חופשות ביה"ס מתארכות: כמה זה יעלה לנו?
הודעת משרד החינוך על החופשות בשנת הלימודים הבאה עוררה סערה בקרב ההורים על הימים שהתווספו. בעוד להורה ממוצע יש כ-14 ימי חופשה שנתיים, במערכת החינוך ישנם 76 ימי חופשה. טלי בריל מתעצבנת ולא מבינה למה אי אפשר למצוא פתרון יעיל יותר
הודעת משרד החינוך על שינוי ימי החופשה לשנת הלימודים תשע"ו, בדיוק ביום בו חזרו לעבודה אלפי הורים בישראל, עוררה סערה גדולה. פורום יושבי ראש הוועדים המוסדיים וארגון הורים עובדים לשינוי מאיימים בפניה לבג"צ, עצומה נכתבה ומשרד החינוך מיהר להוציא הודעה מתגוננת. ללא ספק יש סימבוליות מאוד גדולה בפרסום לוח החופשות של תשע"ו, דווקא ביום שכזה.
על מנת לפשט את הדברים למען מי שהלך לאיבוד בנבכי החישובים, אסביר כי השינוי האחרון מזיז בעצם אחורה את מערכת החופשות לימים שקדמו לשינוי שערך השר גדעון סער. המהומה הפעם נסובה סביב ימי חופשה שהוספו, לטענת משרד החינוך, עקב סופי שבוע.
עוד כתבות -
מכתב אישי לשר החינוך הבא של ישראל
הכוח להשפיע: הורים דורשים מהפיכה בחינוך
איך מגשרים על הפערים?
במצב שנוצר אין לי אלא לתהות איך זה שאיש אינו מעז לעצור רגע ולנסות לחשוב איך מגשרים על פערים בלתי נתפסים, בין מספר ימי החופש לו זוכים העובדים במשק אל מול מספר ימי החופשה של התלמידים.
לאי ההלימה בין ימי החופשה יש השפעה רבה מאוד על המשק הישראלי. הצצה אל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי בשנת 2014 אחוז האימהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-77.9%, .74.6 בקרב אימהות לילד אחד, 78.6% בקרב אמהות לשני ילדים ו-60.2% בקרב אמהות לארבעה ילדים או יותר.
בעוד להורה ממוצע יש כ-14 ימי חופשה שנתיים, במערכת החינוך ישנם 76 ימי חופשה, וזה אומר שכמעט 80% ממשקי הבית בישראל צריכים לגשר על הפער הבלתי נתפס, מה שמסביר מדוע 43% מהנשים שעובדות במשרה מלאה, ושלהן ילדים בגיל 17-0, מדווחות על קושי לתפקד במשפחה בשל מחויבות לעבודה. איך אפשר לתפקד בצורה כזו?
המשק משלם את המחיר
את המחיר משלמים לא רק ההורים אלא המשק כולו. ימים שלמים בשנה מושבתים או מופעלים חלקים עסקים בשל היעדרות הורים, או נוכחות ילדים במקומות העבודה. האם לא הגיע הזמן לעצור את התופעה? האם לא הגיע הזמן לבחון מחדש את התאמת מערכת החינוך הן לצרכים של צוותי ההוראה והתלמידים אבל גם לשוק התעסוקה?
והרשו לי לחסוך טוקבקים נזעמים - אני טלי בריל, אם לשלושה ילדים, בת של מורה בדימוס, חושבת שצוותי הוראה הם אנשים עם אחת העבודות החשובות והבלתי מעורכות בשוק העבודה הישראלי. אני חושבת שהתגמול שמקבלים צוותי ההוראה נמוך ביחס לחשיבות עבודתם. ברור לי שהם עובדים בתנאי עבודה לא הולמים (35 ילדים בגן, ו-40 ילדים בכיתה זה לגמרי לא הולם).
מתחים סביב החופשות
אני בטוחה גם שילדי נמצאים במערכת בהם תנאי הלמידה והשהות שלהם בלתי הגיוניים (35 ילדים בגן כבר כתבתי?), לחוצים ומלחיצים. אני ורבים שכמותי, בניגוד למסרים אותם מקדמים ארגוני המורים ומשרד החינוך, לא רואים את הצוות החינוכי כמי שאמור לשמור על ילדי בזמן שאני מנסה להתפרנס, אלא רואים בהם שותפים לאחד התהליכים החשובים בחיי הילדים.
אני מעריכה ויודעת כי לשני הצדדים - הן לצוותי החינוך והן לילדיי - חופש הוא דבר נחוץ וחשוב. אני מאמינה בכל ליבי כי חופשה משפחתית משותפת לא רק נחוצה להתפתחות תקינה של התא המשפחתי אלא משפיע על הסביבה כולה. אך לצערנו בעקבות המצב שנוצר, החופשים לא רק שאינם מחזקים את התא המשפחתי, אלא יוצרים מתחים ובעיות.
בקרוב נגלה כולנו מי יאייש את תפקיד שר החינוך הבא של ישראל, ואני תוהה האם הפעם אחרי ארבעים שנה אולי ימצא משרד החינוך "משה" אשר יוצא אותנו מהמדבר בו אנחנו מצויים כבר ארבעים שנה.
טלי בריל, אם לשלושה, פעילה חברתית ועומדת בראש הורים דורשים מהפך בחינוך.