מסע בזיכרון: אנדרטאות לזכר השואה בעולם
70 שנה עברו מאז תום המלחמה, ונדמה שחשיבות הזיכרון וההנצחה של קורבנות השואה הופכת משמעותית יותר ויותר עבור אמנים ומדינות ברחבי העולם. מסע אל העבר בין עשר אנדרטאות - מברלין, דרך בודפשט ולונדון, ועד ריגה, ניו ג'רזי ואמסטרדם
עם השנים, נדמה שחשיבות הזיכרון וההנצחה של קורבנות השואה הופכת משמעותית יותר ויותר עבור אמנים ומדינות ברחבי העולם. כמעט בכל מקום ניתן למצוא אנדרטה כזו או אחרת, שמנציחה, בדרכה שלה ובאופן הייחודי לה, את אלו שאינם, את אלו שניצלו מהמלחמה ואת הזוועות שהתרחשו שם, באותה תקופה אפלה.
מהילדים בתחנת הרכבת בברלין, דרך עץ הערבה הבוכייה בבודפשט, ופסל האם וילדיה בריגה, ועד אתונה, אמסטרדם וניו ג'רזי - אספנו עשר אנדרטאות ברחבי העולם, שמשמרות את זכר החורבן, ההרג ההמוני ואיבוד האנושיות שהתרחשו בתקופת השלטון הנאצי.
אבני המעידה | אירופה
פרויקט ההנצחה המרתק של העשור האחרון המכונה שְטוֹלְפֶּרשְטַיין (אבני מעידה), הוא פרי יוזמתו של האמן גונטר דמינג. תחילתו של מסע ההנצחה הפרטי של דמינג החל בעיר קלן שבגרמניה, עת הניח אבני בטון עטופות פליז בפתח בתי נספים ממלחמת העולם השנייה. על האבנים הוטבעו שם הנספה, שנת הלידה ומה עלה בגורלו.
הפרויקט, שהחל באופן פיראטי, זכה להכרה ממסדית והתפשט במהרה ברחבי גרמניה. משם, המשיך למדינות אירופאיות נוספות כמו אוסטריה, איטליה, הוגריה, צ'כיה, נורבגיה והולנד.
מסע ההנצחה המסקרן הזה, שהמניע העיקרי שלו מתבסס על האמונה כי "זכר הקרבן ממשיך להתקיים כל עוד ששמו לא נעלם", ממשיך להתקיים בעזרת מימון ציבורי או פרטי של תורמים, שרואים בפרויקט זיכרון הכרחי לכל אותם שמות ואנשים שהנאצים ניסו למחוק.
רכבת לחיים - רכבת למוות | ברלין
באחד האזורים המתויירים ביותר, בפינת הרחוב שמחוץ לתחנת הרכבת פרידריכשטראסה בברלין, ניצבת אחת האנדרטאות עוצרות הנשימה והעצובות בעולם.
לאנדרטה שני צדדים, המייצגים שני גורלות: מצד אחד הילדים הזקופים ההולכים כנראה אל בית הספר, אלו הם הילדים שניצלו ב"קינדר טרנספורט", ומהצד השני הילדים ההולכים על רציף הרכבת, מושפלים בבגדים בלויים ועם טלאי צהוב - אל מותם במחנות ההשמדה.
תחת כל אחד מהצדדים באנדרטה של האמן פרנק מייסלר, נמצאת לוחית המסמלת את "הרכבת לחיים" או "הרכבת למוות". כוחה של האנדרטה בנוסף להיותה מרגשת בפני עצמה, גם במיקומה - תחת תחנת הרכבת (ורחשי הרכבת הנוסעת) ובצמוד לאחד האזורים החיים והצבעוניים ביותר של בירת גרמניה.
