במה קרנות הפנסיה משקיעות את הכסף שלך?
אגרות חוב נהנות מתדמית של אפיק השקעה סולידי ובטוח, אבל הן לא תמיד כאלה, למרות שכולנו משקיעים במוצר זה באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלנו. בואו להכיר את האג"ח הממשלתי והסיבה לכך שהאג"ח הקונצרני נותן ריבית גבוהה יותר. מדריך מיוחד לשוק ההון
אגרת חוב היא בסך הכול הלוואה. כן, המושג הלכאורה מפחיד הזה - אגרת חוב , הוא שטר חוב/ הלוואה. בהלוואה סטנדרטית יש את מי שנותן את ההלוואה, ברוב המקרים זה יהיה הבנק, ומהעבר השני יהיה את מי שקיבל את ההלוואה, לדוגמה – אדם פרטי שצריך כסף לרכישת מכונית/ שיפוץ בית וכו'.
למדריכים נוספים בערוץ שוק ההון
רוצים רווח 70% בשעה? ההפסד כולו שלכם
עשרת הדיברות לסוחר המתחיל בבורסה
כך תדעו אם שילמתם דמי ניהול גבוהים
איך תדעו באילו קרנות נאמנות כדאי לבחור?
במקרה הזה מדובר במוצר מעט שונה - החברות הן אלו שצריכות הלוואה ולשם כך הן פונות לבורסה ומנפיקות אגרות חוב. הן בעצם מציעות אגרות חוב לציבור, והציבור לרוב דרך הגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף שלנו, רוכש את אגרות החוב. כלומר, החברה קיבלה למעשה הלוואה מהציבור! להבדיל מהלוואה סטנדרטית – אין כאן בנק.
אגרות חוב נהנות מתדמית של אפיק השקעה סולידי ובטוח, אבל הן לא תמיד כאלה. כולנו משקיעים במוצר זה באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלנו, אבל לא תמיד מכירים ומבינים מה ההבדלים בין הסוגים השונים. מרגע שגיוס החוב בבורסה הושלם, אגרות החוב נסחרות בשוק - הן יכולות לעלות ויכולות כמובן גם לרדת בעקבות משתנים וגורמים רבים. בסקירה הבאה ננסה להסביר מה משפיע על אגרות החוב, למה התדמית החיובית שלהן כנכס סולידי אינה בהכרח נכונה, ונעמוד על ההבדלים בין כל סוגי אגרות החוב - אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות (חברות פרטיות), ואגרות חוב צמודות לעומת שקליות. נדגיש כאן את הדברים שחשוב לדעת בקשר לאגרות חוב הנסחרות בבורסה, לרבות היתרונות והחסרונות בכל אחד מסוגי האג"חים השונים ושיעור המס שנשלם עבור המוצרים השונים.
מה זאת אגרת חוב?
אגרת חוב היא כאמור הלוואה. למעשה, מדובר על נייר ערך (נייר הנסחר בבורסה) המקנה למי שמחזיק בו את הזכות לקבל ריביות ותשלומים על הסכום אותו השקיע, בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. מבחינת המשקיע, מדובר במעין הלוואה אותה נותן המשקיע למדינה או לחברה עסקית.. לכל איגרת יש מספר תנאים המגדירים את האופן בו יתוגמל המשקיע.
לכל איגרת יש מועד פדיון -המועד (תאריך) בו האיגרת ניתנת לפדיון ככסף מזומן. מועד הפדיון של איגרת מאפשר למשקיעים או לרוכשים לדעת מתי ולאורך כמה זמן תשולם ריבית על האיגרת. התשואה לפדיון היא התשואה השנתית אותה יקבל המשקיע אם יחזיק את האג"ח עד מועד הפדיון שלה.
