בלי אבא ואימא. הנערים שמצאו בית באיטליה
ישמעאל ברח מביתו בסיירה לאון, אבו בכר ומוסטפה ברחו מגמביה לאחר מות הוריהם, ושלושתם הגיעו בסירות לאיטליה. "ארץ המגף", שגם ככה נשטפת בגלי הגירה עצומים, שוברת את הראש כיצד להתמודד עם המספר הרב של מהגרים קטינים, שעל פי חוק היא מחויבת להעניק להם שירותי בריאות וחינוך
עוד חדשות בעולם :
מוצא להורג לפני מותו: הנה זה בא! להתראות
מדינה באבל. שנה לאסון המעבורת בד' קוריאה
עיתוי מטריד: חולל קבר אביה של קלינטון
כומרית הרגה פעוט בטקס גירוש שדים
באנגורה חי כיום במקלט בעיר קלטג'ירונה שבסיציליה. הוא שייך לצבא של ילדים מהגרים ללא הורים ששוטפים את חופי אירופה ומעניקים למשבר ההגירה של היבשת פנים חדשות וטרגיות. "אני שמח להיות בחיים", אמר באנגורה בקול רך בשעה שישב בחצר המקלט שבו הוא שוהה.
מספר המהגרים שהגיעו לאיטליה השנה דרך הים ישבור את השיא של שנה שעברה שעמד על 170 אלף. כך לפי ארגון ההגירה הבינלאומי. רק בשבוע האחרון הגיעו לחופי איטליה עשרת אלפים מהגרים. 400 מהגרים נוספים טבעו למוות לפי שהגיעו ל"ארץ המגף".
צפוף: 13 אלף מהגרים בני נוער במקלטים
מספר הקטינים שנוסעים לבד ונוטלים חלק בגל ההגירה ההמוני הזה הרקיע שחקים וגדל ב-2014 פי שלושה לעומת שנה קודם לכן.
עובדה זו יוצרת בעיה גדולה למדינות גבול כמו איטליה, ספרד ויוון. על פי חוק, איטליה לא יכולה לגרש קטינים ונדרשת לספק להם שירותים רפואיים וחינוך.
מדינות אירופיות שקולטות לשטחן מהגרים כבר נמצאות תחת לחץ אדיר. באיטליה, 13 אלף בני נוער - רובם בנים שנמלטו מאזורי סכסוך, מעוני או מרדיפה - חיים כיום במרכזי הגירה איטלקיים ולצדם מקלטים למהגרים בגירים שסובלים מצפיפות גדולה ומשכנים כ-80 אלף בני אדם.
המספרים צפויים עוד לעלות בגלל הגידול הדמוגרפי בעולם. כיום יש יותר בני 10 עד 24 מאשר בכל תקופת זמן אחרת בהיסטוריה. לפי "קרן האוכלוסייה של האו"ם", רובם הגדול חיים במדינות עניות.
בימין הקיצוני מתנגדים ל"אורחים החדשים"
על רקע המצב הקשה והצפי לגלי הגירה רבים נוספים, איטליה מנסה ליצור מערכת לטווח ארוך שתשכן ותקלוט את המהגרים-הקטינים לעתיד. היא מבקשת מהאיחוד האירופי מימון לפתיחת מקלטים חדשים שיפוקחו על ידי ארגונים הומניטריים שיסייעו למהגרים הצעירים להיקלט.
אלא שהמהלך האיטלקי זוכה להתנגדות. כמה פוליטיקאים מהימין הקיצוני, בייחוד מאזור הצפון העשיר, מתנגדים להקמת מקלטים חדשים בשטחם. רק השבוע הודיעו ונטו ולומברדי, מחוזות בצפון איטליה שנשלטים על ידי מפלגת הליגה הצפונית שמתנגדת להגירה, שלא יקבלו שום מהגר חדש.
