פרויקט ארבעת ה(ר)בנים
רב חרדי בקובה, רבה רפורמית בסנט-פטרסבורג, רב מסורתי בג'ונגלים של האמזונס - ורב דתי בירושלים: איך נראה הסדר שלהם, הנערך ליהודי העולם ברגעים אלה ממש - ועל מה הם לא מוותרים? כולם טובים, כולם חכמים, כולם יודעים לשאול - ולכולם, אגב, חשובה האחדות
הדתי: הרב רפי פוירשטין, אב לשמונה, וסב לארבעה
רב הקהילה הדתית לאומית הר-נוף, ויו"ר ארגון רבני צהר
מספר משתתפים בסדר: 50
לוקשיין: הסדר נערך בביתנו שבהר-נוף, ירושלים. צורת הישיבה של הסדר שלנו היא במעגל, מסובים על כורסאות, כמיטב המסורת. כך אנחנו עורכים את קריאת ההגדה. עיקר הדגש שלנו הוא על הילדים, על הנחלת החוויה לילדים וכפי שנאמר "והגדת לבנך".
מנהגים: אבי, פרופ' ראובן פויירשטיין ז"ל, נהג להקשות קושיות, ועל הילדים שהיו משיבים נכונה, היה משליך קליות, אגוזים ומיני מתיקה. מצאתי אגדה שנדפסה השנה, ובא כבר מוזכר כי "פרופ' פויירשטיין ז"ל נוהג היה להשליך קליות ופרסים על הילדים". אינני יודע את המקור למנהג, אך אין ספק שמדובר בפעולה הנכנסת קטגוריאלית לחוויית "והגדת לבנך".
מתגעגע - ומנסה לעשות כמו אבא, הפרופ' ראובן פוירשטין ז"ל(צילום: מוטי קמחי)
זיכרון: היה זה בליל החג, התפילה הסתיימה והמתפללים פנו לביתם ולמשפחתם. בפינת בית הכנסת, כמו בסיפורים, נותר אדם בודד שנראה היה מנותק מהעולם. הגבאים ניגשו אליו: "צריך לסגור את בית הכנסת". אבל האיש, שקוע בעולם משלו ואינו מגיב.
אבי לקח אותו אלינו, והושיב אותו סביב שולחן הסדר. הריח שנדף ממנו הוכיח כי הוא לא ראה מקלחת חודשים, והשתיקה
היכנסו לעמוד המיוחד שלנו
הכל על פסח - והגדה להורדה
כל השו"תים, כל המנהגים, כל ההלכות - וכל הקליפים. ynet חוגג אתכם את חג הפסח, ויש אפיקומן לגולשים. לא תיכנסו?
הסדר שלנו: לא "סדר של ווערטים". אנחנו משתדלים לבסס אותו על החוויה האישית בקונוטציה של יציאת מצרים. לפני מספר שנים, החליט אחד המסובים כי הירח היה כוכב הלכת היחיד שהיה עד לליל יציאת מצרים, ומשכך, ביקש שבעיצומה של קריאת ההגדה נצא לחצר, נתבונן בלבנה - ונתבודד עם עצמנו. ההצעה התקבלה, וכך עם אלמנטים ברסלביים משהו, בכל שנה, מוצא איש-איש לעצמו פינה בגינה, ומתכנס עם עצמו.
במהלך הלילה נכנסים ויוצאים אנשים, חלק לא מבוטל מהם נרדמים על הספות ועל המזרונים ברחבי הבית. את ה"מגיד" - כלומר, את קריאת ההגדה - אנחנו מסיימים בשעה 2-3. רק אז מתחיל שלב האוכל. הסדר עצמו מסתיים בשעת וותיקין, ובתפילת שחרית: "רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
הכי חשוב: חלקו הראשון של הלילה מוקדש לילדים. אנו מנסים לייצר חוויה, ולהפוך את השעות הללו לליל חוויית המסורת. אבי ז"ל, בשיטת החינוך המפורסמת שלו, דיבר הרבה על "הלמידה המתווכת"; על המחנך כמתווך האנושי, או כפי שאמר זאת הקב"ה לאברהם: "כי ידעתי את אשר יצווה את בניו" וכו'.
