שלומי תרם כבד לאחותו רותם: "הוא הגיבור שלי"
רותם פלומבו נולדה עם מחלה גנטית שגרמה להרס הכבד. ללא כל היסוס התנדב אחיה לתרום לה אונת כבד, ואתמול בוצעה בהצלחה ההשתלה בבית החולים בילינסון שנמשכה 14 שעות. שלומי האח: "היא החברה הכי טובה שלי, ורק חיכיתי לרגע שאוכל להציל את חייה"
אחים בדם, ועכשיו גם בכבד: אמש (ב'), אחרי ניתוח שארך למעלה מ-12 שעות, הסתיימה השתלת כבד ייחודית בבית החולים בילינסון, כאשר אח תרם לאחותו, שסבלה מאי ספיקת כבד כתוצאה ממחלה גנטית נדירה – אונה מהכבד שלו. הכבד ימשיך ויצמח אצל שניהם בתוך כמה חודשים.
חותמים עכשיו:
לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן
צפו בראיון שקיימנו עם האחים - זמן קצר לפני תחילת ניתוחי התרומה וההשתלה:
רותם פלומבו, בת 29, נשואה ואם לתינוק תושבת רמת השרון, בוגרת לימודי קולנוע ותקשורת ועובדת אל על, נולדה עם מחלה גנטית נדירה בשם Wilson Disease, בה מצטברות כמויות גבוהות של נחושת ברקמות הגוף ובעיקר בכבד, עד להפסקת תפקודו.
כשהיתה בת 13, החלה לחוש בכאבי בטן עזים ועייפות. "הייתי עייפה מאוד, והיה קשה לי להתכופף או לשבת בגלל שהכבד הלך וגדל משמעותית", היא משחזרת, "אז התחלתי בירור רפואי והתגלה שאני סובלת מהמחלה הזו".
קראו עוד על השתלות:
בילינסון: השתלת כליות מוצלבת הצילה חיי שלושה
תרומת כבד אחת - הצילה חייהם של שתיים
אנדריאה בת 55 נדרסה; איבריה מושתלים עכשיו
פלומבו עברה טיפולים רפואיים ואשפוזים, כשהיא על כדורים המפחיתים את רמת הנחושת בגוף. כמו כן, נאסר עליה לצרוך מזונות רבים המכילים רמות גבוהות של נחושת, כמו ירקות ממשפחת המצליבים (כרוב וכרובית), סוגי בשרים שונים, שוקולד ופטריות.
"רק מחכה להציל את חייה"
בגיל 18 סירב צה"ל לגייס אותה לשורותיו, והיא התנדבה לשירות לאומי אותו ביצעה בסניף מד"א בראשון לציון. במשך השנים הקפידה על ההוראות רפואיות, אך הרס הכבד נמשך, והיא עברה לראש רשימת הממתינים להשתלה.בחודש ינואר האחרון, אמרו לה רופאיה כי הסיכוי היחיד להצילה הוא דרך השתלת כבד מתרומת נפטר, או מן החי. משפחתה וחבריה התגייסו לתרום לה אונת כבד, והחלו לעבור בדיקות רפואיות, ומי שנמצא מתאים היה אחיה, שלומי כהן-צמח.
"לא היססתי אף לא לשנייה", מספר שלומי, בן 25, רווק וסטודנט למלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון, "רותם היא לא רק אחותי והאדם הכי קרוב לי, אלא גם החברה הכי טובה שלי. היא שותפה לסודות הכי כמוסים בחיי, עברה איתי חיים שלמים, ואני רק מחכה להציל את חייה. זו לא היתה כלל שאלה האם לתרום לה, השאלה היחידה היתה – מתי זה כבר יקרה".
"מקווה שאוכל לחזור לחיים רגילים ופשוטים"
יום לפני ההשתלה, התרגשות רבה במשפחה הראשל"צית. "מצאתי את עצמי בוכה מרוב התרגשות", מספר שלומי, "זה לא קורה לי הרבה, אבל היה מתח באוויר, כולם כבר מחכים לניתוח הזה, ולהוציא את רותם מהמחלה הקשה. אז הדמעות פשוט זלגו".
שני האחים הגיעו שלשום (א') לבית החולים בילינסון, והתקבלו למחלקת ההשתלות בבילינסון. שלומי שמר על קור רוח, ואילו רותם הייתה אחוזת התרגשות רבה ופרצה בבכי: "אני בסוג של היי" היא מספרת, "לא הייתי עוברת את התהליך הזה בכזו אופטימיות, אם אחי לא היה עובר את זה לצידי.
"שלומי מחזק אותי", אמרה פלומבו, "יחד עם המחלה הזו, שמבגרת אותך ומכניסה אותך לפרופורציות אחרות בחיים. ועדיין, המתח הוא עצום, ואני רק מקווה שאוכל סוף סוף לחזור לחיים רגילים, פשוטים, להיות אימא טובה, ולהגשים את השאיפות והחלומות שלי בחיים".
תהליך ההשתלה המורכב של השניים החל אתמול (ב') בשעה 9:00 בבוקר והסתיים רק לאחר 14 שעות. פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת ההשתלות שעמד בראש צוות המנתחים, הסביר על מהלך הניתוח: "אונת כבד היא רקמה הגדלה מחדש במהירות, כך שגם בגופו של התורם וגם בגוף הנתרם תצמח רקמה זו ותחזיר את הכבד לגודלו המקורי תוך כחודש".
מצבם של שני האחים טוב, ובתום ההשתלה הם הועברו ליחידה לטיפול נמרץ כשמצבם יציב ומשביע רצון.
לפנייה לכתב/ת 