ונדגים - נניח שחברה הנפיקה אגרת חוב לשנתיים בהיקף של 100 מיליון שקל. תנאי האגרת - ריבית שקלית של 5% בשנה המשולמת בכל שנה. קרן האגרת נפרעת בסוף התקופה. אזי, החברה בפועל תשלם את הריבית בכל סוף שנה - 5 מיליון שקל אחרי שנה ראשונה, ו-5 מיליון שקל בסוף שנה שנייה. הקרן - 100 מיליון שקל יפרעו בסוף התקופה, כלומר אחרי שנתיים.
ומזווית המחזיק באגרת - הוא יקבל (תלוי בסכום שרכש) - 5% מההשקעה אחרי שנה (ריבית), סכום זהה אחרי שנתיים (בגין הריבית) וסכום ההשקעה באגרת אחרי שנתיים. נמחיש במספרים - אם המשקיע רכש אגרות חוב בהנפקה בסכום של 100 אלף שקל, אזי הוא יקבל 5 אלף שקל אחרי שנה (5% ריבית על השקעה של 100 אלף שקל); סכום זהה בתום שנתיים; וסך של 100 אלף שקל (סכום ההשקעה) אחרי שנתיים.
בדוגמה הזו מדובר על משקיע שרוכש בהנפקה ומחכה עד לסוף חייה של האיגרת - כלומר התאריך שבו המשקיע יקבל חזרה את כספו. אבל בינתיים שווי האגרת כאמור, יכול לעלות ולרדת. אז מה הם הגורמים לכך?
בואו נתחיל מכך שהכלל המרכזי במסחר באגרות חוב הוא פשוט - ככל שהסיכון גבוה יותר כך התשואה גבוהה יותר ובמילים אחרות - המשקיעים יכולים לקבל תשואה נמוכה אבל בסיכון קטן, ואם הם מעוניינים להגדיל את התשואה, הם בהתאמה יגדילו את הסיכון. ניתן להשקיע באגרות חוב ממשלתיות שהן בהגדרה פחות מסוכנות (ברוב המקרים, המדינה עומדת מאחורי חובותיה יותר מאשר כל פירמה עסקית) ולקבל תשואה של 0.1% בשנה, וניתן להשקיע באגרות חוב של חברת נדל"ן ממונפת (עם חובות גדולים)ובהתאמה מסוכנת יותר, ולקבל תשואה גבוהה יותר. ככל שהחברה מסוכנת יותר, ויש פחות ביטחון ביכולתה להחזיר את החוב, כך גם התשואה בהתאמה תהיה גבוהה יותר.
אז איך בודקים את הכדאיות של אגרות חוב?
כדי לבדוק כדאיות יש לקחת בחשבון שלושה משתנים:
מחיר האיגרת: לכל איגרת יש מחיר (שער), המחושב לפי ערך ראשוני של 100 אגורות. ככל שהמחיר של האיגרת נמוך יותר התשואה השנתית תהיה גבוהה יותר ולהיפך.
הריבית על האיגרת: הריבית, שנקראת גם הקופון, נקבעת מראש והיא מהווה את התשלומים העתידיים שיקבל הרוכש בנוסף לקרן (סכום הכסף הבסיסי שאותו השקיע). ככל שהריבית גבוהה יותר וכל שאר התנאים זהים, התשואה תהיה גבוהה יותר. לדוגמה אם הריבית היא 5% והמשקיע רכש אגרות חוב בסך של 100 אלף שקל, הוא יקבל ריבית של 5 אלף שקל (5% כפול 100 אלף שקל) מדי שנה בשנה.