הקונסרבטיבי: הרב אנדרו סאקס
מזכ"ל כנסת הרבנים בישראל, וראש הלשכה לשירותי דת של התנועה המסורתית
מספר משתתפים בסדר: 70 בלילה הראשון, ו-70 נוספים בלילה השני.
לוקשיין: אני ירושלמי במקור, אך רוב שנותיי כרב עברו עלי בעריכת סדר במקומות מרוחקים. לפני כשנה ערכתי את הסדר בבודפשט שבהונגריה, ולפני כשנתיים בקאי-פון שבסין. השנה אערוך את הסדר בעיר איקיטוס שעל גדות ג'ונגל האמזונאס. לפני 120 שנים, הגיעה קבוצת יהודים ממרוקו לאיקיטוס, בעקבות תעשיית הגומי במקום, ועם השנים הם התערבו עם האוכלוסייה המקומית, המונה כיום חצי מיליון בני אדם. מספר היהודים באיקיטוס עומד על כמה מאות.
עם שבט אינדיאני שהתגייר, בסוף העולם שמאלה: הסדר בעיר איקיטוס שעל גדות ג'ונגל האמזונאס (אם חשבתם לקפוץ לכוס רביעית, זו המפה)
במהלך השנים האחרונות הקימו רבנים מהתנועה המסורתית מערך גיור קונסרבטיבי במקום, והקהילה כולה עברה את הליך הגיור שלנו. קבוצה של מאות יהודים עלו לארץ, והוכרו כיהודים מכוח חוק השבות, אך מאות מהם עדיין חיים באמזונאס. הם אינם רשאים לעלות ארצה, מפאת גזענותו של משרד הפנים שלנו, שלא מוכן להכיר ביהדותם רק בגלל צבע עורם הבלתי לבן. ליהודים הללו באמזונס, אני עורך את הסדר, לאחר שאני מכשיר את המטבח המקומי.
מלבד ההכשרה אני גם מביא אתי 30 קילו מצות, ו-24 בקבוקי יין כשר. חשבנו להכין את היין ואת המצות במקום באם לא יתאפשר לנו להכניס מזון, אך תודה לאל, הכנסת המצרכים אושרה. יחד עם זאת, אנו אופים מצות כחלק מהעשייה החינוכית עבור ילדי הקהילה. בנוסף אני מביא 50 דגלי ישראל וכובעים מתאימים.
מנהגים: הסדר כולו יקרא בספרדית ובעברית. אנו משתמשים באגדה של "נעם ציון", והיא תכלול גם קריאות חדשות שחיברו אנשים מאמריקה הלטינית סביב נושא החירות.
השנה אני מתכוון לאמץ מנהג של קהילות נאורות בחו"ל המניחים תפוז על גבי שולחן הסדר, המסמל את אי קבלתן של
גיור וחתונה:
"רוצה לחיות את שארית חיי כיהודי"
טלי פרקש
לפני ארבעה חודשים אובחן ד"ר יורי בבקין כחולה סרטן. לאחרונה אושפז בהוספיס, אך החלום הישן להיות יהודי, לא הרפה. אתמול השלים עם רעייתו את הליך הגיור, בעזרת מכון הגיור "עמ"י - ומיד לאחריו את החופה, בטקס שלא השאיר אף עין יבשה. "זה היה חייב להיות עכשיו. הוא חלם לחיות כיהודי את פרק הזמן שנותר לו", סיפר לאה - ואורי אמר: "אני נושא לאישה את מי שאני אוהב כבר 26 שנה". ynet ליווה אותם לאורך היום המרגש
הסדר שלנו: האולם מכיל כ-70 מקומות. מאחר שבחו"ל חוגגים את ליל הסדר בשני הלילות (אתמול והערב, מוצ"ש), מצטרפת בכל פעם קבוצה אחרת. בניגוד לאתרים אחרים בעולם, כמעט ואין אתנו תיירים ואנשי חינוך יהודים, או אפילו אנשי אקדמיה ישראלים שמגיעים למקום. הסיבה: לאיקיטוס ניתן להגיע רק באמצעות אונייה דרך נהר האמזונאס, או בעזרת כלי תעופה. ובגלל זה אנחנו שם.
