השקעה סינית בישראל: מה מעניין אותם בנו?
להערכה של הסינים את העם היהודי אין כנראה אח ורע בקרב עמים אחרים, וכעת זה פועל לטובת ישראל: ההערכות הן שב-2015 הסינים יספקו 30%-40% מהשקעות ההיי-טק בישראל. אלו נכסים מעניינים אותם, מה מאפיין אותם בעסקים - והאם כל זה טוב לנו? פרשנות
על הסינים, תרבותם, ההיסטוריה שלהם ובעיקר אופן מחשבתם, שכה שונה מן המערב, למדתי מאבי, ד"ר בנימין רויטר ז"ל. אבי נולד בצפון מזרח סין, וחי שם עם משפחתו בקרב הקהילה היהודית הקטנה בעיר טיינג'ין (כ-5,000 יהודים, שרובם היגרו מרוסיה ואוקראינה החל מסוף המאה ה-19) - וזאת עד היותו בן 20. מטבע הדברים, היה אבי דובר סינית (מנדרינית) שוטפת, אהב מאוד את התרבות הסינית ואף הספיק ללמוד פיסיקה באוניברסיטת בייג'ין.
לטורים נוספים של אדם רויטר בערוץ כלכלה :
- כך משפיעה הפוליטיקה על הכלכלה שלנו
- תפסיקו לקטר: המצב הכלכלי שלנו השתפר
- החרדים לא עובדים? מצעד המיתוסים השגויים
בין היתר, סיפר לי אבי על הכבוד שהסינים רוחשים ליהודים כאל עם עתיק מאד השווה להם בעתיקותו, וכבני העם שמקרבו יצא אלברט איינשטיין, אותו הם מעריצים ממש. להערכה זו אלינו אין כנראה אח ורע בקרב עמים אחרים (אולי אצל האמריקנים). זכינו, והעם הגדול בעולם - רובו ככולו - מאוד מעריך אותנו. הדגמה חיה לכך ראינו לפני מספר שנים כאשר מתוך כלל המצביעים בתחרות "שבעת פלאי עולם", הסינים היו העם שהצביע הכי הרבה בעד ים המלח, אחרי הישראלים (אם מבקרים אצלכם משקיעים סינים, קחו אותם לשם, הם יעריכו מאד את המחווה). גם המונח אנטישמיות זר להם - זוהי אומה ללא היסטוריה של שנאת יהודים כלל. כעת, הרקע הזה גם פועל לטובתנו: הסינים "גילו" אותנו.
עובדים מדוד ושקול
מה הם רכשו בישראל עד כה? בשנים האחרונות היו כבר "ציפורים ראשונות" בדמות רכישת חברת מכתשים אגן (כיום "אדמה"), חברת תנובה, ניסיונותיהם לרכוש את כלל ביטוח, מגעים לרכישת חיפה כימיקלים ורכישתם לאחרונה את חברת הביטוח הפניקס. זרם ההשקעות הזה מתגבר מאד לאחרונה, וחלקו גם מכוון כעת לתחום ההיי-טק. משקיעים סיניים ביצעו בשנתיים האחרונות השקעות משמעותיות במספר קרנות הון סיכון ישראליות, והרכישה הבולטת הייתה של אלמה לייזרס בכרבע מיליארד דולר. כעת, נרשמת התעניינות ברכישת לומניס בכחצי מיליארד דולר.
רוב המגעים חשאיים ואינם מופיעים בעיתונות, כי הסינים אוהבים בדרך כלל לפעול "מתחת לרדאר", כאשר אחת משיטות הפעולה שלהם היא מינוי נציגים ישראליים, שעורכים עבורם את החיפושים ומסננים את מטרות ההשקעה. במקביל להשקעות, קבוצות סיניות גם זכו בישראל בפרוייקטים אסטרטגיים אדירי ממדים, ביניהם בניית הנמל הפרטי באשדוד, הפעלת הנמל החדש בחיפה וחציבת מנהרות הרכבת בין עכו לכרמיאל (וזאת בהמשך לפרויקט הידוע מן העבר של בניית מנהרות הכרמל).
בכל הנוגע להשקעות, הסינים הם שחקנים לטווח מאוד ארוך - זו חלק מן החשיבה התרבותית שלהם. הם פועלים לאט ובאופן מדוד ושקול, בודקים דברים שבע פעמים, שואלים אלף שאלות ומדקדקים בפרטים עד שנחה דעתם. מערכת קבלת ההחלטות אצלם יכולה להוציא אדם מערבי מדעתו. הסיבה לאיטיות הזו היא שהמערכות בסין מאוד היררכיות, סדרת מקבלי ההחלטות גדולה (מדובר לרוב בחברות ענק) וגם התרבות הסינית מחייבת קבלת הסכמות רחבות וללא התנגדויות של השותפים הסינים בעסקה. ללא הסכמה רחבה וגורפת - הם לא יוצאים לדרך. הם גם חוששים יותר מביצוע טעויות כי הם פוחדים מ"הלבנת פניהם ברבים" - וזאת בניגוד לתרבות היהודית והנוצרית שרואות בביצוע טעויות רק מכשול בדרך להצלחה.
