הלוחם האדום / סיפורו של טל יפרח ז"ל

• כולנו טל - עמוד הפייסבוק לזכרו של טל יפרח
  

"זה היה יום אחרי ליל הנגמ"שים הנוראי בסג'עיה (בו נהרגו 7 לוחמים, ב.ח). ידעתי שמשהו רע קורה", מספרת אביבה. "טל והצוות שלו יצאו למשימה מיוחדת בבית שסומן מראש. המבנה היה ממולכד וטל נהרג מהפיצוץ הראשון".

היה ממוקד מטרה. טל יפרח ז"ל בשירותו הצבאי(צילום: פרטי)

נוי יפרח, אחותו של טל ז"ל(צילום: יאיר שגיא)

"בבוקר שלפני האירוע ישבנו בבית, נוי, נועם חברה של טל ואני. כבר דיברנו עליו בלשון עבר. היה משהו רע באוויר. הנחמה היחידה שלי היא שהמשימה שהטילו על היחידה הושלמה מהבחינה המבצעית, אבל טל ויובל דגן ז"ל נהרגו".

הגורל עם אגוז

בגיל 16, בזמן שרוב בני הנוער עסוקים בעיקר בהנאה מהחיים, בילוי עם חברים ומחשבה על בגרויות, לטל היה ברור כבר לאיזו יחידה הוא רוצה להתגייס. "הוא היה ממוקד מטרה", מציינת אביבה. "טל האמין מאוד בגולני ובאגוז. המטרה שלו הייתה להיות לוחם מקצוען. הוא אפילו שכנע אותי שלהיות לוחם מקצוען זה פחות מסוכן, כי הם ממוקצעים במה שהם עושים. האירוניה היא שגם היום, אחרי מותו, אני עדיין טוענת שהוא צדק".

"המטרה של טל הייתה להיות לוחם". האם אביבה(צילום: יאיר שגיא)

"במלחמה, כמו במלחמה, נהרגים. לא יוצאים לטיול שנתי. אגוז היא אימת החיזבאללה והחמאס. חבר'ה שגאונים בהסוואה ומגיעים ראשונים לכל מקום. שלוות הנפש והאיכויות שלו התאימו מאוד לאגוז".

קיבל תעודת הצטיינות. טל יפרח ז"ל(צילום: פרטי)

האם מספרת על מקרה אחד שיכול להסביר בצורה מסוימת מי בדיוק היה בנה: "טל היה צלף וקיבל תעודת הצטיינות מהיחידה שלו על תפקודו. הוא מעולם לא סיפר לנו על כך וגילינו את זה רק בשבעה, אחרי שהמפקדים שלו סיפרו לנו. התחלתי לחפש דברים במגירות שלו ופתאום מצאתי את התעודה מתחת לכל מיני מסמכים. הדבר האחרון שעניין אותו היה להתגאות בהישגיו".

הכדורגל היה האהבה הגדולה של טל(צילום: פרטי)

האהדה לספורט

טל היה ספורטאי מלידה. מאז שאימו ואחותו זוכרות אותו הוא שיחק כדורגל. "בגלל שגידלתי אותו משלב מסוים לבד, לא יכולתי להרשות לעצמי לקחת אותו לאימונים ומשחקי כדורגל. טל היה ילד כל כך בוגר ומבין, שהוא לא התלונן והמשיך לשחק עם חברים בשכונה במקום. בשלב מסוים טל בחר ללכת דווקא לאתלטיקה והצליח מאוד. בתיכון הוא למד במגמת אתלטיקה והיה ספורטאי מצטיין", מציינת אביבה.

הצטיין באתלטיקה. טל יפרח ז"ל עם חבריו(צילום: פרטי)

מי שלמעשה גילה את טל היה ד"ר זוהר שדה, מומחה לאתלטיקה שספד לו: "המפגש הראשוני עם טל נעשה לפני כעשור, כשרצה להתקבל לכיתת הספורט במקיף ח'. בהתחלה הוא לא הרשים בכישוריו הגופניים, אבל בראיון הקבלה נגלה בפניי תלמיד שקט, מחויך מבושה שאהב פעילות גופנית. טל הקטן והצנוע הפך למנהיג חברתי, אבל לא מהסוג המוחצן, הצעקן והמרוכז בעצמו, אלא מהסוג שממגנט אליו אנשים שחפצים בחברי חיים. כן, טל היה חבר אמיתי".

