אוצר בבית: שופר בן 110, דגל מכ"ט בנובמבר
בית התפוצות מציג חפצים נדירים והיסטוריים שמשפחות בישראל מחזיקות בבית. צפו במגילת אסתר מ-1905 ובדגל שנתפר ביום ההצבעה באו"ם
משפחות רבות בישראל שומרות בבתיהן חפצים שמוזיאונים ואוצרי תערוכות היו יותר משמחים לשים עליהם יד. מדובר בפרטים בני עשרות שנים, לפעמים אפילו מאות, המהווים עדות וזכר לאירוע היסטורי או שריד תרבותי נדיר. אלא שמסיבות מובנות, האנשים הללו מעדיפים שהחפץ המשפחתי יישאר בחיקם בשל הערך הסנטימנטלי. ולשם כך בדיוק התקיימה ביום שלישי בבית התפוצות בתל אביב תערוכה שבה הוצגו אוצרות משפחתיים ששופכים אור על זוויות חדשות ממאות שנות היסטוריה.
לדבריה, הדגל נשאר תלוי בביתה עד שהחל להתפורר: "זה דגל תפור- לא מודפס. זה דגל תכלת, לא כחול. זה הדגל המקורי שהיה צריך להיות עד היום, רק שהיום בתי דפוס כבר עושים מזה כחול-לבן. הייתי בת 3 כשהנפנו אותו לראשונה ובפעם האחרונה עשינו בו שימוש במלחמת ששת הימים".
"נחשוב על זה. נדבר עם הילדים, נדבר עם הנכדים. בינתיים אני שומרת עליו".
את התערוכה ארגן המשרד לאזרחים ותיקים במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי", ובשיתוף משרד החינוך ובית התפוצות. מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים, גלעד סממה, מסביר: "הפרויקט מחבר באופן מרגש ומיוחד בין תלמידים לאזרחים ותיקים בבתי ספר ברחבי הארץ. החפצים המוצגים בתערוכה והסיפור שכל חפץ נושא עמו הם דרך נפלאה להראות כמה חשובה המורשת וההיסטוריה".
ראובן גלפרין הגיע לתערוכה עם פמוטים שבמשך תקופה ארוכה הוסתרו באדמה על ידי חמותו באושוויץ. הוא הגיע גם עם מגילת אסתר משנת 1905, שילדיו עדיין קוראים בה מדי פורים.
"אשתי היא בת יחידה לניצולי שואה והכול נשאר אצלי", הוא אומר. "הילדים שומרים את זה טוב מאוד. פעם בפורים אני הייתי קורא במגילה, היום הם קוראים במגילה ועוד מעט גם הנכדים יקראו בה. המגילה נקנתה ב-1905 עם שופר שגם הוא נשמר אצלנו עד היום. הם כבר בני 110".
לפנייה לכתב/ת 
