בפרשת השבוע אנו קוראים על חגי ישראל שבמשך השנה. בין היתר, אנו קוראים גם על מצות ספירת העומר – אותה אנו מקיימים ממש בתקופה זו שבין פסח לשבועות. "וספרתם לכם ממחרת השבת . . שבע שבתות תמימות תהיינה".

אנו מוצאים דבר מעניין. בחג הפסח, אותו חגגנו לפני חודש, החמץ היה דבר אסור. לא רק אסור לאכילה, אלא "בל ייראה ובל יימצא". ואילו בחג השבועות, שמגיע מיד בסיום ימי ספירת העומר, הייתה מצווה להביא חמץ לבית המקדש! בחג הפסח זה אסור ופתאום בחג שבועות זה הופך למצווה?

כאשר נבין את משמעות החמץ מבחינת רוחנית ובנפש האדם, נקבל מענה לתמיהה זו:

'חמץ' נקרא כל מאפה שעשוי מקמח ומים שתפחו. המצה לעומת זאת, היא קמח ומים שלא תפחו. אם כן, החמץ התופח מסמל את הרגשת ה'אני', מה שנקרא בלשון החסידות 'ישות' או בלשון העממית 'אגו', ואילו המצה הדקה מסמלת את התנועה ההפוכה, ענווה והרגשת שפלות. כך, אדם שחי בתנועה נפשית של 'מצה', אינו מייחס חשיבות יתירה לעצמו ולדעותיו, אלא מאמין בה'.

בהיותם במצרים, היו בני ישראל במצב רוחני מאוד ירוד. גאולתם ממצרים הייתה סוג של 'בריחה' מהרע שעדיין שלט בהם. מצד מצבם האישי הם לא היו שייכים לגאולה, וה' גאל אותם מהמצב הזה. במצב כזה, ראשית-כל נדרש שהאדם יאמין, כיון שמצד המציאות, ההיגיון וההרגשה שלו – הוא שקוע בגלות ומנותק לגמרי מהגאולה. לכן הם נדרשו לאכול מצה, שכאמור מסמלת את האמונה. בדוגמת הילד שצריך לציית להוריו גם כשאינו מבין.

אך לאחר יציאתם ממצרים, הם החלו להתכונן לקבלת התורה עם תהליך פנימי-נפשי של היטהרות ותיקון המידות. תהליך זה הוא 'ספירת העומר'. במהלך 49 ימי הספירה, שמתחילים בפסח ומסתיימים בחג השבועות, אנו מזככים את 7 המידות שלנו (כמוסבר בקבלה ובחסידות, שנפש האדם מורכבת משבע מידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות), שמתחלקות בצורה פרטנית יותר ל-49 מידות בדיוק. כאשר אדם מזכך ומעדן את עצמו, הוא למעשה יוצא ממצב גס של אגו-ישות והרגשת ה'אני', ואז גם המציאות, ההיגיון וההבנה שלו מזוככים ומהווים חלק מעבודתו הרוחנית.

ולאחר 49 ימי ספירת העומר, כאשר מגיע חג השבועות, הכול משתנה. בחג השבועות זו מצווה להביא חמץ לבית המקדש. כיון שכעת, שכבר 'גדלנו' וזיככנו את עצמנו, כעת אנו יכולים וצריכים לגייס ולרתום גם את כוחות ההבנה וההרגשה שלנו לעבודת ה'. עכשיו גם החמץ – ההיגיון האישי שלנו – הופך להיות מצווה.

כניסת השבת: 19:41

יציאת השבת: 20:46

נשמח לשמוע מכם בתגובות, שאלות, הערות והארות:

rabbi@TheTorahCenter.com