חפשו את הברק בעיניים. כך תבחרו תואר שני
האוניברסיטאות והמכללות מקיימות ימים פתוחים לתארים מתקדמים, במטרה לשכנע אתכם שזה המקום הנכון ללמוד בו, ושתואר מתקדם הוא מה שאתם צריכים כדי להצליח בחיים. אבל איך בעצם בוחרים מה ללמוד לתואר שני? רמז: נדרשת החלטה שתקרב ככל האפשר את התחביבים שלנו למקצוע שלנו
סיימנו, אפילו בהצטיינות, תואר ראשון. לא חולף יותר מדי זמן, ובליבנו ההחלטה - כל אחד מסיבותיו הוא - להמשיך לתואר שני. אלא שלא תמיד אנו בוחרים להמשיך באותו תחום. אם כך, איך בוחרים מה ללמוד לתואר שני?
לכתבות נוספות בערוץ לימודים :
- סביבת לימוד נכונה: איך משנים הרגלים
- תשקיעו רק כשצריך: הדרך החכמה לתואר
- סטודנטים? כך תנהלו את זמן הלמידה שלכם
לפעמים התשובה לשאלה הזו כרוכה במסע לא פשוט להכרות עצמית. אני הגעתי לסוף המסע הזה עם תואר שני בחינוך, אבל הדרך לנקודת הסיום הייתה ארוכה ופתלתלה, והיא התחילה אי שם בתיכון.
בכיתה י' כמעט והעיפו אותי מבית הספר. היו לי 4 שליליים בתעודה, ובתקופה בה למדתי (מזמן, ממש מזמן) - בתי הספר התיכוניים העירוניים העיפו תלמידים חלשים לבתי ספר מקצועיים. למורים שלי לא היה אמון בי, ואני זוכר שבנקודת השפל של מבחני הקיץ שנדרשתי לעבור בין י' ל-יא' בכדי להמשיך בבית הספר שלי, קיבלתי החלטה "להראות להם", להוכיח להם שאני מסוגל.
באותו זמן, לא הכרתי אוניברסיטאות רבות או מכללות. גרתי בחיפה וידעתי שהטכניון נחשב מקום לימוד מאתגר. לכן, החלטתי שכשאשתחרר מהצבא - אלמד בטכניון. המסע אל הטכניון לא היה קל - הרי באמת הייתי תלמיד חלש. התאמצתי. לאחר השלמת בגרויות במתמטיקה ובפיזיקה, התקבלתי לטכניון ללימודי הנדסת מכונות.
הייתה לי, ועדיין יש לי, חיבה לתחומי הדעת הריאליים, ובכל זאת, הלימודים בטכניון לא היו קלים. ככל שהתקדמו הלימודים, וסמסטר רדף סמסטר, הטרידה אותי השאלה מה אעשה אחרי שאסיים את הלימודים. בסוף השנה השלישית הבנתי שאני לומד עם סטודנטים שממש נהנים מלימודי הנדסת מכונות. החומר הזה פשוט מעניין אותם, ויש להם ברק בעיניים כשהם נדרשים להתמודד עם בעיה הנדסית. הבנתי שבסיום הלימודים אני אהיה "עוד מהנדס מכונות", אחד מתוך אלפים שיושבים במרחבים פתוחים מול המחשב כל היום.
החלטתי לשנות כיוון. הפעם החלטתי להגשים לעצמי חלום - להיות פסיכולוג. אז נרשמתי ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה, ואת הסמסטר השמיני והאחרון בטכניון עשיתי במקביל לסמסטר הראשון שלי בלימודי ההשלמה לתואר שני בפסיכולוגיה.
כיוון שהייתי צריך לעבוד תוך כדי, לימודי ההשלמה לקחו לי בסך הכל שלוש שנים, אך ככל שהם התקרבו לקיצם התברר לי שגם פסיכולוג אני לא מתאים להיות (כמו רבים אחרים, אני מעדיף הרבה יותר לדבר מאשר להקשיב). החלטתי לוותר על התואר השני בפסיכולוגיה, ולחפש משהו שמתאים לי יותר, משהו שכאשר אעסוק בו יהיה לי ברק בעיניים, שאאמין בו בכל נפשי, שאוכל להיות בו הכי טוב בעולם. נכון, אלו מילים גדולות, אך זו ההרגשה שחיפשתי, והלכתי ללמוד תואר שני בפיתוח והערכה של תכניות לימודים בחינוך.
לקבל החלטה לחיים
הלימודים עצמם היו מעניינים, אך הרבה יותר חשוב מכך, הם היו רלוונטיים עבורי, הם התחברו מצוין עם הכיוון המקצועי שלי ועם מה שמתאים לנטיות האישיות שלי. כיום, כאשר המקצוע שלי הוא ללמד איך ללמוד, ובמהותי אני איש חינוך, ברור לי שעשיתי את הדבר הנכון. לעתים הבחירה במה ללמוד היא משימה לא פשוטה, בעיקר אם מכניסים למערכת השיקולים את "מה יהיה בעתיד", מה יגידו עלי ומה אנחנו חושבים שהתואר שבחרנו מעיד עלינו כאנשים.
המסע שעברתי מהנדסת מכונות לחינוך לימד אותי שבכל פעם שבחרתי עם הלב, שהקשבתי לעצמי, שחשבתי על מה אוכל לעשות הכי טוב בעולם ובעיקר מה אני אוהב, קיבלתי החלטה נכונה. בכל מקצוע ניתן להתפרנס בכבוד, בעיקר אם אתה באמת טוב בו. מעטים מסביבנו קמים בבוקר והולכים לעבוד במה שהם אוהבים. הרוב עובד במה שהחיים גלגלו לפתחו, והוא ממשיך בזה כיוון שאין לו ברירה.
זכרו שצומת ההחלטה לקראת התואר השני הוא הזמן הטוב ביותר לקבל החלטה לחיים - ולא לשנתיים שלוקח ללמוד את התואר השני; החלטה שתקרב ככל האפשר את התחביבים שלנו למקצוע שלנו היא ההחלטה הטובה ביותר.
הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחייה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה "