מה טוב ומה מסוכן בהסכם עם איראן
גם בישראל יצטרכו להודות שהעסקה טובה, אבל איראן היא המרוויחה הגדולה. אובמה השיג הרחקה משמעותית מפצצה ושנות דור של פיקוח הדוק - כל זה בינתיים רק על הנייר
מסגרת ההבנות שאליה הגיעו המעצמות ואיראן בלוזאן, היא על פניה עסקה טובה. אבל צריך להיות זהירים – כיוון שיותר מדי נושאים נשארו פתוחים.
מהעשרה ועד סנקציות: כל פרטי ההסכם
ההסכמות שהוצגו אמש על-ידי הנשיא ברק אובמה, על-ידי מזכיר המדינה ג'ון קרי, וגם על-ידי שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף, מפורטות להפתיע. לא הייתה ציפייה להבנות כה יסודיות, עד שאלה הוצגו בפנינו. אבל עם כל שביעות הרצון שהביעו האמריקנים והמעצמות האחרות, המבחן האמיתי יהיה ההסכם הסופי המפורט שאמור להיות מנוסח עד 30 ביוני.
החשובה מבין השאלות: האם ביצוע ההסכם לא ימוסמס ולא יהפוך את סעיפיו לאות מתה במהלך השנים שבו הוא אמור להיות בתוקף? שאלה נוספת: האם איראן לא תמצא דרכים יצירתיות לרמות ולהונות, כפי שעשתה בעבר? אם הפיקוח יתבצע כפי שהוצג, יהיה להם קשה מאוד לרמות.
מה הרווחנו ומה הרוויחו האיראנים
בהנחה שמסגרת ההבנות שהוצגה אתמול תהפוך להסכם מלא, כולל נספחים טכניים, אפילו ישראל תוכל לחיות איתו. כפי שאמר הנשיא אובמה, הסיכום סוגר בפני האיראנים לפחות ל-10 שנים את האפשרות לייצר מספיק חומר בקיע עבור מתקן נפץ או פצצה גרעינית אחת. אם יחליטו להפר את ההסכם, ייקח להם יותר משנה להגיע לכמות חומר בקיע הנחוצה למתקן נפץ גרעיני אחד.
לתוצאה טובה מזו אי אפשר היה להגיע אפילו אילו ישראל וארצות הברית ומדינות נוספות היו תוקפות צבאית את מתקני הגרעין באיראן. גם אם התקיפה הייתה מוצלחת, התוכנית הצבאית הייתה מעוכבת בפחות מ-10 שנים.
לאיראנים, הרווח מהסרת הסנקציות יהיה עצום. השאלה היא אם הקונגרס לא יבלום את המהלך, ואיך בדיוק ייצא לפועל. קצב הסרת הסנקציות לא הוזכר, וצפוי להיות נושא מיקוח עיקרי בהמשך המו"מ.
הפרצות
עם זאת, אסור להתעלם מהפרצות. למשל, לא ברור מה יקרה אחרי 10 שנים. בכלל לא בטוח שהאמריקנים, האו"ם והאירופאים, יוכלו להחזיר את הסנקציות על כנן אם איראן תפר את ההסכם ותפרוץ לעבר הפצצה.
עניין בעייתי ביותר הוא הצנטריפוגות המתקדמות, שמסוגלות להעשיר אורניום במהירות פי 20 מהצנטריפוגות מהמודל הראשון. יש אמנם הגבלה ל-10 שנים בשימוש בצנטריפוגות החדשות, אבל מה אחר כך? לאיראנים מותר לפי ההסכם לערוך מחקר ופיתוח, וכנראה גם ייצור, של צנטריפוגות מתקדמות, בכל התקופה. עניין זה הוא מגרעת חמורה שהוא פרצה שצריך לסגור אותה בהסכם הסופי.
מתחת להר טמונה בעיה
גם עניין המתקן בפורדו מאוד בעייתי. לכאורה, על פי ההסכם, לא תתבצע העשרת אורניום במתקן שנמצא מתחת ל-80 מטר של סלע. נאמר רק, כי הוא יוסב לפיתוח ומחקר של פיזיקה גרעינית – מונח מאוד עמום, מה גם ששר החוץ האיראני זריף הבהיר שאלפי הצנטריפוגות שכבר והותקנו בפורדו לא יפורקו. משמע, הן יהיו תקינות וזמינות למקרה שהאיראנים יחליטו שהגיע הרגע לחדש את העשרת האורניום במלוא הקצב – וזה כולל גם לפחות 2,000 צנטריפוגות מדגם חדיש.
צריך גם לזכור שמסגרת ההבנות לפחות, אינה מטפלת בכלל בפיתוח הטילים הבליסטיים וטילי השיוט ארוכי הטווח של איראן, שמסגולים לשאת ראש קרב גרעיני. ישראל לעולם לא תוכל להיות בטוחה, כל עוד גם עניין זה לא טופל ולא נמצא תחת פיקוח חודרני.
למכור הסכם לישראל
עם זאת, הפיקוח שהמעצמות הצליחו לכפות על איראן בעניין ההעשרה מרשים וחודרני, וגם יתבצע במשך כמעט שנות דור. אפשר למצוא עוד מגרעות ואפשר למצוא עוד מעלות, אבל גם בישראל יצטרכו להודות שזו עסקה טובה משציפינו לה.
נגד יכולות התרמית וההונאה שהאיראנים הפגינו ומפגינים גם כיום, שום הסכם, טוב ככל שיהיה, לא יעזור. אלטרנטיבת התקיפה, כאמור, לא הייתה יעילה יותר.
אין ספק שלנשיא אובמה תהיה עבודה קשה כעת למכור את ההסכם, לא רק לקונגרס ולישראל - אלה גם לבעלי הברית המזרח תיכונים האחרים. אובמה ניסה להקדים תרופה למכה: הוא הבטיח לטלפן לראש הממשלה נתניהו, הוא שולח את צוות הביטחון הלאומי שלו לדבר איתנו והוא מבטיח סיוע בטחוני רב. במילים פשוטות, אובמה מציע לנתניהו להתפייס ולשתף פעולה בעיצוב ההסכם הסופי בשלושת החודשים הקרובים. ממשלת ישראל צריכה לקחת את ההצעה בשתי ידיים.
לפנייה לכתב/ת 
