ישראל דחקה אותם לפונדקאות בנפאל
ישראל לא הותירה ברירה למי שמבקשים להיות הורים, אלא לעבור פונדקאות במדינות כמו נפאל. הגיעה העת להסדרת הנושא שתשים קץ להפלייה
כל גורמי הממשל בישראל התגייסו להשאיר את הבירוקרטיה המסואבת בצד ולפעול להגעתם המהירה לארץ של הורי הפונדקאות וילדיהם. פעולת הצלה ראויה לשבח שנעשית מתוך דאגה לשלומם ובריאותם של אזרחי ישראל וילדיהם לעתיד.
השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא מדוע מלכתחילה נאלצת ישראל לצאת ולחלץ הורים ישראלים ותינוקות בני יומם מאזור מוכה אסון? מה הורים עושים עם תינוקות בני יומם ובהם פגים במדינת עולם שלישי? התשובה לכך פשוטה: מדינת ישראל לא הותירה ברירה לאזרחיה שמבקשים להיות הורים, אלא לטוס למדינות כמו נפאל ולעבור שם הליכי פונדקאות. כעת, ולאור העובדה שמדינת ישראל בחרה להעמיד את אזרחיה בסיכונים מיותרים, מוטלת עליה החובה המוסרית לסייע במהירות לכל ההורים וילדיהם, ולדאוג להגעתם בכל אמצעי ודרך.
עוד בערוץ הדעות של ynet
שיח ימני קיצוני בבג"ץ / סאוסן זהר
למה מי את, עצמאות / זיו לנצ'נר
בשנים האחרונות פונים יותר ויותר הומואים (יחידים וזוגות) פונים להליכי פונדקאות בחו"ל. זה קורה כחלק מההתפתחות החברתית ו"ההתבגרות" של הקהילה הגאה ואולי גם בגלל האג'נדה הישראלית שמעודדת ילודה. חשוב להדגיש כי הפנייה להליכי פונדקאות בחו"ל היא לא בחירה - אלא כפייה. לא מדובר בבחירת אפשרות אחת מני רבות אלא האפשרות היחידה שמצויה בפני ישראלים רבים כדי להיות הורים ביולוגיים לילדיהם. זכות אשר נתפשת בישראל כטבעית - אבל רק עבור זוגות הטרוסקסואלים ונשים יחידניות.
במקום להסדיר את סוגיית הפונדקאות בישראל גם לגברים יחידים ולזוגות חד-מיניים, ובכך לתקן עיוות חברתי והפלייה ארוכת שנים, בוחרת מדינת ישראל שלא להכיר ברצון של אזרחים רבים להיות הורים. בשונה מהיעדר הבחירה של אותם ישראלים שטסים לעשות פונדקאות בחו"ל, למדינת ישראל דווקא יש אפשרות בחירה. היא בוחרת להעמיד את אזרחיה ואת ילדיהם בסיכונים מיותרים. מדינת ישראל בוחרת להציב בפניהם את האפשרות לא להיות הורים או לרוקן את כל החסכונות, לקחת הלוואות, לעזוב את העבודה והמשפחה לשבועות רבים, ולטוס לחו"ל במטרה לחזור הורים לילדים. מדינת ישראל היא זו שדחקה את אזרחיה לחפש פתרונות מחוץ לגבולות המדינה - ולכן כעת עליה לפרוע את חובה כלפיהם.
לא אחת נשמעת השאלה: אם כבר פונדקאות בחו"ל, אז למה ללכת למדינות עולם שלישי? כל הורה יעשה הכול למען בריאות ילדיו, ולכן ספק רב כמה אנשים היו הולכים מתוך בחירה ללדת את ילדיהם בנפאל, הודו או תאילנד. לצד הרצון להיות הורים, יש מי שאינו יכול להרשות לעצמו את ה"פריבילגיה" המפוקפקת לעשות ילדים במדינה כמו ארצות-הברית. מדינה שהליכי הפונדקאות בה בטוחים, אך עלותם יקרה להחריד (לעיתים פי 2 או 3 מעלות פונדקאות בנפאל). מכאן, שרבים מהזוגות הישראלים מוצאים עצמם במדינות עולם שלישי, על כך המשתמע מכך. החל ממרפאות באיכות יחסית נמוכה, דרך כישלונות חוזרים ונשנים של הפריות ועד הפלות או לידות מוקדמות. ועכשיו נוספה לרשימה הטרגית הזו גם קטגוריית אסונות טבע. שהרי יכולתן של מדינות עולם שלישי לתת מענה אמיתי והולם להורים, לתינוקות ולפונדקאיות במצבים של אסונות טבע בדמות רעש האדמה שחוותה נפאל - נמוכה אם קיימת בכלל.
אין זו הפעם הראשונה שמדינת ישראל נדרשת להוציא לדרך מבצעי סיוע לאזרחיה ולתינוקות שלהם, והאסון בנפאל הוא רק מקרה אחד על רצף של טרגדיות וקשיים שחווים ישראלים בהליכי פונדקאות בחו"ל. על כן, תעשה המדינה חסד לעצמה ובמקום לכבות שריפות או לצאת למבצעי הצלה עתירי משאבים, תסדיר את סוגיית הפונדקאות בישראל. הסדרה שתתקן עיוות חברתי והפלייה ארוכי שנים.
עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובפקולטות למשפטים
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
