עיריית חיפה מקבלת עשרות מיליונים מהמפעלים המזהמים
פרט לכספי הארנונה מהמפעלים הנמצאים על 66% משטחי התעשייה בעיר, עיריית חיפה קיבלה תרומה של 75 מיליון שקלים לבניית איצטדיון סמי עופר. חברת מועצת עיר: "יהב היה עסוק בגלגול האחריות לכתפי הממשלה וגורמים אחרים". "עוד מהנתונים המדאיגים: פליטת חומרים אורגנים נדיפים במפרץ חיפה גבוהה פי 21 מרמת חובב ומספר הילדים חולי האסתמה גבוה פי 2 ויותר מהממוצע הארצי . עיריית חיפה: "מוכנים להעביר את המפעלים מחר"
מי מרוויח מזיהום האוויר במפרץ חיפה? כולנו הזדעזענו מנתוני התחלואה של ילדים בסרטן במפרץ חיפה, שהגורם למחלה אצל מחצית מהם על-פי נתוני רופא בכיר במשרד הבריאות הוא זיהום האוויר הגבוה. אבל יש מרוויח מפעילות המפעלים, שכמה מהם נמצאים במרחק לא גדול מבתי התושבים בחיפה ובקריות.
עיריית חיפה גובה עשרות מיליוני שקלים בשנה מהמפעלים המזהמים ובעבר גם הגישה דרישה לקבל מאות מיליוני שקלים עבור היטלי פיתוח - דרישה נדחתה על-ידי בית המשפט לענייני מנהליים. בנוסף, העירייה קיבלה לפני כמה שנים תרומה בגובה 75 מיליון שקלים לבניית איצטדיון הכדורגל העירוני סמי עופר, שבנו עידן הוא בעל השליטה בחברה לישראל - חברה שלה רבים בבתי הזיקוק בעיר. ואיך קוראים לקבוצת הכדורסל של העיר? כן גם היא קשורה למפעל הגדול שבמפרץ - מכבי בז"ן חיפה.
עוד על הזיהום במפרץ חיפה:
מנהל רמב"ם: זינוק בחולי הסרטן בעשור האחרון
העיר עם זיהום האוויר הגבוה ביותר - חיפה
דו"ח: אין מעקב רציף של הזיהום במפרץ חיפה
לפי פרסום בכלכליסט, תשלום הארנונה השנתי של בתי הזיקוק לעיריית חיפה הוערך ב-60 מיליון שקל משנת 2005 עד 2011 לכל שנה. עוד פורסם כי באוקטובר 2012 דרשה העירייה תשלום שנתי של כ-120 מיליון שקלים. באוקטובר 2012 הגישה בתי זיקוק דיווח לבורסה לניירות ערך, לפי החברה והחברות הבנות שבבעלותה - כרמל אולפינים, גדיב, תעשיות פטרוכימיה בע"מ ושמנים בסיסים חיפה בע"מ, קיבלו הודעת שומת ארנונה לשנת 2012 מאת עיריית חיפה, בסכום נוסף כולל של כ-77.4 מיליון שקלים, מעבר להודעת השומה המקורית שנמסרו לאותה שנה. מנתוני הלמ"ס עולה כי עיריית חיפה גבתה בשנת 2013 - 702 מיליון שקלים ארנונה מבתי עסק ומפעלים. ההערכה היא כי יותר מ-100 מיליון שקלים נגבו מהמפעלים המוגדרים מזהמים.
ומי שחשב שאותם מפעלים מפרנסים חלק גדול מתושבי חיפה והסביבה - טועה: על-פי נתוני הלמ"ס, שפורסמו בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מפעלי זיקוק הנפט ומפעלי הפלסטיק והגומי, המרוכזים ברובם במפרץ חיפה, מהווים כ-5.3% מתוך כלל מפעלי התעשייה בעיר, אולם מפעלים אלו פרושים על פני 66.5% (כ-2.9 מיליון מ"ר) מתוך כלל שטח התעשייה. בשנת 2009 העסיקו המפעלים האלו 11.5% (1,774 עובדים) מהמועסקים בתחום התעשייה בעיר, ו-3.3% מכלל המועסקים בתחום התעשייה בישראל. עתה, למרות שאותם מפעלים תופסים שטח גדול מאוד משטח התעשייה באזור - הם מבקשים לגדול גם לפרויקט "קרקעות הצפון".
