משכת כסף מהתאגיד? זה עלול לעלות ביוקר
אם משכתם כסף מחשבון התאגיד שלכם, אתם עלולים להיחשף לשיעורי מס בגובה של עד 50% ואם אתם לא מכירים את החוק אף לעבור עבירה פלילית. מה קובעים דיני המס ומה עושים כדי לא להסתבך? המדריך המלא
משיכות כספים מחשבון הבנק של התאגיד שלכם ללא תכנון מס מתאים, עשויות לחשוף אתכם לשיעורי מס גבוהים במיוחד במידה ולא תעשו פעולות מסוימות כפי שנפרט מייד. משיכות בעלים מחשבון הבנק של התאגיד עשויות, במקרים מסוימים, גם לגרור הליכים פליליים, כך שחשוב מאוד להימנע מטעויות נפוצות.
טורים נוספים של אבי נוב בערוץ הכסף שלי :
מחזיקים דירה להשקעה: מאיפה בא הכסף?
נהנים בנאמנות? זהירות ממס הכנסה
השער למזרח: כדאי להקים חברה בהונג קונג?
הפרקטיקה הנפוצה של רשות המסים היא לטעון כי משיכות הבעלים מחשבון הבנק של התאגיד מהוות כתחליף למשיכת משכורות או דיבידנדים. במקרה כזה, רשות המסים תבקש להטיל מס בשיעור של כ-50% במקרה של סיווג המשיכות מחשבון הבנק של התאגיד כמשכורות, ובמקרה הטוב מס בשיעור של 30% ככל שהמשיכות האלה יסווגו כדיבידנדים.
סוגיה זאת של משיכות בעלים מחשבון הבנק של התאגיד מהווה נושא להתדיינויות רבות בין נישומים לרשויות המס. במקרים רבים, הנישומים מעוניינים לסיים את ההתדיינות המתישה, ומתפשרים עם רשות המסים על גובה התשלום שהם נדרשים לשלם.
מה קובעים דיני המס ביחס למשיכות בעלים?
משיכות בעלים מחשבון הבנק של התאגיד כאשר אין בכוונת הבעלים להשיבן לחברה דינן בעיקרון כ"הכנסה" בידי המושך. השאלה היא מהו המועד בו המשיכה מחשבון הבנק של התאגיד נחשבת כהכנסה? התשובה לכך פשוטה מאוד, המשיכה תיחשב כהכנסה במועד בו הבעלים החליט להותיר את הכסף בידו. שאלה נוספת היא כיצד יש לסווג את משיכות הבעלים מחשבון הבנק של התאגיד? בעניין זה נקבע בפסיקת בתי המשפט כי סיווג המשיכה ייקבע לפי מהותו הכלכלית ולא על יסוד כינויו בפי הצדדים.
מהי הפרקטיקה בעניין משיכות בעלים?
בעיקרון, בעל מניות המושך כספים מתאגיד בשליטתו, או שמשלם מכיסו הפרטי על הוצאות החברה, חייב לרשום פעולות אלו בכרטיס החו"ז (חובה וזכות) האישי שלו. כרטיס החו"ז המנוהל על ידי רואי החשבון של החברה משקף את ההתנהלות הכספית בין בעל המניות לחברה. כך לדוגמא, כאשר בעל המניות בחברה מלווה כסף לחברה בסכום של 5,000 שקל, או מוציא סכום זה עבור החברה, סכום זה נרשם לזכותו בכרטיס החו"ז בחברה. מנגד, כאשר בעל המניות מושך 5,000 שקל, הפעולה נרשמת לחובתו בכרטיס החו"ז. בדוגמא זאת, אין כל חבות מס, שכן כרטיס החו"ז התאפס. בתנאים מסוימים, רשות המסים עשויה להטיל מס כאשר הבעלים נמצא ביתר חובה בכרטיס החו"ז כמפורט להלן.
מה הדין כאשר הבעלים נמצא ביתרת חובה?