במקביל להיותו ספורטאי, פיתח יפרח אהדה בלתי מתפשרת לקבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב. בכל הזדמנות שהייתה לו במהלך שירותו הצבאי ועוד לפני כן פקד את משחקי הקבוצה. ב-31 באוגוסט 2014 ערכה הפועל ת"א טקס הנצחה מרגש לפני הדרבי מול מכבי ת"א, לטל, לאיתן ברק, דניאל פומרנץ וגלעד יעקבי זיכרונם לברכה, שנהרגו אף הם ב"צוק איתן".

פיתח אהדה לספורט. טל יפרח ז"ל ואחותו נוי(צילום: פרטי)

אביבה זוכרת רגע אחד מיוחד בדרבי שסימל עבורה הכול: "טל בן חיים, שחקנה של מכבי ת"א, כבש שער במשחק. לי היה ברור שהעובדה שדווקא שחקן שקוראים לו טל הבקיע את השער הראשון, ושאפילו בשם המשפחה שלו יש שתי אותיות משם המשפחה של טל, זה אומר שהוא מסתכל עלינו מלמעלה".

בין הפועל ת"א למשפחה נוצר קשר מיוחד(צילום: יאיר שגיא)

בין משפחת יפרח למנהלה של הפועל ת"א, מורדי דדון, נוצר בעקבות האירוע קשר מיוחד. "הוא מלווה אותי מאז שטל נהרג, וזה הרבה מעבר ליחסים רגילים. הוא אפילו תרם לא מעט מנויים של הקבוצה לחבר'ה מהיחידה של טל", מציינת אביבה. גם דדון מרגיש כך: "כשהגענו עם השחקנים לשבעה ישבתי יחד עם אביבה והיא הרגישה מאוד קרובה אליי. נקשרנו אליה ישר, היא נכנסה לנו ללב. גם אני עובר משהו לא קל במשפחה שלי כרגע, ואביבה שואלת ומתעניינת כל הזמן. אנחנו מלווים אחד את השני. היא אימצה אותי אליה. הם משפחה מדהימה, מבחינתי הם המשפחה השנייה שלי".

החדר של טל יפרח ז"ל נשאר כשהיה(צילום: יאיר שגיא)

החדר של טל נשאר בדיוק כפי שהיה לפני שעזב אותו בפעם האחרונה בקיץ 2014. הדברים שנוספו אליו הם ארגזי צבא עם הציוד הצבאי שלו, תעודות הוקרה משירותו ותמונה ממסוגרת עם חולצת הפועל ת"א, מזכרת מאותו טקס. "הרמטכ"ל היוצא, בני גנץ, ביקר בחדר שלו וכשראה את התמונה הממוסגרת סיפר שגם הוא אוהד הפועל תל אביב", מספרת אביבה.

טל יפרח ז"ל בשירותו הצבאי(צילום: פרטי)

מנציחות את טל

לא לפני הרבה זמן חזרו אביבה ונוי ממסע של חודשיים וחצי בארצות הברית וקנדה, במטרה לספר על טל ועל מה זה להיות משפחה שכולה בישראל. בין השאר עברו האם ובתה בניו יורק,

באפלו, מיאמי וגם במונטריאול.

"אנחנו בעיקר מספרות את סיפורו של טל. היינו חודשיים וחצי בארצות הברית ושם עברנו מקהילה יהודית אחת לשנייה. דיברנו על משפחה שכולה, ואיך אימא שכולה מרגישה. היה חשוב לנו להסביר שמאחורי כל חלל יש משפחה שלמה וחברה שאוהבת. רצינו שיידעו שהחיים פה קשים אבל אין לנו מדינה אחרת".