"הערבה הבוכיה" | בודפשט
בית הכנסת דוהאני שבמזרח בודפשט, נראה על פניו כמו עוד אטרקציה תיירותית תמימה באירופה שמארחת מופעי זמר מוזיקליים כאלו ואחרים. אך בית הכנסת, שנחשב לשני בגודלו בעולם ואף שימש לחגיגות בר המצווה של בנימין זאב הרצל שהתגורר בסמוך אליו, נכלל בימי הכיבוש הנאצי בתחומי הגטו היהודי והפך, בדומה לבתי כנסת אחרים באותה תקופה, למקום ריכוז ומעצר המוני.
בחצר האחורית של הבניין המרהיב ישנו קבר אחים ענק, ובו קבורות כ-3,000 גוויות המתים מכל רחבי הגטו שנקברו במקום בתום המלחמה. בניסיון להנציח את קורבנות המלחמה, בשנת 1991 הוקמה במקום אנדרטה שעוצבה על ידי האמן ההונגרי אימרה וארגה. האנדרטה מעוצבת בדמותו של עץ ערבה בוכייה עשוי מתכת, שעל כל אחד מעליו נחקק שמו של אחד הנרצחים.
אנדרטת "הערבה הבוכיה" בחצר בית הכנסת דוהאני
לצד האנדרטה המעוצבת, מוצבות אנדרטאות סמליות נוספות: לוח שיש גדול המנציח את פועלו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג בהצלה של רבים מיהודי בודפשט. בסמוך, על ארבעה לוחות שיש גדולים, חקוקים שמותיהם של 240 מחסידי אומות העולם ההונגרים, שסיכנו את חייהם בהצלת יהודים.
"בדמייך חיי" | ורשה
האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, או כפי שהיא קרויה - "בדמייך חיי", נוצרה על ידי האמן נתן רפופורט, יליד ורשה. היא מוצבת במרכז הגטו היהודי העתיק בעיר ורשה, ונחנכה ב-19 באפריל 1948, במלאת 5 שנים לפרוץ המרד.
האנדרטה, שמונחת על מבנה העשוי משיש שחור שהובא משבדיה במיוחד כדי לפאר את ניצחונו של היטלר, מספרת שני סיפורים במקביל - האחד, של השואה ושל היהודים המובלים כצאן לטבח אל מותם המתקרב, כשבראשם ניצבת דמותו של היהודי המאמין עם הזקן וספר התורה. דמותם של הרוצחים מהדהדת ברקע, ואת האווירה כולה עוטפת גבורת הרוח והסבל היהודי.
הסיפור השני הוא של המרד, ומורכב משבע דמויות גבריות האוחזות נשק בידיהן ופורצות מתוך הלהבות כסמל לפריצת הגבולות. פניהם מזכירות את הדמויות היווניות והרומיות וגופם חסון ונטול פגמים. בראש כל קבוצת גברים, ניצבת אישה המחזיקה תינוק בידיה כסמל לחמלה ולרצון לחיים. ומנגד, כסימן לנכונות להקרבת החיים.
פסל האם וילדיה | ריגה
האנדרטה הבאה נמצאת במחנה הריכוז סלספילס, שהוקם בסוף 1941, כ-20 ק"מ מריגה שבלטביה. הפסל העצום הוא לא פחות מאשר אישה בשמלה ארוכה, המנסה לגונן בעזרת גופה העצום וידיה הארוכות על שלושת ילדיה המפוחדים שנמצאים מאחוריה.
האנדרטה המרשימה, הוקמה יחד עם עוד כמה פסלים מונומנטליים בשנת 1967 על ידי הסובייטים, ומאז לא בוצע בה כל שינוי. לצדה, ניתן למצוא גם פסל עצום מימדים של אסיר הקורס לאדמה.
כמו גם, ניצב במקום מבנה מוארך עשוי שיש שחור, המשמש כאתר זיכרון לילדים שמתו במחנה. על המבנה מונחים פרחים צבעוניים ובובות, בניסיון להנציח את מהלך חייהם שנגדע מוקדם כל כך.
התחושה המצמררת במקום מתחזקת בזכות הדממה השוררת בו, שמופרת רק על ידי קולו המתכתי של המטרונום שניצב בכניסה ונע מצד לצד בחוזקה.