אני מסביר את ההגדה, את ארבעת הבנים העשויים להיות גם בנות, ומבקש מכל אחד מהמסובים לספר את היציאה האישית שלו משעבוד לחרות. הסדר יסתיים בתוך מספר שעות, אך לאחר שההורים ישכיבו את ילדיהם לישון, הם יחזרו לשוחח עד השעות הקטנות של הלילה.
הכי חשוב: נושא החרות והשעבוד מהווה מוטיב מרכזי בליל הסדר שלנו באיקיטוס. אנחנו מדברים הרבה על תפיסתם של היהודים המקומיים כ"אינדיאנים", ואי קבלתם על ידי מדינת ישראל. אנחנו מתפללים שנוכל לראות יציאה משעבוד לחרות, למדינה נאורה שתקבל אותם בידיים פתוחות, שהרי פעם כולנו היינו עבדים. כולנו הגענו ממדינה זרה. זוהי למעשה מהותו של ליל הסדר.
החרדי: הרב שמוליק וישצקי
שליח חב"ד ורב הקהלה היהודית בעיר קובה שביפן
מספר משתתפים בסדר: 300 בלילה הראשון, 150 בלילה השני
לוקשיין: בית חב"ד קובה שביפן. נוכחים: תושבי המקום ותיירים יהודים שמגיעים לאזור. בימי מרץ-אפריל נחגג ארוע פריחת הדובדבן ביפן שאליו זורמים תיירים מכל העולם. קובה, העיר החמישית בגודלה ביפן, סמוכה לערים אוסקה וקיוטו - שיהודיהם מהווים חלק מהקהילה שלנו - והן ערים מאוד תיירותיות, ומכאן הסדר הענק שאנו עורכים.
הסדר שלנו: לפני הסדר אנחנו עובדים סביב השעון, לילות וימים, לקראת הלילה הגדול. בימים האחרונים קיבלנו הרבה מאוד בקשות להגיע לליל הסדר – וללילה הראשון אני מגיע תמיד תשוש, אבל בו בזמן לגמרי רענן. האווירה אצלנו מחשמלת. כש-300 איש שרים בצוותא "מה נשתנה" - כש-300 איש שואלים את אותם שאלות, ומצפים לאותן התשובות - התחושה פשוט מדהימה. האוכלוסייה מגוונת: כל אחד מדבר בשפה שלו, במנהגים שלו, בתרבות שלו, אבל כולם כאחד זוכים לקיים את המצווה של קריאת ההגדה וארבעת הכוסות.
"משתדלים, לצד ההקפדה על ההלכה, לתת לכל אחד את הטעם, המסורת והבית שלו"(צילום: shutterstock)
מבחינתי, 300 האנשים הללו הם המשפחה שלי. אני חוגג את הסדר עם המשפחה הקרובה שלי. יש לנו תרמילאים, צעירים, זוגות בירח דבש, אנשי עסקים, מבוגרים, אשכנזים, תימנים, עיראקים, ולבנונים - כולם מגיעים.
