הסוריות מצאו עבודה - בעגלות בקניוני עיראק

צעירות שעזבו את בתיהן בסוריה בעקבות מלחמת האזרחים ממלאות את הקניונים החדשים באוטונומיה הכורדית - כמוכרות. הן מרוויחות יותר ולא מתביישות, "הכורדיות שמרניות, בשבילנו זה רגיל".

עוד חדשות בעולם:

הדוכן של עבדוללה. מרוויחה פי 5 מבסוריה(צילום: AP)

"בשבילם זו בושה, בשבילנו זה נורמלי"(צילום: AP)

מלחמת האזרחים בסוריה כבר גבתה את חייהם של יותר מ-220,000 בני אדם והפכה כארבעה מיליון אחרים לפליטים, בהם מאות אלפים שחיים במחנות ללא יכולת לפרנס עצמם ומסתמכים על הסיוע הבינלאומי. כרבע מיליון נמלטו אל הכורדים בעיראק.

"הנערה הכורדית היא שמרנית מעט, אבל לא מחמירה", סיפרה רחף עבדוללה בעודה מסדרת קופסאות בדוכן שבו היא עובדת. "בעיני המקומיים האישה לא צריכה לעבוד אף פעם, רק ללכת לבית ספר ולחזור הביתה". עבדוללה עזבה את ביתה בדמשק לפני כשנתיים וכעת מתגוררת בבירה הכורדית ארביל. היא עובדת בדוכן של דברי מתיקה בקניון חדש בעיר, שבו חנויות של מותגים מערביים רבים. משכורתה עומדת על כ-500 דולרים בחודש, פי חמישה ממה שהייתה משתכרת בעיר מוצאה.

הקניון בארביל, המותגים מהמערב(צילום: AP)

הכורדים בעיראק שמרנים והרעיון של אישה עובדת, בייחוד במשרות שקשורות במכירה, מעורר בהם זעם. כך נפתח עבור עשרות אלפי הפליטות הסוריות שהגיעו לעיראק מקלט תעסוקתי.

"אין לי כוונה לעבוד, העיראקים הם שמרנים", אמרה טרה קוסאי, צעירה בת 20 מבגדאד שביקרה בארביל. "זו המסורת והתרבות, גבר לא ירשה לאשתו לעבוד ואב לא יתיר לבתו". צעירה אחרת שטיילה בקניון הייתה פתוחה יותר לרעיון, אך טענה לאותה בעיה: "החברה וחלק מבני המשפחה לא מרשים לנו לעבוד. אחרת הייתי שמחה לעשות זאת".

לעומתן, הפליטות מסוריה, שברובה הייתה חילונית לפני מלחמת האזרחים, לא נענות לאותן מגבלות. אמירה מוחמד, בת 21 מחלב, סיפרה שתחילה התקשתה למצוא עבודה בבירה הכורדית, אך כעת היא עובדת בחנות קוסמטיקה ותיקים יוקרתית. "עבורם עבודה היא בושה, בשבילנו זה נורמלי", אמרה.

הכלכלן נביל אל-עטרי, ראש ארגון הפיתוח העיראקי, הודה כי יש מחסום תרבותי. לדבריו, יש חשש שעיראק נדבקה ב"מחלת הנפט" שנמצא באזור. "לצערי, כמו מדינות אחרות שעשירות בנפט, אין לנו כבוד לעבודה. אנחנו תמיד מצפים לכסף קל, גם נשים וגם גברים".