אנדרטת אתונה לשואה | אתונה
בלב ליבו של גן צמחים ועשבי מרפא, סמוך לאקרופוליס ובקרבת בית הכנסת ברחוב מלידוני שבמרכז אתונה, ניצבת לה אנדרטה לזכרם של כ-65,000 יהודי יוון שנספו בשואה.
האנדרטה, שנחנכה בשנת 2010, מוקמה באזור זה על ידי עיריית אתונה באופן לגמרי לא מקרי: בתקופת הכיבוש הגרמני של יוון נלכדו כ-350 יהודים בבית הכנסת המדובר, לאחר שהגיעו למקום בעקבות שמועה כוזבת שעברה מפה לאוזן כי הגסטאפו מחלק שם מצות. משם, גורשו היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ ורובם המכריע נרצח.
אך לא רק המיקום של האנדרטה הוא בעל משמעות, גם בצורתה הושקעה מחשבה רבה. המבנה כולו בנוי בצורת מגן דוד שנשבר וששת משולשיו מנותקים ממרכזו, וניצבים במרחקים בלתי שווים ממנו. כל אחד מקודקודי המשולשים פונה לכיוונם של ערים וכפרים ביוון, שמהם גורשו אל מותם אלפים רבים של יהודים. על גבי חלקיו של המבנה חרותים שמות מקומות היישוב מהם גורשו היהודים, ומרכזו של המגן-דוד הוא שלם ומסמל את הישרדותו של גרעין הקהילה ופריחתו מחדש.
קינדר-טרנספורט | לונדון
יד קינדר-טרנספורט הוא אתר זיכרון מעט שונה, שנחנך בשנת 2003 בבריטניה, לזכר משלוחי ההצלה של כעשרת אלפים ילדים יהודים וכ-2,000 נוצרים שהוצאו מגרמניה הנאצית זמן קצר לפני פרוץ המלחמה. שם, קיבלו הילדים מעמד של פליטים מהשלטון הבריטי, וחייהם ניצלו.
האנדרטה מהווה את הניגוד שבין ההמולה של ההמון הפוקד מדי יום את תחנת הרכבת ברחוב ליברפול בלונדון, לבין פסלי הילדים, הניצבים בתנוחה סטטית ובגודל טבעי על משטח גבוה דמוי רציף רכבת ומתחתיו מסילת רכבת ממתכת, לצידם מונחים מזוודות וכלי נגינה ועל פניהם ניכרת התרגשות וזהירות בו זמנית.
אחת מהדמויות הבולטות ביותר באתר היא ילדה היושבת על מזוודה ואוחזת בידה בובת דובון, וגם היא, בדומה לשאר הילדים, לבושה בקפידה ועל צווארה תלוי פתק עם מספר ששימש אישור כניסה לבריטניה. על הרציף, משני צידיו, הוצבו 16 לוחות ברונזה, כאשר על כל אחד מהם מצוין שמה של תחנת המוצא ממנה יצאו ילדי הקינדר-טרנספורט.
הוֹמוֹמוֹנוּמנְט | אמסטרדם
הנאצים רדפו בעיקר יהודים, אך גם מי שנטייתם המינית לא תאמה את האידיאולוגיה הנאצית - נרדפו ונרצחו במהלך המלחמה. מעל ל-50,000 גברים הומוסקסואלים נשפטו בשל נטייתם המינית בתקופת השלטון הנאצי, וכ-10,000 עד 15,000 נשלחו למחנות ריכוז, בהם רבים מהם מצאו את מותם. בדומה ליהודים, גם הומואים ולסביות נאלצו לענוד טלאי ורוד על זרועם.
בניסיון להנציח את זכרם של הומוסקסואלים ולסביות שנרדפו על רקע נטייתם המינית במהלך המלחמה, ב-1987 הוקם במרכז אמסטרדם הוֹמוֹמוֹנוּמנְט - אנדרטה המורכבת משלושה משולשים ורודים גדולים, היוצרים יחד משלוש אחד גדול. מוטיב המשולש מתבסס על סמל המשולש הוורוד, והמבנה כולו עוצב במטרה להנציח את כל ההומוסקסואלים והלסביות שסבלו, ומוסיפים לסבול, מרדיפות, בכל המדינות ובכל התקופות.
