משרת אמון

לא בטוח שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין יודע את זה, אבל בימים האחרונים גברו הסיכויים שהוא יתבקש על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לכהן שנה נוספת בתפקידו. אמנם בעקבות המלצות ועדה ציבורית קבעה הממשלה שהקדנציה של היועץ המשפטי תימשך שש שנים, אבל כידוע, אפשר לשנות כל החלטת ממשלה באמצעות החלטת ממשלה אחרת.

הפקדת תיק המשפטים בידי איילת שקד מעמידה את ראש הממשלה במצב קשה בכל הנוגע לאחת המערכות הרגישות ביותר במדינה. לאורך המשא ומתן הקואליציוני היה ברור שנתניהו מחזיק קרוב לחזה את זהותו של שר המשפטים שימנה, שהוא רואה בתפקיד מעין משרת אמון ושהמשרד אינו עומד למשא ומתן.

אחת הסיבות לכך היא העובדה שבעוד תשעה חודשים אמור וינשטיין להשלים כהונה בת שש שנים ולפרוש לגמלאות. במצב עניינים רגיל היה נתניהו נערך להקמת ועדת איתור לבחירת היועץ המשפטי הבא בסיוע שר המשפטים ומבטיח - כמו במקרה וינשטיין - בחירת משפטן שהוא בוטח בו. כפי שראינו בפרשות מני נפתלי וביביטורס, מינויו של וינשטיין השתלם לנתניהו. "נתניהו לא הולך לשירותים בלי אישור של וינשטיין", אומר שר בכיר. אבל חשוב לציין שברוב המקרים, המינוי של וינשטיין הוכיח את עצמו גם מבחינת הנאמנות לשלטון החוק.

עתה, בשל נדידת תיק המשפטים לבת היהודי, השליטה, או לפחות זכות הווטו על מינוי היועץ הבא, תהיה במידה רבה נתונה בידי שר שאינו חייב דבר לנתניהו. לכן, ההערכה בצמרת המשפטית היא שכדי להימנע בשלב הזה מהכרעה על זהות היועץ הבא - יתבקש וינשטיין להישאר שנה נוספת. אחר כך אלוהים גדול.

שר המשפטים הוא אחד התפקידים הרגישים ביותר במערכת הפוליטית. במצב שבו המשפטיזציה השתלטה על כל החלטה שיש לה משמעות ציבורית, השר חולש על משרד בעל זרועות תמנון, שמנווט את הרגולציה ואת הייעוץ המשפטי בכל משרדי הממשלה. הוא חבר הקבינט המדיני-ביטחוני ויחד עם היועץ המשפטי לממשלה הוא יכול להטיל וטו על החלטות רבות. כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, אם הממשלה החדשה תוציא את ימיה - הוא יהיה מעורב בבחירת ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון ועוד מאות שופטים לערכאות האחרות. והוא משמש כראש ועדת השרים לחקיקה. קשה לראות איך יוכל נתניהו להפקיע את הליך אישור החקיקה מידי שר המשפטים ולהעבירו לידי שר אחר - אלא אם הוא עצמו יהיה השר הזה.

מינוי שר מהבית היהודי עורר אתמול צמרמורת בגבם של בכירי המערכת ושל שופטים מבית המשפט העליון. נפתלי בנט ואיילת שקד הובילו את חוק יסוד: פסקת ההתגברות ואת חוק הלאום. הראשון מבקש לאיין כל פסיקה של בית המשפט העליון שאינה מוצאת חן בעיני הממשלה או הכנסת. השני מעביר מסר שהערכים היהודיים עולים בחשיבותם על הערכים הדמוקרטיים. גם אם ההסכם עם משה כחלון אינו מאפשר לבצע שינויים דרסטיים כאלה, די בשר משפטים מהבית היהודי שמחזיק בדעות אלה כדי לאותת לשופטי העליון שעליהם להקפיד על ריסון שיפוטי.