מביטים לסוריה ורואים 50 גוונים של שחור
צה"ל ותושבי הגולן משקיפים בדאגה לרמה הסורית ומזהים מערבולת של מיליציות וג'יהאדיסטים. סכסוך הדמים בחצר של אסד כולל סונים, שיעים, דרוזים, לבנונים ואיראנים שמקפידים להטריד את ישראל. סיכול הפיגוע השבוע מראה שצה"ל מקים מולם חומת פלדה ומודיעין. תיעוד מהחזית הבאה
השטח הוא ישראלי ללא עוררין אך גדר המכשול החדשה הוקמה על תוואי טופוגרפי נוח ואחורי יותר, ואינה חוסמת את הגישה אליו מסוריה. כלי טיס של חיל האוויר שהוזנק לאזור שיגר כמה טילים קטנים ומדויקים שסיכלו את הפיגוע ואת מבצעיו.
התברר שהמחבלים היו דרוזים בני האזור שהיו קשורים לחיזבאללה וכנראה הופעלו על ידו. את זהותם הסגירו סוכות האבלים שנפתחו בכפר הדרוזי הסמוך חאדר שנמצא בשטח סוריה ונשקף מקרוב אל זירת האירוע. רוב אנשי הכפר נאמנים למשטר אסד, נלחמים לצדו ומשתפים דרך קבע פעולה עם נציגות חיזבאללה באזור. לפחות אחד מאנשי החוליה שסוכלה, כך נודע, כבר הניח לפני שנה מטען באותו מקום בדיוק. כמעט על אותו סלע. גם אז זה היה בשליחות חיזבאללה כדי לסגור חשבון עם צה"ל.
צה"ל לא מיהר לסלק את הגופות מהשטח אף שבכפרי הדרוזים באזור - במג'דל שאמס שבצדנו וכמובן בחאדר - החלה תסיסה. משפחות המחבלים דרשו להביא את גופות בניהן לקבורה אך באותה נשימה טענו שהארבעה לא התכוונו לבצע שום פיגוע וכי ישראל "רצחה" אותם על לא עוול בכפם. כלומר, "ביצעה פשע מלחמה". לבסוף, בהסכמת צה"ל כמחווה לדרוזים בשטח ישראל, קיבלו משפחות המחבלים את גופותיהם.
לישראל יש אינטרס ברור להוכיח שזו תעמולה שקרית ואף למנף את האירוע לצרכים מדיניים. לכן, ביום שלישי בבוקר הוזמנו אנשי כוח אונדו"ף של האו"ם לתעד את הגופות ולראות מקרוב שיש עליהן מטענים. כלומר, שהיה פה ניסיון פיגוע שסוכל בשטח ישראל. יותר מזה: ניסיון הפיגוע בוצע במרחק של כ-350 מטר ממוצב של אונדו"ף, ממש מתחת לאפם של חיילי הגדוד האירי. זה היה אמנם בלילה, אבל אילו הרימו הא"ומניקים משקפת היו רואים את הארבעה נעים ליעדם.
לישראל היה עניין להבליט גם עובדה זו. ואמנם, אחרי שאנשי אונדו"ף סיימו את מלאכתם בשטח, עוד באותו יום, הגיש שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, תלונה למועצת הביטחון על הפרה סורית של הסכם הפסקת האש. לתלונה הזו אין משמעות מעשית מיידית אבל אם יום אחד יגדישו חיזבאללה ופטרוניה את סאת הפיגועים והירי לשטח ישראל – וצה"ל יידרש לפעול צבאית בסוריה ובלבנון – תלונות אלה שמצטברות על שולחן מועצת הביטחון יהוו הוכחה שמדובר באקט של הגנה עצמית אחרי תקופה ארוכה של איפוק מצידה של ישראל.
אחרי שהאו"ם סיים לתעד החליט צה"ל להיענות לבקשותיהם של נכבדי הדרוזים ולהניח לאנשי חאדר העוינים לאסוף את גופות בניהם. זה טוב להרתעה וגם תורם לשימור מערכת יחסים שמבוססת על רצון טוב הדדי עם הדרוזים משני עברי גדר המערכת ברמת הגולן. גם עם אלה שהיום עוינים אותנו ואולי בעתיד לא.
