אבו-קיר: נווה מדבר בלב פריז
"L'oasis d'Aboukir", או בתרגום לעברית "נווה המדבר של רחוב אבוקיר" הוא אחת האטרקציות המיוחדות של עיר האורות: קיר ירוק, מעין מיני-יער אנכי שמקשט את הרחוב. כך נולד כוכב השכונות החדש של האמן והבוטנאי פטריק בלאן
בביקורכם הבא בפריז, מומלץ בחום לקפוץ לבקר באטרקציה שונה לחלוטין: קירות בוטניים. מדובר בקירות ומרפסות בוטניות הצצות בפינות ברחבי העיר, בחתימתו של הבוטנאי פטריק בלאן (Patrick Blanc), ממציא הקירות המעוצבים.
ברובע ה-2 של פריז, בלב רובע Sentier (אזור מסחר סיטונאי), לשמחתם של תושבי השכונה, צמח לו קיר ירוק של 250 מטרים רבועים. עם 7,600 צמחים שונים בעבודת פיסול מעשה ידי בלאן, המקום הפך למוקד משיכת תשומת לב מעניין ביותר. ביציאה מתחנת המטרו סנטייה (Sentier) צועדים ברחוב ראומור (Réaumur) עד רחוב אבוקיר (Aboukir).
לבעלים של הבניין הממוקם ברחוב אבוקיר 38 פשוט נמאס לראות את השכונה שלו נטושה כבר כמה שנים, לאחר נפילת עסקי הטקסטיל בשכונה שהייתה תוססת, ובשיחה עם ראש עיריית הרובע החליטו יחדיו שיש להחיות את המרחב.
יחד הם החליטו לצאת למבצע. הפרויקט לא הוגבל לקיר עצמו, לשם כך צריך היה לסגור את הרחוב לתקופה מסוימת בכדי לשנות את חזית הרחוב, לנקות ולהרחיב בכדי לייצר מדרכה רחבה דיה, מעין כיכר קטנה בחזית, לרווחת עוברי האורח הרבים שלא מהססים היום להיפגש ולשהות דקות ארוכות במקום. ואכן, המקום הפך לכוכב השכונה.
בכפיפה אחת מתערבבים להם פיקוס, פוקסיה, גרניום מה לא. "כל קיר חיצוני היא הרפתקה. הכל עניין של הסדר בין הזנים השונים של צמחים", אמר הבוטנאי בלאן לעיתון מקומי.
איך מתחזקים את זה?
הקיר שחוגג כבר שנה וחצי להולדתו, הפך לסבוך ממש, "מיני-יער אמיתי", אם תרצו. אבל כיצד מסדרים ומשמרים תמונת קיר צמחים חיה שכזו? פעמיים או שלוש בשנה צריך לחתוך ולקצץ, מבלי לשכוח כמובן את מערכת ההשקייה היומית, המופעלת כל ארבע שעות, כאשר בכל פעם נעשה שימו ב-5-6 ליטרים של מים בלבד. באשר ליתרונות של השיטה, בנוסף למראה האסתטי, הקיר עצמו מקרר במידה מסוימת ותורם לאוויר נקי יותר, ול"נווה המדבר הירוק" של אבוקיר מתווספת השאיפה לראות את השכונה בפריחה ובפעילות מחדש.
במשך שלושים שנה חקר וייצר הבוטנאי בלאן קירות ירוקים בעולם. בין הידועים יותר, זה המופיע בחזית מוזיאון בראנלי (musée du Quai Branly) בשיתוף פעולה עם הארכיטקט ז'אן נובל. עם "אואזיס אבוקיר", פטריק בלאן חותם בפעם הראשונה הישג דומה - במרחב הציבורי של עיר הבירה.
אם הקירות הפכו לסימן ההיכר שלו (פשוטו כמשמעו, מאז שהפך את שיטתו לפטנט), פטריק בלאן הוא בראש ובראשונה חוקר, רופא מדען ומנצח של האקדמיה הלאומית למדעים.
איך הכל התחיל?
הרעיון נולד עוד בילדותו של פטריק בלאן. באחד המגזינים סיפר כי להוריו היו אקווריומים רבים. הוא קרא באחד מהמגזינים הגרמניים שבכדי לטהר את המים באקווריום צריך להשרות שורשים של צמח פילודנדרון (philodendron). בתור ילד הוא התלהב מאוד ממראה זה והבין כי צורך להתעייף בניקוי האקווריום. "ראיתי את השורשים הלבנים צומחים יפה במים בלבד ללא צורך באדמה", אמר. עם השנים וההכשרה המדעית שלו, הפטנט התעצם עוד יותר.
בין עבודותיו הרבות ניתן למצוא את הקירות המעוצבים בגובה 150 מ' בסידני שבאוסטרליה, בקואלה לומפור בגובה 200 מ' או עמודות לבושות צמחים במיאמי במיזאון לאומנות של הרצוג ודה מרון או לאחרונה בבחריין.
נסיונות ראשונים לעיצוב קירות אגב היו כבר בשנת 1988 בסיטה לה וילט, אחריו הקירות הירוקים של BHV, Cartier ועוד.
תמונות מתהליך העבודה על הקיר ובכלל על העבודות, ניתן לראות כאן ואם בא גם לכם קיר כזה אצלכם, אתם תמיד מוזמנים לפנות במייל לפטריק בלאן - projet@patrickblanc.com.
ולסיום, לא תאמינו אבל לקיר יש גם עמוד פייסבוק! תבלו.
