בשבוע שעבר חגגו יהודים בכל העולם את ל"ג בעומר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הקבור במירון שבצפון ארצנו. בגמרא מובאת בשמו אמירה מעניינת מאוד:

"אמר רבי שמעון בר-יוחאי, בוא וראה כמה חביבים ישראל לפני הקדוש-ברוך-הוא, שבכל מקום שגלו - שכינה עמהם", והוא מביא לכך ראיה מפסוק: "שנאמר: בכל צרתם לו צר". משמעות הפסוק היא, שכאשר יהודים נמצאים במצב צר, דחוק וכואב, ה' נמצא איתם, צר וכואב איתם את מצבם.

בעצם, יש כאן חידוש נפלא. שהרי הגלות בה נמצאים בני-ישראל היא תוצאה ממעשים לא-טובים, והיה ניתן לחשוב שבזמן כזה ה' עוזב את בניו, חס ושלום, ואולי מקסימום נותן כוחות לעבור את הגלות הקשה. חידש רבי שמעון שלא רק שה' נותן כוחות מלמעלה, אלא הוא ממש נמצא וכואב יחד אתנו את צער הגלות.

בפרשתנו, פרשת בחוקותי, אנו קוראים את 'דברי התוכחה', המדבר על העונשים הצפויים במקרה שבני ישראל לא יקיימו את התורה והמצוות. בסיום התוכחה ישנו פסוק מעניין מאוד. ה' אומר לבני ישראל: "ואף גם זאת, בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי איתם, כי אני ה' אלוקיהם".

בזוהר מובא על כך משל שהמשיל רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי:

משל לאדם שאהב אישה, ואותה אישה גרה בשוק של בורסקי - מקום שבו מעבדים עורות, (במושגי התלמוד שוק של בורסקי הוא דוגמא למקום עם ריח רע מאוד). אם אותה אישה לא הייתה גרה שם, הרי שלעולם הוא לא היה נכנס לשם. אך כיון שהיא שם, נדמה בעיניו אותו מקום כשוק של בשמים, מקום בו ישנם ריחות נעימים ביותר.

המשיך רבי אלעזר והסביר את הנמשל, כשהוא משלב בתוכו את הפסוק שהובא לעיל מפרשתנו: גם כשבני ישראל נמצאים בגלות, דוגמת שוק של בורסקי, גם אז "לא מאסתים", ה' אינו מואס בהם. ומדוע? "לכלותם" - מלשון כלה. כי בני ישראל אהובים אצל ה' תמיד, כמו כלה. ולכן, הימצאותו של ה' עם בני ישראל בגלות, נחשבת עבורו כהימצאות במקום בו ישנם הבשמים הטובים בעולם.

גם כאשר יהודי נמצא במצב הכי ירוד והכי נורא, הנה לא רק שה' אינו עוזב אותו, אלא שהקרבה אליו יקרה כל כך לה', עד כדי כך שנדמה בעיניו כריחות טובים ביותר.

לאחר שאמר רבי אלעזר את המשל הזה, אמרו על כך חכמי ישראל "בן יכבד אב", שבאמירת משל נפלא זה הוא הוסיף בכבוד אביו - רבי שמעון בר-יוחאי, שהיה ענק בתורה בפני עצמו. כי בעוד שאביו חידש ואמר שה' נמצא אתנו בגלות, חידש בנו רבי אלעזר יתירה מזו, שלא רק שה' אתנו בגלות הנוראה בה אנו נמצאים, אלא שמרוב אהבתו אלינו, זה נחשב עבורו כריח של בשמים טובים!

הרבי מליובאוויטש דיבר על-כך באחת משיחותיו, והוסיף: כאשר ה' רואה שגם במצב נחות כל-כך יהודי מקיים תורה ומצוות, ומחנך את ילדיו ליהדות, ה' נהנה מהריח באופן מיוחד, כי זה כמו אור שבוקע מתוך החושך, שהעוצמה שלו היא הרבה יותר מאשר אור רגיל.

והעיקר, שהסיום של המשל והנמשל הוא שהאוהב - ה', מוציא את אהובתו – בני ישראל מבית עיבוד העורות - הגלות, ומביא אותנו להיכלו, לבית המקדש השלישי שבארץ ישראל השלימה, בביאת משיח בקרוב ממש.

שבת שלום

מוקדש לעילוי נשמת החסיד בועז בן עזרא לרנר ז"ל, שנפטר בפתאומיות בעת מילוי שליחותו להקמת מקווה-טהרה בבית חב"ד בפיליפינים.

יציאת השבת: 8:31

כניסת השבת: 7:48

יציאת השבת: 8:54