בין פצמ"רים לצימרים
בעוד אנשי האו"ם מתקרבים בזהירות לגופות המחבלים החלו הסירנות במג'דל שאמס הסמוכה לילל. אזעקה עולה ויורדת נשמעה גם בכפרי הדרוזים וישובים יהודיים בצפון הגולן ובגליל. אחר כך התברר שזו הייתה חצי אזעקת שווא. 3-2 פצצות מרגמה שנורו משטח סוריה התפוצצו בשטחנו, במטעים של עין זיוון. הן לא גרמו אבידות או נזק אבל היה מי שחשש שזו מכת תגמול סורית או חיזבאללאית במקום הפיגוע שכשל ולחץ ליתר ביטחון על כמה כפתורים מיותרים בחמ"ל האתרעה של פיקוד העורף.
אחר כך התברר שהיה זה ירי מרגמות של המורדים הסורים ש"זלג" לשטח ישראל. אחרי שגירשו את הצבא הסורי ואת חיזבאללה מרוב שטח רמת הגולן נלחמות כעת קבוצות המורדים זו בזו על שליטה ועל כבוד. חלק מהקרבות מתנהלים ממש בצמוד לקו אלפא – קו הפסקת האש בגולן על קו הגבול. אותו בוקר ובמשך כל יום שלישי ראינו מתצפיות בשטחנו חילופי אש כבדים באזור קוניטרה החדשה בין נאמני ג'בהת א-נוסרה השולטים ברוב הגולן הסורי לבין קבוצות הנאמנות לדאעש.
שני הצדדים אינם בוחלים באמצעים: מקלעים כבדים על טנדרים, פצצות מרגמה ואפילו טנקים שנלקחו שלל מצבא סוריה משתתפים בלחימה. "הלכה הפרנסה", אמרה לנו חנה, אחראית המטבח כשהיא מעיפה מבט לשלל הצבעים האביבי ההדור שנשקף מחלונות חדר האוכל במרום גולן. "אף אחד לא יבוא לראות את היופי הזה, או לקטוף דובדבנים במאי, עם הבומים האלה".
בינתיים הצימרים בתפוסה טובה בסופי שבוע ותושבי רמת הגולן חיים לא רע על התיירות, על היין ועל האסאדו (סטייקים בסגנון ארגנטינאי), אבל כל אירוע ביטחוני משפיע מיד על התיירות. מפקד בכיר בגזרה אומר במפורש שזה אחד השיקולים לאיפוק שצה"ל מגלה מול "הזליגות". "אנחנו חייבים לתת לתושבים כאן לא רק ביטחון, אלא גם תחושה של ביטחון, ולא רק לתושבים אלא גם לתיירים, ולכן אנחנו נמנעים ככל האפשר מהסלמה, בעיקר אם אין תועלת צבאית-הרתעתית בצידה".
כל תפישת הביטחון הישראלית החדשה בגולן גלומה במשפט הזה. מרגע שצבא סוריה ונאמני משטר אסד איבדו את מרבית שטח הגולן הסורי, אין את מי להרתיע. האזור נשלט על ידי "חמישים גוונים של שחור", אומר קצין בכיר מאוד בחזית הצפון.
זו לא סתם מטפורה. הצבע השחור מציין על מפות ומצגי מחשבי השליטה את הכפרים והשטחים הנשלטים על ידי הקבוצות האיסלאמיסטיות השייכות לזרם הג'יהאד העולמי. בעיקר קבוצות הנאמנות לג'בהת א-נוסרה או שנשבעו אמונים לאחרונה לדאעש.
הצבע הירוק מציין את המורדים המשתייכים ל"צבא סוריה החופשי" החילוני ואת האיסלאמיסטים לייט והלאומנים (בעיקר האחים המוסלמים). הצבע האדום מציין את מה שנותר בשליטת צבא המשטר הסורי, חיזבאללה ומיליציית "הוועדות להגנת המולדת" (יורשי ה"שביחה" האכזריים) שפועלים בהכוונת חיזבאללה. באחרונה כוסו מפות הגולן הסורי בצבע השחור אף שמדובר בעשרות קבוצות איסלאמיסטיות שלכל אחת מהן יש אג'נדה ואידיאולוגיה משלה והיא נלחמת באחרות. ברוב היישובים הגדולים יש קיום ביחד של כל הקבוצות עד שהן מחליטות להילחם זו עם זו וחוזר חלילה.