מנהגים: בתחילת הערב כל אחד ממאות האנשים מציג את עצמו במספר מילים: אני ג'ו ממיאמי, אני אביבה מתל אביב
מנהגים
כך גנבו המרוקאים את המימונה מהפרסים
אסתר שקלים
בנורוז, חג פרסי אלילי עתיק, נהגו לערוך שולחן טקסי וסמלי מפואר שעליו כל מה שאתם רגילים לראות על שולחן המימונה, הצבעים לבן וירוק סימלו טוהר, פריחה ושגשוג, ונהגו לצאת לטבע, סמוך למקורות מים כדי לחגוג. נשמע מוכר? לא בכדי. יהודי איראן "גיירו" את הנורוז, ויהודי מרוקו קראו לו "מימונה"
בתיה אשתי, מנהלת "בית הספר (היהודי) של יום ראשון", הנחתה את השפים היפנים לקראת הבישולים הרבים. ניתן למצא אצלנו את כל המאכלים, לפי עדה ועדה: גפילטע פיש לאשכנזים, חריימה למרוקאים, דג סלומון לאירופאים, וכו'. ההוצאות מרובות, אך קיבלנו תרומה מיבואן בשם יאיר לוי, וסיוע ממרכז חב"ד העולמי בארה"ב, ששלח בחורים שסייעו לנו בהכנות.
הכי חשוב: אנחנו חייבים להיות ממוקדים. אני לא מרבה בדיבורים. מסביר בקול רם ובשפה נעימה, בעברית ובאנגלית, מה הולך להיות. כולנו שרים ביחד את השירים המוכרים. אחדות העם היא גורם דומיננטי בעיניי, ואני מדגיש אותו ומציין את הזכות הזו לאכול מצה, לשתות ארבע כוסות ולהביא את האור היהודי לארץ השמש העולה.
האחדות - זה בדיוק מה שכיוון אליו הרבי מלובביץ' זצ"ל. אנחנו קהילה ספרדית, ולרבי היה חשוב שכל עדה ועדה תשמור על מנהגיה. בחב"ד, למשל, מקפידים מאוד על אי אכילת קטניות בפסח. למרות זאת, כשהרבי שמע שיש ילדים שהוברחו מאיראן ומתגוררים בארה"ב, הוא דרש שמארחיהם יכינו להם אורז בחג הפסח, כדי ליצור את הזיקה ואת החיבור להורים שנותרו במולדתם. גם אנחנו משתדלים, לצד ההקפדה על ההלכה, לתת לכל אחד את הטעם, המסורת והבית שלו.
הרפורמית: הרבה ילנה רובינשטיין
רב הקהילה "שערי שלום" בסנט-פטרסבורג, רוסיה. שליחת WUPJ
מספר משתתפים בסדר: כ-190 בשלושה סדרים
לוקיישן: בניין הקהילה במרכז סנט-פטרסבורג, רוסיה. הקהילה יההודית הרפורמית בעיר כוללת כ-150חברים, שגילם הממוצע הוא 33, ושומרים על קשר הדוק עם ישראל.
הסדר שלנו: אנו משתמשים בהגדה של פסח של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, בתרגום לרוסית. סביב שולחן החג שלנו יושבים, בין היתר, יהודים שהתגיירו במרכז שלנו, וכן בני המשפחות מעורבות, משום שנישואי תערובת נפוצים מאוד ברוסיה, ואנו מקבלים אותם בברכה.
מנהגים: לפי המסורת שלנו, אני נערכת גם לסדר "שביעי של פסח", המוקדש לסיפור של ים סוף ו"שירת הים". במהלך הסדר אנו דנים בגורלם של מנהיגי יציאת מצרים – משה, מרים ואהרון. לארבע כוסות היין אנו מוסיפים גם את הכוס של מרים הנביאה, כברכת נשים.
הכי חשוב: כתוב במשנה: "שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד - אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין, ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין..." (פסחים, פרק ז', משנה י"ג). אנו מאמינים שהפנים שלנו חייבות להיות "הופכין" לצד המשותף: ל"ארץ המובטחת" של כולנו – עולם של צדק ושלום. לכן השיח סביב שולחן הסדר השנה הוקדש לנושא של תיקון עולם ואחדות של עם ישראל.
הרבה ילנה רובינשטיין: הכינו כוס למרים
הרב שמוליק וישצקי: מקום לכל המסורות
הרב אנדרו סאקס: זכרו שכולנו היינו עבדים
הרב רפי פוירשטין: שני חלקים לסדר
צילום: גבי מנשה
מומלצים