אורך חיי האיגרת: ככל שהאיגרת לתקופה ממושכת יותר אז היא מסוכנת יותר. יש הבדל גדול בין אגרת חוב של שנה לבין אגרת חוב לטווח של 10 שנים. אם אנחנו נותנים הלוואה לזמן ארוך יותר אנחנו נמצאים בסיכון גדול יותר שהלווה לא יחזיר את ההלוואה, וזאת מכיוון שהאי וודאות גדולה יותר - מי יודע מה יקרה עוד 10 שנים? קשה כמובן לדעת מה יקרה עוד שנה ואם החברה תוכל לשרת את החוב, אז על אחת כמה וכמה שעוד 10 שנים האי וודאות והסיכון רק גדולים. מהטעם הזה, משקיעים דורשים ריבית גבוהה יותר לאגרות חוב ארוכות (מעין פיצוי על הסיכון הגדול יותר) - אגב, זה בדיוק כמו בהלוואות / משכנתאות - רוצים משכנתא לזמן ארוך יותר, תשלמו ריבית גבוהה יותר.
מה משפיע על מחיר האיגרת?
ההשפעות על מחיר האיגרת קשורות בנתוני המאקרו (נתוני הכלכלה של המדינה בפרט - ריבית, אינפלציה ועוד, ונתונים כלכליים עולמיים) ונתוני המיקרו (מצבה של הפירמה שגייסה אגרות חוב). נתון המאקרו המשפיע ביותר הוא הריבית (ריבית בנק ישראל) כאשר הריבית עולה, מחיר האיגרת יורד. והנה הדגמה שתסביר מדוע - נניח שאנחנו משקיעים באגרת שהריבית עליה היא 5%. מחיר האיגרת הוא 100 ובסוף התקופה היא תגיע ל-105 (בסוף התקופה – אחרי שנה, המשקיע יקבל את הריבית – 5 אגורות ואת הקרן - 100 אגורות, יחד - 105 אגורות). הרווח במצב זה הוא 5% בשנה (הרווח שווה לריבית).
אם במהלך התקופה, ריבית בנק ישראל עולה בפתאומיות ל-10% אז המשקיעים יכולים לקנות אגרות חוב חדשות (לרבות מק"מים) בריבית שהיא קרובה ל-10% (היסטורית, הריבית באגרות החוב הממשלתיות היא באזור של ריבית בנק ישראל), ואז מה הטעם להחזיק אגרות חוב שנותנות ריבית של 5%?
מה שקורה בפועל, המשקיעים ימכרו את אגרות החוב שנסחרות בריבית של 5%, ומחירן יירד, וכשהמחיר יורד, הריבית עולה - האיגרת אמורה כאמור להגיע בעוד שנה 105 אגורות, והשאלה היא - מה המחיר הנוכחי שיבטא רווח של 10%? בחישוב גס - 95 אגורות, במחיר זה האיגרת מבטאת תשואה של כ-10% (עלייה מ-95 אגורות ל-105 אגורות – בערך תשואה של 10%), ולכן האגרת תרד עד למחיר זה. במחיר זה יש שיווי משקל ואיזון מול אגרות החוב האחרות שמניבות למשקיעים 10%.
המסקנה מההדגמה היא שכשהתשואה עולה כתוצאה מעלייה בריבית מחיר האג"ח יורד! וכמובן שזה גם פועל הפוך – אם הריבית יורדת (ריבית בנק ישראל) אז המחיר של האיגרת יעלה!
מעבר לנתוני מאקרו ובעיקר ריבית, אגרות החוב מושפעות גם מנתונים ספציפיים - מצב החברה המנפיקה, הסיכון של החברה, החובות של החברה לבנקים ולמלווים בכלל (ככל שהחברה עם יותר חובות היא יותר מסוכנת, ויש חשש גדול יותר שהיא לא תוכל להחזיר את החובות), הרווחים והתזרימים של החברה. כל הנתונים האלו משפיעים על יכולתה של החברה להחזיר את החוב למחזיקי אגרות החוב, ובהתאמה זה משפיע על אגרות החוב שלה. ככל שהסיכון גדול יותר המשקיעים באגרות החוב יידרשו תשואה גבוה יותר, וההיפך - כאשר הסיכון של החברה קטן, וצפוי שהיא תחזיר את החוב אזי גם הריבית של אגרות החוב שלה תהיה נמוכה.