למעשה, הרעיון להקים אתר הנצחה לקורבנותיה של רדיפת ההומואים והלסביות נולד כבר ב-1970, כשפעילים למען זכויות ההומוסקסואלים נעצרו לאחר שניסו להניח זֵר פרחים באנדרטה הלאומית לזכר המלחמה בכיכר דאם שבמרכז אסמטרדם. תשע שנים מאוחר יותר, יזמה התנועה ההולנדית לזכויות ההומואים והלסביות את בניית האנדרטה, אשר זכתה לתמיכתן של קבוצות ממדינות אחרות.
בין הספסל לפנס הרחוב | פורטלנד, ארה"ב
בין עצים ירוקים ופרחים מלבבים, בתחומי פארק וושינגטון שבעיר פורטלנד, ניצבת לה אנדרטת אורגון לשואה. האתר, שנחנך בשנת 2004, מורכב משתי כיכרות ששביל מחבר ביניהן.
כיכר אחת מעוצבת ככיכר של עיר, כסמל לכיכרות הערים שמהן נשלחו יהודי הקהילה המקומית לגטאות ולמחנות הריכוז וההשמדה. גם השביל המוביל מן הכיכר בנוי בדומה לרחוב שבו צעדו המגורשים, או, לחלופין, בדומה למצע של פסי רכבת. בנקודות שונות בכיכר ועל גבי השביל, מונחים העתקים של החפצים שהשאירו המגורשים אחריהם, ומסמלים את חייהם של הקורבנות שנקטעו: דב-צעצוע, ספרון, נעל של ילד, משקפיים, מזוודה ריקה ועוד.
השביל מוביל אל הכיכר השנייה, בה ניצב קיר זיכרון שבין אבניו שובצו לוחות, שעליהם נכתבו משפטים מהתנסויותיהם של ניצולי שואה במהלך המלחמה. בקצהו השמאלי של הקיר ניצבים שני לוחות זיכרון, והטקסט החרות עליהם מתאר את התפתחות משטר האלימות הנאצי משנת 1933 ועד 1945.
בקצהו הימני של הקיר, נטמנו אפר ועפר שהובאו מששת מחנות ההשמדה המרכזיים באירופה - חלמנו, טרבלינקה, סוביבור, בלז'ץ, מיידנק, אושוויץ-בירקנאו. על גבי חלקו האחורי של הקיר, נחרתו שמות של יהודים שנרצחו בשואה ושמות קרוביהם ששרדו, הגיעו לארצות הברית, והשתקעו במדינת אורגון ובדרום-מזרח מדינת וושינגטון.
שחרור | ניו ג'רזי, ארה"ב
שמה של האנדרטה הבאה מסמל באופן הטוב ביותר את משמעותה - אנדרטת "שחרור" (Liberation), שנחנכה בשנת 1985 במדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית לזכר קורבנות השואה, עוצבה על ידי הפסל נתן רפופורט שהוזכר קודם לכן גם כמי שאחראי על בנייתה של האנדרטה בוורשה (א.ה).
רפופורט עיצב את האנדרטה בדמותו של חייל אמריקני בגובה של 4.5 מטרים, הנושא בזרועותיו ניצול ממחנה ריכוז נאצי. מטרתו של העיצוב הייחודי הזה, הוא להזכיר את חלקו של הצבא האמריקני בשחרור מחנות הריכוז הגרמניים, כמו גם את העובדה שארצות הברית משמשת מקום מפלט עבור רבים מניצולי השואה.
הפסל העצום זכה בכבוד נוסף, כאשר משרד ההגנה של ארצות הברית בחר בצילום האנדרטה להיות עיטור השער של חוברת הדרכה מטעמו לציון ימי הזיכרון לקורבנות השואה, הנערכים בארצות הברית מדי אביב.