פעמים רבות צריך גם לקבל הסכמה של נציג השלטון המרכזי לעסקה. בכלל, אופי החברה הסינית מאופיין בקולקטיביזם ונאמנות לממסד, ונציגי השלטון המרכזי מעורבים כמעט בכל דבר. חלק מהסיבות לאיטיות סגירת העסקאות הן גם מסחריות ותרבותיות: הסינים ינסו לכופף כמה שניתן את הצד השני על מנת להגיע לעסקה הטובה ביותר מבחינתם. הם מאוד קשוחים במו"מ, והמוסכמה המערבית שעל שני הצדדים להרוויח מהעסקה - win win - אינה בהכרח משחקת אצלם תפקיד. גם תשובה חיובית מצידם יכולה להיות לא יותר מאשר נימוס בסיסי, ואין לקחת אותה בהכרח כהסכמה לביצוע עסקים.
עם זאת, בשנים האחרונות השתלבו בגופי השקעה הרבה מאד סינים שחזרו לארצם מארה"ב ואירופה, והם מביאים איתם שיטות חשיבה מערביות אשר נותנות בין היתר דגש גם על קבלת החלטות מהירה.
מהו היקף ההשקעות של הסינים בישראל ובעיקר מה הצפי?
עד כה הסינים השקיעו יחסית מעט בישראל, וזאת על רקע האיטיות במערכת קבלת ההחלטות שלהם, אך לאחרונה מתרחשת האצה דרמטית כאשר ההערכות הן שבשנת 2015 הסינים יהוו בין 30% ל- 40% מהשקעות ההיי-טק בישראל (כולל השקעות בקרנות הון סיכון ישראליות). בתחומים אחרים, מדובר בטווחי זמן גדולים, אך גם בתחומים הנוספים ההתעניינות גדולה.
אילו השקעות מעניינות אותם? הסינים הם עם ומדינה מאד פרקטיים, והאמצעים מקדשים אצלם את המטרה (זה קיים בכל המדינות ובכל העמים, אך יש עמים הטוענים שהם לכאורה מעל זה; אל תאמינו לטענות אלו, הכול מונע מאינטרסים). הסינים מחפשים טכנולוגיות וחברות שישפרו את מצבם היחסי מבחינה טכנולוגית וכלכלית, ולאור זאת בעצם הכול מעניין אותם.
מכיוון שבסין הכול בסקאלות גדולות, הרי שבניגוד לחברות ישראליות המשתדלות לעבוד כחברות נישה (על מנת לא לעורר תחרות מצד החברות הבינלאומיות הענקיות), לסינים חברות בינלאומיות מפלצתיות בגודלן, ולכן מעניין אותן טכנולוגיות והמצאות שיכולות לשפר ביצועים בתחומים תעשייתיים מרכזיים. על תחומים מרכזיים אלו נמנים: טכנולוגיות הקשורות למכוניות/מערכות למכוניות, רובוטיקה תעשייתית, אנרגיה, הנדסה ימית, טכנולוגיות הקשורות לרכבות, מיכון חקלאי וציוד רפואי. גם התחומים הפיננסיים מעניינים אותם.
מה לא מעניין אותם? עקב גודלן של ההשקעות הסיניות, הסינים בדרך כלל באים עם סל קניות ובו עשרות או מאות מיליוני דולרים, והם מתמקדים בעסקים בשלב הצמיחה המתקדם או בחברות בוגרות - ובכל מקרה לא בחברות בשלב הראשוני. משמע, סטארט-אפים לרוב לא מעניינים אותם, והם ישקיעו בהם רק באופן עקיף באמצעות קרנות הון סיכון.
ברמה האסטרטגית, הפתיחות שלנו כלפי הסינים תחזק את הקשרים בין המדינות. לגופן של החברות בהן יושקע כסף סיני - עוד מוקדם לדעת. הסינים רק החלו להיכנס לארץ לפני מספר שנים, ואי אפשר לדעת אם הם יגדילו את החברות וישקיעו עוד, או שיעבירו את הטכנולוגיות לסין ויפטרו את העובדים.
כנראה שהכול יהיה לגופו של עניין וישתנה ממקרה למקרה. יש לזכור שמדובר בחברות ובגופים סיניים שכל אחד מהם מקבל החלטות ספציפיות בהתאם למאפייני תחרות המשתנים מענף לענף. עם זאת, האינטרס הסיני הכלכלי בישראל הוא גדול, ובמיוחד בפרויקט המגלומני המקודם אצלנו במשרדי הממשלה של קו הרכבת "עוקף סואץ" מאילת לאשדוד. לכן, ניתן להניח שהשלטון המרכזי, המכוון שם את הדברים מאחורי הקלעים, ישתדל מאוד לא להרגיז את הישראלים בפיטורי עובדים מאסיביים בשנים הקרובות.
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