אם הגעתם עד לכאן כנראה שאתם מוכנים להכיר גם את חמשת סוגי האג"חים הנסחרים בבורסה הישראלית. אז בואו נתחיל?
מק"מ - (מלווה קצר מועד)
זהו למעשה מכשיר פיננסי שיכול להוות תחליף לפיקדונות בנקאיים קצרי מועד. מכשיר זה, המונפק על ידי בנק ישראל, מאפשר פיקדון לתקופה קצרה בטווח של שלושה חודשים עד שנה.הנפקת המק"מ נערכת בימי שלישי בשבוע והפידיון שלו ביום רביעי בשבוע. הנפקת המק"מ נעשת באמצעות מכרז על התשואה.
יתרון: נזילות גבוהה. לכן מכשיר זה מתאים למי שיש ברשותו סכומי כסף נמוכים להשקעה או למי שצריך להשקיע במכשיר עם נזילות גבוהה ורמת סיכון נמוכה.
חיסרון: בתקופה של ריביות נמוכות הכדאיות של השקעה במכשיר שכזה מאוד נמוכה כי התשואה בפועל יכולה להיות אף שלילית. חיסרון נוסף הוא העלויות שיש לשלם – עלות קנייה ומכירה שגם אם הן נמוכות (וכאן תמיד אפשר וצריך להתמקח עם הבנק) מדובר בסדר גודל של 0.05% בקניה ובמכירה.
תקופת חיסכון: קצרה.
מיסוי: 15% מהרווח הנומינלי.
דוגמה: נניח שבנק ישראל מנפיק עכשיו מק"מ לשנה (פירעון בעוד שנה) - הבנק בעצם פונה לציבור במכרז כשהציבור מציע מחיר מסוים עבור המק"מ, בידיעה שבסוף התקופה (בעוד שנה) המחיר יהיה 1 שקל. אם לצורך הדוגמה המחיר נקבע על 99.9 אגורות - אזי הרווח על פני התקופה הוא 0.1 אגורות, ואם נתרגם לאחוזים זה גם באזור 0.1% - זו רק דוגמה, אבל אילו בערך הריביות שמקבלים היום במק"מ.
אג"ח ממשלתי שקלי - (לשעבר שחר)
אגרות חוב אלו הן ממשלתיות שקליות בעלות ריבית קבועה, אינן צמודות למדד ומעניקות ריבית קבועה המשולמת אחת לשנה, עד למועד הפירעון שנקבע מראש לאותה סדרה.
יתרון: נכון למצב הקיים היום של ריבית אפסית. נראה שאין יתרון משמעותי בהשקעה שכזו. עם זאת, בהינתן שהאלטרנטיבות השקעה גם לא מפתות בלשון המעטה, האופציה הזו דווקא מקובלת בגופים המוסדיים (הגופים שמנהלים לנו את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וכו').
חסרון: מעבר לריבית הנמוכה, הרי בשל העובדה שמדובר בריבית קבועה שאינה צמודה בתקופה של ריבית נמוכה ואינפלציה נמוכה אין יתרון, גם כשמדובר בחיסכון לטווח הרחוק.
תקופת חיסכון: בין שנה ל-20 שנה.
מיסוי: 25% מהרווח הראלי.
דוגמה: ממשל שקלית 1026, אג"ח מדינה לא צמוד ריבית קבועה; מח"מ– 8.9 שנים; ריבית שנתית נקובה (ריבית בעת ההנפקה – 6.25%); ריבית שנתית כיום/ תשואה אפקטיבית שנתית - 1.68%, תשואה נטו 0.91%. התשואה מבטאת את הריבית האפסית ששוררת כיום בשווקים. הריבית אמנם עשויה להמשיך ולרדת, אבל , וצריך לזכור את זה, היא גם יכולה לחזור לרמות הטבעיות שלה, הגבוהות משמעותית מהריביות כיום!