לפני כחודשיים פתח הציר הרדיקלי השיעי - צבא סוריה, חיזבאללה ויועצים ממשמרות המהפכה - במתקפה גדולה שנועדה לחסום את המעבר של המורדים והלוגיסטיקה שלהם מגבול ירדן לאזור דמשק. באותה הזדמנות ניסו להחזיר לעצמם את השליטה בגולן. המתקפה נכשלה והתמסמסה. כעת מפגין צבא סוריה נוכחות רק בגבעת הצעקות מול מג'דל שמס וכמאה לוחמי חיזבאללה מגנים על קוניטרה החדשה מפני מתקפות ג'בהת א-נוסרה.
תחזית קודרת
כל אלה מצטברים לתפנית דרמטית שחלה לאחרונה בסיטואציה הביטחונית משני עברי קו הפסקת האש בגולן. מרכיבי המצב החדש הומחשו בחדות ביום שלישי שעבר:
ראשית – הציר השיעי הרדיקלי בהובלת חיזבאללה הפך את רמת הגולן לחזית פעילה נגד ישראל. חיזבאללה, צבא סוריה והמיליציות הנאמנות למשטר מתמקדים כעת בשני דברים: במניעת התקדמות המורדים לעבר דמשק ובפעילות התקפית חשאית, בלי טביעת אצבעות ברורה, נגד ישראל.
פיגועים נגד צה"ל בגולן באמצעות שליחים מקומיים (לרוב דרוזים או פלסטינים) מאפשרים לחיזבאללה ולאיראנים לנקום בישראל ולהציק לה בלי להסתבך ובלי לסכן את תושבי לבנון או את מאגרי הטילים העצומים שסיפקה טהרן. עבור הציר השיעי הרדיקלי רמת הגולן היא כעת "מרחב הכחשה" שבו אפשר לפגע, לגרום נזק לתיירות הישראלית ולשתוק או לטעון שלא היו דברים מעולם. חוסר משילות מעניק יתרון למי שמוכן ויכול לנצל אותו.
המרכיב השני הוא השתלטות המורדים על רמת הגולן ודחיקת נאמני אסד והציר השיעי לפינה הצפונית שלה. לכאורה חדשות טובות. החדשות הרעות הן שהגורמים הדומיננטיים באזור הן הקבוצות הג'יהאדיסטיות ג'בהת א-נוסרה, "שוהאדא אל ירמוכ" (נאמני דאעש השולטים בדרום הרמה), וסאראייאת אל ג'יהאד הסלפים שבאזור קוניטרה. המורדים "המתונים", בני האזור שמבקשים בעיקר לשרוד בחיים ולהתפרנס, חלשים ונשחקים על ידי ה"שחורים".
זו תחזית קודרת לעתיד. למעשה מתממש בגולן כבר עכשיו מה שמעריכים שיקרה בסוריה כולה אם וכאשר משטר אסד יקרוס. ההערכה היא שאז תהיה מלחמת דמים בין ארגוני המורדים על הירושה. ממש כמו שקרה באפגניסטן, ששם נמשכת הלחימה בדרגות שונות של עוצמה כבר יותר מ-20 שנה. בגולן זה קורה כבר עכשיו.
המעניין הוא שכל קבוצות המורדים, כולל הקיצוניים, מעדיפים למקם את בסיסי היציאה והמפקדות שלהם מאות מטרים ספורים מגדר הגבול עם ישראל. כך גם הכפריים שבורחים מבתיהם בגלל הלחימה ומקימים אוהלים היכן שיש נוכחות צה"לית בולטת. שם, הם בטוחים, כוחות המשטר לא יפגיזו אותם מהקרקע ולא יפציצו אותם מהאוויר באמצעות מטוסים או חביות נפץ קטלניות המוטלות ממסוקים.
גם הם הבחינו שצבא סוריה למד בדרך הקשה שישראל אינה מבליגה על ירי או על חדירות לשטחה והוא מורתע. לכן גם לקיצוניים שבמורדים אין עניין להפר את השקט בגולן הישראלי או ב"רצועת המקלט" שלאורך גדר המערכת. בעתיד הרחוק המורדים הג'יהאדיסטים עלולים להפנות את נשקם נגד ישראל. כמו בסיני. אבל כעת יש להם יותר מסיבה טובה אחת שזה לא יקרה.
