החיים הקצרים יותר של אנשים עם הפרעות קשב

האם הפרעת קשב וריכוז הורגת? האם מי שמאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז מתנהג באופן שעלול לעלות לו בחייו? מחקר רחב היקף שהתפרסם לאחרונה בעיתון הרפואי היוקרתי Lancet מעורר סערה גדולה בקרב הקהילה המדעית.

חוקרים מדנמרק בדקו את רישומי משרד הבריאות הדני בשלושים שנים האחרונות וביצעו ניתוח אפידמיולוגי לגבי 32,000 אנשים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז. הם בדקו נתונים כגון גיל, מגדר, היסטוריה פסיכיאטרית כל אלה ביחס לקבוצת השוואה דומה שאינה סובלת מהפרעת קשב וריכוז.

לתדהמתם, נמצא שמתוך עשרת אלפים איש בקרב הסובלים מההפרעה, כשישה מתים כתוצאה מתאונה וזאת בהשוואה ל-2 אנשים בלבד מתוך 10,000 איש שאינם מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז. על פי תוצאות המחקר שיעור התמותה בקרב המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז גבוה פי 2.6 ביחס לאוכלוסיה הכללית.

הכתבות הקודמות בסדרה

המאפיינים שעלולים לסכן את החיים

עורכי המחקר מצאו שגורם המוות הדומיננטי היה כתוצאה מתאונות דרכים נתון שמחזק ממצאים קודמים שכבר בדקו והוכיחו את הקשר בין הפרעת קשב וריכוז ותאונות הדרכים.

האם ייתכן שמאפייניה של הפרעת קשב וריכוז - היעדר היכולת לשים לב לפרטים, נטייה לקחת סיכונים לצד קושי בביצוע מיטבי של מספר פעולות במקביל הם הגורמים למספרים מדאיגים אלה?

האם הנטייה לחולמנות שמאפיינת מספר תלמידות צעירות ושקטות בכל כיתה (ש"לא מפריעות" למורה ולכן לא זוכות לאבחון וטיפול כנדרש ובזמן) וממשיכה להשפיע גם בבגרותן עלולה לגרום לטעויות של היסח דעת ואף חלילה, לעלות בחייהן?

האם האימפולסיביות והנטייה ללקיחת סיכונים שמאפיינת חלק מהמאובחנים בהפרעת קשב וריכוז מתבטאת גם באופן הנהיגה על הכביש? שמא הקושי בהערכת הזמן והמרחק פוגעים בשמירה על כללי הזהירות בנהיגה?

או שאולי מדובר בעוד אספקט של ביצוע פעולות מונחות מטרה (Exucative function)  המתבטא אצל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, בין השאר, בקשיים בתכנון מראש של פעולות הנובעות מתוך קריאת ה"שטח" (כמו לעצור ברמזור בזמן) ומובילים בסופו של דבר לנהיגה מסוכנת?

האם היסח הדעת וחוסר החלטיות עלול לגרום לבעיות בכביש?(צילום: shutterstock)

חוסר מודעות בקרב הלוקים בתופעה

בשלב זה המדע אינו יכול לספק תשובה נחרצת לשאלות הללו אולם מחקרים מעידים כבר מאז תחילת שנות האלפיים שאותם אנשים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז וזוכים לאבחון וטיפול הולם מעורבים פחות בתאונות דרכים.

קיימים נתונים נוספים שיכולים להציע השערות בדבר הגורמים לשכיחות הגבוה של תאונות, אצל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. לדוגמה, בקבוצה זו נמצא כי אלכוהוליזם שכיח פי חמש בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, שימוש בסמים נמצא בשכיחות גבוהה פי שבע, והשימוש בניקוטין לא זו בלבד שמתחיל בגילאים צעירים אלא אף נימצא בשיעורים של פי 2 מקבוצות ההשוואה.

אחוז ניכר מהמבוגרים הסובלים מהפרעת זו אינם מודעים לה, ונתקלים בקשיים בבואם לנסות לגבור ולפצות על ההשלכותיה, וזאת מבלי לדעת כי ישנן אפשרויות רבות לדרכי-טיפול העשויות להקל על המציאות בה הם חיים.

אנשים אלו עלולים לחוות קשיים הקשורים בגיוס סבלנות, ריכוז ונינוחות לאורך זמן , ומנסיונם בעבר הם יודעים כי במידה שלא יעמדו על המשמר וירפו, ולו במעט, מנסיונותיהם לסגור ולהסתיר את המתחולל בתוך ראשם,יסכנו עצמם בחשיפת "חולשותיהם", והקשיים איתם הם נאלצים להתמודד.