לפי מסמך של עיריית חיפה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2015 עולה כי מפעלים לזיקוק מוצרי דלק, ייצור דשנים וכימיקלים במתחם בתי הזיקוק – משלמת החברה 118.76 שקלים למ"ר עבור כל סוגי הבניינים והמתקנים. עבור מיכלים התעריף הוא 134.2 שקלים למ"ר. עבור קרקע התעריף הוא 30.25 שקלים ל-5,000 מ"ר הראשונים, 19.99 שקלים עבור עוד 5,000 מטרים רבועים ואם המפעל הוא יותר מ-10,001 מ"ר התעריף עבור השטח הנוסף הוא 19.08 שקלים. אבל עבור קרקע במפעל עתיר שטח משלמים 6.5 שקלים למ"ר.
פי 21 מרמת חובב
על-פי נתונים של המשרד להגנת הסביבה שנמסרו לאגף המחקר בכנסת, פליטת חומרים אורגניים נדיפים ממפעלי מפרץ חיפה היא 2,400 טון בשנה, פי 21 מפליטת חומרים אלה במפעלי רמת חובב. עם זאת, קצב הפליטה של החומרים האורגניים הנדיפים ב-2012 היה נמוך ב-43% לעומת המצב ב-2009.
במסמך של לשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות נכתב כי חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים עלולה לגרום לגירוי עיניים, אף וגרון, לכאבי ראש, לאיבוד הקוארדינציה, לבחילות לקוצר נשימה ואף לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכות העצבים המרכזית. עוד נכתב כי חומרים אורגניים מסוימים יכולים לגרום לסרטן בבעלי חיים וחלקם חשודים או ידועים כגורמים לסרטן בבני אדם כגון בנזק ו-1,3 בוטידאן.
עוד עולה מהנתונים משנת 2012 כי פליטת המזהמים לנחל הקישון ממפעלי מפרץ חיפה היא 83 אלף טון בשנה. סך הפליטות לשאר הנחלים בארץ היא 20,100 טון בשנה. בנוסף עולה מהנתונים כי פליטת החומרים המסרטנים באזור חיפה עומדת על 30.4 ק"ג לקמ"ר, זאת לעומת שאר המחוזות שבהם פליטת החומרים המסרטנים עומדת על 1.7 עד 5.3 ק"ג לקמ"ר.
ילדים חולי אסתמה - יותר מפי 2 מהממוצע
אבל לא רק מספר הילדים חולי הסרטן באזור חיפה גבוה מהממוצע הארצי. מחקר שפורסם בשנת 2012 בדק את שיעור ההימצאות של מחלת אסתמה בקרב ילדים בני 14-6 במטרפולין חיפה. המחקר הדגים קשר בין זיהום אוויר לבין הימצאות המחלה בקרב ילדים באזור חיפה. החוקרים מצאו ששיעור הימצאות מחלת האסתמה בקרב ילדים באזור חיפה גבוה ביותר מפי 2 מאשר שיעור הימצאותה בישראל.
החוקרים מצאו אז שדפוסי החשיפה לחלקיקים עדינים הם גורם המשפיע באופן משמעותי על תחלואת אסתמה בקרב ילדים. החוקרים ציינו כבר ב-2012 כי תוצאות המחקר בנוגע לאסטמה צריכות להדאיג את מקבלי ההחלטות בתחום הסביבתי והבריאותי, וקראו למקבלי ההחלטות לבחון מחדש את יעילות תקנות זיהום האוויר בישראל.
"נציגי העירייה לא התנגדו"
"העירייה לא מתנגדת ולא התנגדה לתוכנית קרקעות הצפון ולהרחבת בז"ן", אמרה ח"כ תמר זנדברג. "העירייה היא אחד הגורמים שמקדמים את התוכנית לנמל החדש בעיר. בכל הפעמים שהגעתי לוועדת התכנון כדי להתנגד להגדלת הזיהום באזור, מעולם לא ראיתי נציג עירייה שמתנגד, להיפך - הם תמיד היו בצד התומך". לדברי זנדברג, מסגרת המאבקים הרבים בתחום הסביבתי היא נפגשה לא פעם עם ראשי רשויות שנאבקים נגד אישור תוכניות חדשות, שפועלים בשיתוף פעולה עם התושבים למניעת זיהום נוסף. "במקרה של עיריית חיפה זה פשוט לא קרה", היא אמרה.
