בדרך להרכבת הממשלה: נתניהו מאבד את אנשיו

כחצי שנה עברה מאז הודיע ראש הממשלה נתניהו על הבחירות ועד להרכבת הקואליציה. חודשיים כמעט נדרשו לו כדי לסיים את המו"מ ולהציג ממשלה בכנסת. הדרך הייתה קלוקלת. נתניהו הפסיד בה חברים, פרטנרים לממשלה ואולי גם את שארית האמון שנותר לציבור במה שמוגדר 'המשחק הפוליטי'.

השעות האחרונות שלפני הצגת הממשלה, היו הדרן לפארסה שהתנהלה כאן ב-55 הימים האחרונים. נכון, זה לא רק נתניהו, זו גם שיטת הממשל. גם ראש הממשלה וגם יו"ר הכנסת דיברו על כך בנאומיהם בישיבה שלא מין המניין, הלא חגיגית בעליל, בה הכריז נתניהו היום חמישי האחרון על ממשלתו החדשה. אבל זה גם נתניהו, שנראה שלא פספס אף הזדמנות לטעות מאז הניצחון הגדול של לילי הבחירות.

שתי ציפורים במכה: הנגבי ואקוניס ממורמרים

על מינויו לראשות הקואליציה, למשל, למד הנגבי מנאום ראש הממשלה בכנסת. הנגבי לא אוהב את התפקיד, אבל בעיקר לא את האופן בו הוא הולבש עליו. הוא אפילו הגדיל לעשות ומיהר להוציא תגובה בזו הלשון: "לא הסכמתי לתפקידים שרה"מ ציין, וההודעה לא נמסרה על דעתי". נתניהו הורה לדוברות הליכוד להבהיר כי התפקיד יהיה לשנה ולאחר מכן הוא יחליף את אקוניס בתפקידו, אך החזית עם תומכיו כבר נפתחה.

בדיוק בשיטה זו נתניהו הולך ומאבד את תומכיו. פעם זה צחי הנגבי המופתע במליאה, פעם זה גלעד ארדן שלא מקבל את מבוקשו, פעם זה גדעון סער, פעם זה אביגדור ליברמן, ולרשימה אפשר להוסיף גם את נפתלי בנט ואיילת שקד.

תעלומת נתניהו

מדוע נתניהו עושה זאת ומה גורם לו כך לאבד את חבריו הקרובים שנמצאים בשורה הראשונה. האם זה החשש מפני התחזקותם? האם העובדה שתפקיד שר החוץ נותר פנוי וגלעד ארדן מחוץ לממשלה, מלמדת על כך שנתניהו העדיף שליכודניק עם כריזמה לא יעלה מדרגה נוספת בסולם? אולי כך גם חש גדעון סער שהיה בחינוך, בפנים ולא התקדם מעלה למקום שיכול לאיים על ראש הממשלה גם בקרב הפנימי בליכוד.

נתניהו אמנם קרא בנאומו לגלעד ארדן להצטרף לממשלה, אך לא ברור על חשבון מי. 20 שרים כבר יושבים בממשלה, 12 מהם ליכודניקים. זאת המכסה שהייתה לנתניהו שמלכתחילה היה נראה כי ארדן בתוכה. האם בשלב כלשהו בכוונת נתניהו להוציא שר אחר ולהכניס את ארדן? אחריי משחק הכיסאות שהיה, כנראה שהכל אפשרי. השאלה כמה ממורמרים ו'חברים לשעבר' יצמיח נתניהו בדרך.