העלייה הגדולה במספר המהגרים שעוברים הים התיכון בדרכם לאירופה היא תוצאה של חוסר יציבות בסומליה ובאריתריאה ובקריסת הסדר האחרונה בלוב לצד כמובן מלחמת האזרחים בסוריה.
מקלטים בלי מתורגמנים ומורים לאיטלקית
איטליה משכנת את המהגרים הקטינים במקלטים נפרדים מאלה של מהגרים בגירים. אלא שרבים מהמקלטים שמיועדים לקטינים סובלים ממחסור בכוח אדם, בהם מתורגמנים ומורים לאיטלקית. מקלטים אלה לא מספקים יותר ממיטה, ארוחה וקצת בגדים זולים.
"האופן שבו קלטנו בשנה שעברה יותר מ-14 אלף קטינים גורם לי להתבייש בהיותי איטלקי", אמר בחודש שעבר מרקו מורקונה, ראש מנהל ההגירה במשרד הפנים, לוועדה פרלמנטרית.
איטליה מנסה לשנות דברים. בחודש מרס סיימה המדינה להכין מכרז להקמת עשרה מקלטים ראשוניים למהגרים בעלות של 13 מיליון דולר שבהם ישוכנו 50 מהגרים קטינים ויקבלו שירותי בריאות בסיסיים ושיעורי שפה במשך 90 יום. מכרז להקמת עשרה מקלטים נוספים נמצא עדיין בעיצומו.
"הם רוצים לחיות כאן ורוצים לתרום"
"אנחנו בונים את העתיד של המדינה שלנו משום שעומדים לפנינו אנשים שונים שחיים כאן עכשיו, שרוצים לחיות כאן ושרוצים לתרום", אמר דניאלה קוטניו, פסיכולוג שמנהל את המקלט שבו שוהה הנער באנגורה.
דומניקו מאנציונה, תת-מזכיר במנהל ההגירה במשרד הפנים האיטלקי, אמר שהקהילות החדשות שבהן יהיו חברים כאלף מהגרים קטינים יקומו בקרוב, והוסיף כי מספרן אינו מספיק ושיש צורך להקים קהילות נוספות. "אין ספק שאנחנו מתמודדים עם משימה לא פשוטה בכלל משום שמספר המגיעים מפעיל לחץ על המבנים (החברתיים) שכבר נמצאים תחת לחץ", אמר מאנציונה לסוכנות הידיעות רויטרס.
המקלט שבו שוהים באנגורה ו-55 ילדים אפריקנים נוספים ממוקם בווילה משופצת בת שתי קומות בפאתי קלטג'ירונה, עיר שבה חיים קצת פחות מ-40 אלף תושבים וידועה בתעשיית הקרמיקה שלה.
אבו בכר דיבא, בן 17, סיפר שעזב את גמביה כשאביו מת ומשפחתו איבדה את אדמתה. מוסטפה מתיו, בן 18, גם עזב את גמביה כשאביו מת, ומנהיג מקומי היכה אותו בצינור מתכת ואיים להרוג אותו.
כל אחד מהמהגרים הצעירים מספר שהוא הוכה ונכלא. באנגורה אמר שהוא עדיין סובל מכאבי ראש אחרי שהוכה בלוב בידית אחיזה של אקדח. לדבריו, כשהגיע ללוב, הוא נחטף והיה בן ערובה במשך שבועיים ובמהלך פרק זמן זה ניסה השובה שלו לדרוש כופר מבני משפחתו כביכול. לאחר מכן הוא נשלח לכלא וכשהשתחרר עלה על סירה שפניה לאיטליה. באנגורה אמר שכיום הוא צם, מתפלל ומחכה. "לא ידעתי כלום על איטליה לפני שבאתי לכאן. עכשיו אני רוצה לבלות את חיי כאן. אני כאן לעזור. אני אהיה סבלני עד שהאיטלקים יוכלו לעזור לי", הוא אמר.