אג"ח ממשלתי צמוד - (לשעבר גליל)
אג"ח ממשלתי צמוד למדד בריבית קבועה המשולמת אחת לשנה , עד למועד הפרעון. הפרשי ההצמדה משולמים עם פירעון האג"ח.יתרון: כשהאינפלציה גבוהה או שיש הערכות על עלייה במדד המחירים לצרכן, מכשיר זה עשוי להתאים למי שרוצה לשמור על הערך הראלי של הכסף. במקרה של ריבית אפסית ואינפלציה שלילית הסיכוי לרווח בהשקעה לטווח ארוך, כאשר הריבית והמדד יחזרו לעלות, גדולה יותר מאפיקים אחרים.
חסרון: במקרה של אינפלציה שלילית התשואה בהתאמה תפחת.
תקופת חיסכון: לכל סדרה מועד פרעון שונה.
מיסוי: 25% על הרווח הראלי.
דוגמה: ממשל צמודה 1019, אגרת חוב צמודה למדד עם מח"מ של 4.25 שנים - תאריך פירעון אוקטובר 2019; ריבית נקובה 3%, אבל התשואה השנית ברוטו -0.88% (מינוס 0.88%), התשואה נטו -1.63% (מינוס 1.63%) – תשואות במינוס? כן, זה המצב היום, אבל שימו לב שמדובר על תשואה לפני המדד, עם תוספת המדד זה אמור להיות פחות נורא, אבל עדיין ממש לא משהו!
אג"ח ממשלתי משתנה - (גילון)
באגרת זו התשואה נקבעת כתמהיל של תשואת המק"מים לתקופה של 12 חודשים. הריבית משולמת אחת לרבעון.
יתרון: בהתחשב בריבית האפסית, קיים סיכוי שהמרווח שבו ייסחר האג"ח לאורך השנים הבאות ביחס לתשואה המשוקללת של מק"מ לשנה יניב תשואה עודפת על פני מכשירים אחרים.
חסרון: במקרה שהריבית האפסית תשאר כזו בשנים הקרובות, הרי שהשקעה בממשלתי משתנה לטווח קצר תניב תשואה נמוכה מאוד.בנוסף, השקעה באג"ח בריבית משתנה דורשת תחכום גבוה יותר, דבר שהופך את ההשקעה להשקעה עם סיכון גבוה.
תקופת חיסכון: תקופה של עד 10 שנים.
מיסוי: 15% מהרווח הנומינלי
דוגמה: ממשל משתנה 0520; אג"ח מדינה לא צמוד ריבית משתנה; מח"מ ל-5.1 שנים, פירעון במאי 2020 . ריבית נקובה 0.15%, תשואה אפקטיבית בפועל – 0.09%, נטו אחרי מס – 0.08%.
אג"ח קונצרני (אג"ח חברות)
אגרת חוב שמונפקת על ידי קונצרנים (חברות מסחריוית) וגופים שונים לציבור,להבדיל מהאגרות החוב הממשלתיות שמונפקות על ידי האוצר ובנק ישראל. באמצעות אג"ח זה אותן חברות מונפקות מגייסות חלק ממקורות האשראי שלהם . הנפקה בריבית נמוכה מתרחשת לרוב בחברות יציבות ואיתנות פיננסית. הנפקה בריבית גבוהה מתרחשת לרוב בחברות בעלות סיכון עסקי גבוה.
יתרון: יכולת ליהנות מרווחים גבוהים ביחס לריביות בשוק.
החיסרון: סיכון גדול. גובה הסיכון נקבע בהתאם לחוזק הפיננסי של החברה או החברות הנסחרות באותה איגרת ובהתאם להיקף החובות של החברה/ות והקדימות להעברת תשלומי האיגרת. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את הביט המסמיסוי: 25% מהרווח הראלי.
הכותבת היא מומחית בשוק ההון. רוצים לדעת עוד? למדריכים נוספים: מהון להון
לפנייה לכתב/ת 