החשש להגיד משהו לא נכון בטרם מחשבה, ובכך להביך עצמם, התנהלות ההמאופיינת בטעויות של חוסר תשומת לב לפרטים, לאבד, לשכוח, לחלום, לנוע, לאחר, לדבר בלי הפסקה, לדחות משימות ולא לעמוד ביעדים, מובילה אותם לגייס מנגנונים שונים שיפצו ויכסו על המתרחש בקרבם.

וכך חלקים מהיממה מתנהלים תוך מאבק מתיש, ולעיתים לא מודע שתכליתו להסתיר ולהתאים. חלקים גדולים מהיום מופנים לביצוע משימות שלאחרים באים יותר בקלות.

כשאדם זה מגיע בתום עוד יום מתיש לביתו הוא עדיין מוצא עצמו ללא מנוחה, המחשבות ממשיכות להטריד, הפרויקטים לא מסתיימים, תשומת הלב דרושה כעת לכל כך הרבה דברים לא מעניינים לכאורה (כלים בכיור, כביסה לקפל, חשבונות לשלם ושאר סידורים ) כל אלה לעתים קרובות מובילים, באופן בלתי נמנע, לתחושת כישלון, ערך עצמי נמוך ומסוגלות פחותה.

התמודדות עם המצב באמצעות אלכוהול וסמים

ייתכן ונוצר אצל חלקם צורך לנתיב בריחה מהתמודדות ומכאן הדרך לאלכוהול או סמים היא קצרה, משום שאלו מספקים אשליה רגעית של שלווה ופיצויי ליום עמוס בהתמודדויות ו"רעש " בעולם הפנימי.

כמו כן, אצל הסובלים מ - ADHD קיימת נטייה להמעיט בראיה ובתכנון לטווח ארוך. אלכוהול על בסיס יומי משמעו אלכוהוליזם, ואלכוהוליזם משמעו ירידה פטאלית במצב הבריאותי, סבירות גבוהה יותר להתקפי לב, לאירועים מוחיים, סוכרת, יתר לחץ הדם, סרטן ובאופן כללי תוחלת חיים קצרה.

גם שימוש קבוע במריחואנה טומן בחובו תחלואה משמעותית, הירידה בסוכר שנגרמת כתוצאה מהחומר הפעיל מובילה לאכילה מרובה (מאנצ'יז) ואיתה משקל עודף. בריחה אל חומרים אלו בסופו של יום, פוגעת בתפוקה, ביכולת לממש את הפוטנציאל ומעל הכל מסכנת חיים.

אין בידי המדע תשובות חד-משמעיות לשאלות העולות בדבר הפערים הגדולים בקרב הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, בכל הקשור להתמכרויות השונות. אך זהו תכליתו של המחקר הרפואי: להעלות השערות ולנסות להוכיח אותן על ידי מחקרים אמפיריים שבאמצעותם ניתן יהיה לסייע בידי הסובלים.

אדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז מתמודד עם קשיים ומכשולים מרובים יותר. אין ספק כי החיים בחברה המודרנית שחרטה על דגלה את ההישגיות, התחרותית הלא מתפשרת, כמו גם את חוסר הסבלנות והסובלנות לשונות יצרו בורות, דעות קדומות ואולי יותר מכל חוסר מודעות בכל הנוגע להכרה, איבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז כבר מגיל צעיר ומתן פתרונות הולמים ואף מצילי חיים.

אז מה עושים?

מספיק לעבור אבחון מקצועי והכוונה לטיפול שיש בו תקווה להורדה משמעותית בשכיחות התופעות שהוצגו. טיפול בתרופות להפרעת קשב וריכוז מפחיתים יותר מפי 2 את התחלואות הנילוות לה בהשוואה לקבוצות מטופלים שלא קיבלו טיפול תרופתי.

אבחון וטיפול מותאם כבר בגילאים צעירים מהווה גורם מונע משמעותי בכל הקשור להפחתת התנהגות עבריינית, תאונות דרכים שימוש באלכוהול, סמים וסיגריות. חשוב להדגיש שאבחון וטיפול תרופתי בהפרעת קשב לא נמצאו כפוגעים בתוחלת החיים, להיפך.

הכותב הינו פסיכיאטר מומחה למבוגרים, העובד במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה ועוסק בכל הקשור לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז למבוגרים ובתחלואה נלוות להפרעת קשב וריכוז