הוקמה, ובבנק ישראל כבר שופכים מים קרים על כמה מההצעות של מי שצפויים למלא בה תפקידים מרכזיים. בדו"ח השנתי שהגישה היום נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לראש הממשלה ולנשיא המדינה, ממליצים כלכלני הבנק לממשלה להימנע מהעלאה נוספת של שכר המינימום ומהענקת פטור ממע"מ על מוצרי יסוד - שני צעדים שיו"ר ש"ס, אריה דרעי, הודיע כי הם תנאי להצטרפותו לממשלה.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה:
בנק ישראל מבהיר: האבטלה נמוכה כי השכר נמוך
יתרות המט"ח במשק גדלו ל-86 מיליארד ד'
דו"ח בנק ישראל: הציבור משלם מדי שנה 7.4 מיליארד שקלים לביטוחי בריאות
בנק ישראל מעריך: 0.1% ריבית עד סוף השנה
בנק ישראל: להרחיב את הסיוע לדיור ציבורי
בבנק ישראל טוענים כי בעלות זהה לקופת המדינה ניתן לקדם צעדים חלופיים שהשפעתם על צמצום הפערים בחברה ועל מיגור העוני תהיה אפקטיבית יותר. בין הצעדים גם הגדלת קצבאות, ובפרט הגדלה של מענקי ההכנסה (מה שמכונה "מס הכנסה שלילי"), בגובה של אלפי שקלים בשנה, שניתנים מרשות המסים לאזרחים שמרוויחים פחות מהשכר החציוני במשק.
במסגרת הדו"ח נמנעים כלכלני בנק ישראל מלמתוח ביקורת על ההחלטה האחרונה להעלות את שכר המינימום בהדרגה ל-5,000 שקלים בחודש, החלטה שהתקבלה תוך כדי מערכת הבחירות. בבנק המרכזי גם נמנעים מלנקוט בעמדה נחרצת כנגד הכלי של שכר המינימום, ומסתפקים בהעלאת שאלות ביקורתיות בנוגע למידת האפקטיביות של הכלי הזה בהגשמת מטרות המדיניות, שהן צמצום פערים ומיגור העוני.
רק רבע ממרוויחי שכר המינימום עניים
עוד מעלה הדו"ח גם מאפיינים רבים המשותפים לבעלי ההכנסות הנמוכות. בבנק ישראל מציינים כי רבים מהם נמצאים מעל או מתחת לגילאי התעסוקה העיקריים (25-64), רבים מהם חיים בפריפריה, וחלקם של חרדים, ערבים ונשים גבוה במיוחד בקרבם. אולם עוני הוא תוצאה של מצב כלכלי במשק הבית כולו, ועל פי המחקר שערך בנק ישראל אין בהכרח הלימה בין השתכרות שכר מינימום להשתייכות למשק בית עני.
נמצא כי רק רבע מהמשתכרים שכר מינימום שייכים למשקי בית שממוקמים בחמישון ההכנסה התחתון, בעוד שרבע מהם חיים במשקי בית השייכים לחמשת העשירונים הגבוהים. לעומת זאת, בקרב מקבלי מענק הכנסה חיים כמעט מחצית מהזכאים במשקי בית השייכים לשלושת העשירונים הנמוכים.
עם זאת, בבנק מדגישים כי "כרבע מהנשים וכשליש מהגברים המשתכרים שכר מינימום הם מפרנסים יחידים (חיים לבד או שבן זוגם אינו עובד), וכרבע נוסף חיים עם בני זוג המשתכרים שכר נמוך מהממוצע. כלומר אף ששכר המינימום אינו ממוקד במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות, העלאתו עשויה להיות משמעותית עבור חלק בלתי מבוטל מהם".
מענקים מועילים יותר מעליית שכר המינימום
בבנק ערכו סימולציה שבה מדדו את ההשפעה הצפויה של תוספת תקציבית של 800 מיליון שקל למענקי ההכנסה על תחולת העוני, והשוו אותה להעלאה בשכר המינימום שעלותה המוערכת לקופת המדינה זהה. לאחר מכן השוו את ההשפעה של שני הצעדים הללו להשפעה הצפויה של העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל.
נמצא כי תוספת של 800 מיליון שקל לתקציב מענקי ההכנסה תשיא תמורה גדולה יותר לצמצום העוני מאשר העלאה של שכר המינימום ל-4,467 שקל ואפילו ל-5,000 שקל בחודש. הגדלת מענקי ההכנסה צפויה לצמצם את תחולת העוני ב-0.6% לפרטים וב-0.3% למשקי בית, ולהעלות כ-7,000 משקי בית אל מעל לקו העוני. מנגד, העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל תצמצם את תחולת העוני ב-0.2% ותעלה 4,000 משפחות מעל לקו העוני. בין היתר, בגלל שכתוצאה מהעלאת שכר המינימום יעלה השכר החציוני ועמו קו העוני, שמחושב ביחס לשכר החציוני.
במסגרת הדו"ח מתייחסים בבנק ישראל גם להצעה להעניק פטור ממע"מ על מזון, בעלות של מיליארד שקלים בשנה שייגרעו מהכנסות המדינה ממע"מ. על פי ניתוח של הבנק פטור כזה יחסוך למשק בית בעשירון התחתון 345 שקלים בשנה, אולם הוא יחסוך למשק בית בעשירון העליון 590 שקל בשנה.
הגדלה של קצבאות הילדים בעלות של מיליארד שקל בשנה, טוענים בבנק ישראל, תגדיל את הכנסתו של משק בית ממוצע בעשירון התחתון בקרוב ל-900 שקלים בשנה, לעומת כ-100 שקלים בשנה בעשירון העליון. כמו כן, 36% מהעלות של הגדלת הקצבאות תתגלגל לכיסיהן של משפחות משני העשירונים התחתונים. לכן קובעים בבנק ישראל ביחס לפטור מע"מ על מוצרי מזון כי "אם מעצבי המדיניות חותרים לסייע לשכבות החלשות, עומדים לרשותם כלים יעילים יותר לעשות זאת".
לפנייה לכתב/ת 