קרב מוחות בין שני עברי הגבול
כתוצאה משתי התפתחויות אלה – למעשה כתוצאה מהערכה נכונה שהתפתחויות אלה יתרחשו במוקדם או במאוחר – שינה צה"ל בשנים האחרונות את היערכותו ברמת הגולן. בניצוחם של הרמטכ"ל הקודם בני גנץ והרמטכ"ל הנוכחי גדי אייזנקוט (שהיה סגנו של גנץ), עבר צה"ל מהיערכות לבלימה והתקפת נגד לעומק שטח סוריה, להיערכות הגנתית בלבד. האתגר העיקרי של צה"ל בגולן כעת אינו טורי השריון הסורי אלא ירי תלול מסלול ופיגועי-גדר בהובלת חיזבאללה וביוזמת איראן (משטר אסד סביל כעת כי יש לו ערימת צרות משלו בצפון המדינה ובאזור דמשק שהוא אינו מצליח להתמודד עמן).
המערך ההגנתי החדש לגמרי שהוקם בשנתיים האחרונות מתבסס על אוגדה חדשה, 210, "אוגדת הבשן". בשונה מהאוגדה הקודמת, 36 (אוגדת השריון הכבדה והמסתערת שהייתה בגולן מאז נכבש ב-67), החדשה היא אוגדה מרחבית שלמפקדה יש משימה אחת: להתריע ולהגן מפני פיגועי גדר ותלול מסלול, לתת ביטחון פיזי ותחושת ביטחון לתושבים ולמנוע הפרת ריבונות ישראל בגולן.
בראש אוגדה 210 העמיד צה"ל את אחד מטובי מפקדי השדה שלו, תא"ל אופק בוכריס, שיכול כעת להקדיש את כל הקשב שלו למשימה ההגנתית המורכבת של אוגדתו המשתנה ללא הרף. עליו ועל אנשיו להיות כל הזמן צעד קדימה לפני חיזבאללה ולפני המורדים. לחזות את העתיד להתרחש ולהכין מענה.
לכן צה"ל ערוך כעת ברמת הגולן להגנה גמישה שמתבססת על מערך אתרעה ואיסוף מודיעין טכנולוגי ואנושי מורחב, ועל מערכת גבול קשיחה וקשה למעבר שבמרכזה הגדר. למעשה זו חומת פלדה שאמורה גם להתריע על ניסיונות לחדור אותה וגם לתת הגנה כלשהי, למי שסמוך אליה, מאש הנורית מהצד האחר בכינון ישיר.
המרכיב השלישי היא הפעילות הניידת של צה"ל בשטח בכל שעות היממה, תצפיות, מארבים ו"פתיחות ציר" המתבצעים בשיטות ובמועדים שמשתנים ללא הרף. המטרה היא להקשות ככל האפשר על האויב לאסוף מודיעין על כוחותינו ולתכנן פיגוע. המערך הזה הוכיח את עצמו היטב בליל ראשון השבוע כשצוות איסוף קרבי של גדוד "עיט" שהתמקם בשטח על פי הערכת מצב הבחין בחוליית מניחי המטענים והביא ליירוט שלה.
צוות האיסוף לא עשה זאת לבדו. הוא התניע מערך שלם של חיישנים, מכ"מים ומצלמות יום ולילה, שמופעל על ידי תצפתניות מעומק שטחנו, וכמובן כלי טיס בלתי מאוישים שמאפשרים לצפות בכל מה שזז על הקרקע.
למעשה מתנהלת היום משני עברי קו אלפא ברמת הגולן תחרות למידה בין גורמי הציר הרדיקלי השיעי ובראשם חיזבאללה לבין מפקדי ואנשי המודיעין של אוגדת הבשן ופיקוד צפון. בינתיים מצליח צה"ל להקדים בצעד או שניים האתגרים ואת המאתגרים אותו. ההישג הוא שהרתעה מונעת הסלמה. אבל התמונה בשטח משתנה במהירות ודורשת מתושבי הגולן ובעיקר ממפקדי צה"ל באזור להיות בערנות ובכוננות מתמידים. זה מעצבן אבל הכרחי.