בדף הפייסבוק שלה כתבה ח"כ זנדברג: "אני דיברתי נגד התוכנית וכך גם נציגי התושבים וארגונים ירוקים. וזהו. שום נציג ממשלתי, שום נציג עירייה, לא הגנת הסביבה ולא הבריאות, לא היו שם לצדנו במאבק על בריאות תושבי חיפה והקריות. רוב רובו של החדר היה מלא באינטרסנטים שמתווכחים ביניהם על עוד מיכל, עוד דרך גישה, עוד סרטוט על מפה וסוגרים עניינים על גבו של הציבור הענק הזה. בכמה ביקורים במקום ובאין ספור מפגשים עם תושבי האזור נחשפנו למציאות קשה,
שאין שם אחר לקרוא לה למעט הפקרת הציבור לטובת כסף... שיסבירו נציגי עיריית חיפה עכשיו, שיסבירו משרדי הממשלה, משרד הבריאות, משרד התחבורה שמקדם נמל נוסף במפרץ, שיסבירו איפה היו כל השנים ואיפה הם עכשיו... מי שרוצה להציל את ילדי חיפה, חייב להתנגד לכל התכניות האלה היום".
חברת המועצה ויו"ר סיעת חיים בחיפה, ד"ר עינת קליש רותם, קראה לראש העיר, יונה יהב, להתפטר מתפקידו. "התבטאויותיו של מר יונה יהב, בנושא מצב התחלואה וזיהום האוויר בחיפה משנים גוון בשבועות האחרונים. לאחר אינסוף אמירות שתועדו בתקשורת כי אין בעיה עם מצב זיהום האוויר, כי מדובר בבעיית דימוי, וכי מעולם המצב לא היה טוב יותר, לאחרונה הן התחלפו בבכי, אך עדיין, אין ולו רמז קל ללקיחת אחריות על המצב".
קליש רותם הוסיפה: "יהב עבד קשה בכדי לסכל את מאמצי פעילי הסביבה להכריז על חיפה כעיר מוכת זיהום בשנת 2011-12. הוא חרד אז לדימויה של העיר יותר מאשר למצב הבריאות, וזאת למרות שאם הייתה נעשית הכרזה כזו, יהב יכול היה לדרוש ולקבל בקלות תמיכה ממשלתית של תקציבים ומידע". חברת המועצה קראה ביום רביעי לקיים ישיבת מועצת עיר דחופה. "ראש העיר הוא הוא האחראי הראשון והבלעדי לבריאותם ולרווחתם של תושבי חיפה ואף לתושבי המטרופולין כולו. למרות זאת היה עסוק בשנים האחרונות בגלגול האחריות לכתפי הממשלה וגורמים אחרים, במקרה הטוב, ובטשטוש המידע והסטת תשומת לב התושבים על ידי מסיבות וחגיגות, במקרה הרע", היא אמרה.
מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה, אמר: "כבר בשנת 2011, לאור נתוני התחלואה וזהום האוויר היינו שותפים למהלך להכריז על חיפה כעיר מוכת זיהום אוויר. מתוקף חוק אוויר נקי יש למהלך כזה את היכולת לתת כלים אמיתיים לפתרון הבעיה הסבוכה ולשים סוף לשלטון משפחת עופר בעיריית חיפה. יונה יהב טרפד את המהלך והצהיר 'בחיפה נושמים את האוויר הכי נקי שיש'".
גלבוע הוסיף: "ברור שיהב דואג למיתוג עירו על חשבון הדאגה לבריאות תושביו ונהנה מהחסות המימונית של מפעלי בתי זיקוק. יהב ממהר להאשים את רשויות הממשלה, אך למעשה אינו מאפשר פתרונות אמיתיים שיעזרו לחלץ את חיפה מהמצב העגום שבו היא נמצאת. הגיע הזמן לשחרר את תושבי חיפה מלהיות בני ערובה של טייקונים ואינטרסים כלכליים על חשבון חיי אדם ובריאותם של למעלה מ-800 אלף תושבים, שחיים בסמיכות למפרץ חיפה המזוהם".
אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית ומרכזת קבוצת "אימהות ואבות מצילים את חיפה והקריות", הוסיפה: "כאשר העיריות מחד מקבלות תרומות ענק לעיר ומנגד מעלימות עין מתעשייה שלמה חדשה, שתזהם ביום אחד כמו בשנה, יש כאן עילה אמיתית לפיטורים של ראשי הערים האחראים ובראשם ראש העיר חיפה, שמנהל מסע הכחשה כאילו אין זיהום ותחלואה כדי לאפשר תוספת של עוד תעשיית זיקוק, אחסון ועוד". נווה הוסיפה: "התוכניות שמקודמות במפרץ חיפה, הרחבת בז"ן, קרקעות הצפון וגם נמל המפרץ הן תשתיות שתרומתן לסיכונים בימי מלחמה ולזיהום היומיומי הוא בלתי נתפס".
המשמעות של הרחבת שטחי המפעלים היא עוד כסף עבור העירייה. "אנחנו מדברים על איזור ששטחו 4 אחוזים של שטח המדינה ובו ריכזו 25 אחוז מהמפעלים המזהמים והמסוכנים שיש. והנה - מתברר שיש אנשים שחושבים שזה לא מספיק", אומר שמואל גלבהרט, לשעבר סגן ראש העיר חיפה מסיעת הירוקים. "בהתאם לכך תגדל הארנונה שהם משלמים. הבעיה היא שבהתאם לכך תגדל גם הצפיפות במחלקות האונקולוגיות, בעיקר במחלקות הילדים. הם נהנים לא רק מארנונה, אלא גם תרומות. ראו את איצטדיון סמי עופר ומכבי בז"ן חיפה. מי שסובל זה התושבים, הילדים שלנו".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בזכות המאבק שהוביל המשרד בגופי הביצוע השונים נקבע כי לא תתאפשר הגברה בזיהום האוויר אם תוכנית ההרחבה תאושר. לראשונה יוכנסו בתוכנית מסוג זה הוראות המגבילות את פליטת זיהום האוויר, כך שכל הרחבה של בתי הזיקוק, אם תהיה כזו, תידרש בהקמת טכנולוגיות מתקדמות להפחתת הזיהום והמשמעות היא שמגמת הירידה בזיהום האוויר במפרץ חיפה תימשך".
"מוכנים להעביר את המפעלים מחר"
מעיריית חיפה נמסר: "אנחנו מוותרים על הארנונה ועל כל מקומות העבודה. הפנייה לעיריית חיפה היא זו שמנציחה את הבעיה ופותרת מאחריות את הממשלה. עצם השאלה הינה הטעייה גסה של הקוראים. ראשית, עיריית חיפה אינה 'מרוויחה' או 'נהנית'. כספי הארנונה של המפעלים מועברים ישירות לסל השירותים של תושבי הערים באזור".
דובר עיריית חיפה הוסיף: "ההתמקדות בתושבי חיפה הינה עיוות של המציאות משום שאם קיים זיהום, הוא אינו עוצר בגבולה המוניציפאלי של חיפה והוא הבעיה של המטרופולין כולו. ישובים - למשל קריית אתא וקריית טבעון - גובלים ממש בגדר המפעלים. נפת חיפה הינה מתחם מטרופוליטני גדול הפרוש מחדרה ועד עכו ונהריה. לפיכך, הבעיה הינה עניינם של למעלה כמיליון ישראלים
ואנו מצפים מהם להתגייס כבר היום למאבקנו. לאחר שהמדינה הכשילה את עיריית חיפה פעם אחר פעם (כגון במאבק שניהלה להעתקת מיכל האמוניה) אין אנו מופתעים מניסיונם של גורמים מסוימים לגלגל את האחריות גם הפעם לפתחן של העיריות, בבחינת 'תיהנו מהארנונה ותשתקו'. חיפה גאה בתעשייה שלה ובתנופת הפיתוח של העשור האחרון המספקים פרנסה טובה לאלפי משפחות. אך הדבר אינו יכול לבוא בשום צורה ואופן על רווחת התושבים ובריאות הילדים שלנו. לפיכך, עמדתנו הייתה ונותרה; לא נאפשר הקמה או הרחבה של מפעלים מזהמים ואנו קוראים לממשלה שתקום לראות בהרחבת הפיקוח ובתיקון המצב משימה לאומית ממדרגה ראשונה".
לפנייה לכתב/ת 