כל משיכה של בעל שליטה, שאינה מוגדרת כשכר או דיבידנד, אמורה להיחשב כחוב של בעל המניות לחברה. החוב אמור להופיע במערכת הנהלת החשבונות, כ- "יתרת חובה של בעל המניות". במקרים רבים בעל השליטה "סוגר" את יתרת החובה שלו באמצעות החזרת הכסף לחברה, או על ידי הגדרתה כמשכורת או דיבידנד ותשלום המס הרלוונטי.
אם בעל השליטה בתאגיד אינו סוגר את יתרת החובה, הרי שבהתאם לדיני המס ניתן בעיקרון לראות בחוב לחברה, כהלוואה המחויבת בריבית מכוח סעיף 3(ט) לפקודה. בהקשר זה יצוין כי עמדת מע"מ היא שהריבית אף חייבת בתשלום מע"מ.
אלא, שפקידי השומה מתעלמים לעיתים מההוראות האמורות, ומנסים לטעון במקרים רבים כי יתרות חובה של בעלים בחברה, נחשבות כשכר, או לחילופין הכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה, אשר אמורים להיות מחויבים במס שולי גבוה. במקרים מעין אלה, פקיד השומה עושה לדעתי שימוש בעייתי מאוד בסמכותו מכוח סעיף 86 לפקודה לצורך סיווג מחדש של משיכות הבעלים.
ניתן למנוע את הסיווג הבעייתי של פקיד השומה באמצעות מגוון פעולות, ובין היתר:
1. הכנת הסכם הלוואה אשר מעגן את זכותו של בעל המניות למשוך כספים מהחברה באופן שוטף.
2. קביעת תנאים בהסכם ההלוואה בעניין תנאי הריבית ומועד הפירעון של אותם סכומים.
3. יצירת מנגנון המוכיח כי הסכם ההלוואה מכובד וכי המשיכות מוחזרות לחברה בחלוף זמן ראוי.
4. הסבר מוצדק להחלטה לקחת הלוואה מהחברה ולא מהבנק, לדוגמא חוסר יכולת להעמיד בטחונות לבנק, או שיעורי ריבית גבוהים מדי בבנק.
האם יש סיכון להעמדה לדין?
בעלי שליטה רבים מבקשים להימנע מסיווג המשיכות שלהם מחשבון הבנק של התאגיד כדיבידנד או משכורת ותשלום מס בשיעור של בין 30%-50%, באמצעות ביצוע פעולות כספיות המסתירות את המשיכות שבוצעו. במקרה כזה, ניתן יהיה להעמיד לדין פלילי את בעלי השליטה על כך אם הוכח שנקטו פעולות מרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס.
מה עושים כדי לא להסתבך?
לסיכום, ככל שבעל השליטה לא יעמוד בנטל ההוכחה כאמור לעיל, אז במידה ורשות המסים תבצע סיווג מחדש של יתרות החובה כמשכורת, הוא ישלם מיסים גבוהים, לרבות הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף לתשלומים אלה, עשוי להיות חיוב בתשלומי ביטוח לאומי ומס ערך מוסף. כמו כן, ככל שנעשו פעולות מרמה במטרה להתחמק ממס, בעל השליטה עשוי לעמוד לדין פלילי. לאור האמור, מומלץ להתייעץ עם עורכי דין למסים כדי למנוע תקלות מיסוי מעין אלה והעמדה לדין.
בעל שליטה המעוניין להימנע מסיווג מחדש של משיכות הבעלים כמשכורת ו/או העמדה לדין פלילי, חייב לנהל את ענייני החברה בהתאם להוראות הדין, ובכלל זה, לערוך הסכמים בכתב ולתעד עסקאות בינו לבין החברה. כאשר מדובר בהלוואות, על בעל השליטה לבצע פעולות שונות, לרבות חתימה על הסכם הלוואה, כולל ביצוע שעבודים, ותשלומי ריבית בהתאם לדיני המס.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין לדיני מסים ומייצג בהליכי גילוי מרצון
לפנייה לכתב/ת 
