בארסה בספרד, מכבי בישראל / טור
האליפות השלישית של הצהובים היא הרבה יותר יינית, איגיבורית ומיטרוביצ'ית באופייה מאשר זהבית. דווקא המורה להתעמלות פאקו, כפי שכונה בלעג על ידי פרשנים, ידע לנווט בצורה מעוררת הערכה ולתקן טעויות שביצע במהלך העונה, גם אם נקט זהירות יתר לפעמים
כדורגל משחקים 90 דקות שלפעמים ממחישות עונה שלמה. משחק האליפות של 2013 היה קליל ואוורירי, מול רמה"ש, נעים כמו "סקונד חאלף" בעידן אוסקר גרסיה. בשנה שעברה זה היה מבריק בהשראתו של פאולו סוזה, דווקא בבאר־שבע, מפגן עוצמה על חשבון היריבה היחידה שהתייאשה די מהר.
אתמול, בדיוק כמו עוד החלטה עיקשת של פאקו אייסטראן, זה היה קשה, חורק, בוודאי לא בוהק כמו הקרחת של הבאסקי, מרגיז כמו פגישה של הזרת עם השולחן בסלון — אבל יעיל להפליא ומנפיק בדיוק את התוצאה הנכונה. איטי ועצבני, שובר הקופות שימרוט לכם כל שערה בדרך אל האושר.
באופן סמלי עוד יותר, נקודת הזהב הושגה בלי נוכחותו של אחד הבודדים במכבי ת"א שיכול לשזור קסמים. ערן זהבי ישב ביציע בגלל צהובים, וקיבל שיעור בפיזיקה על משקלו הסגולי במאסה הצהובה. זה לא רק השערים, האסיסטים, המנהיגות, אלא הצמרמורות הקרות שנוכחותו מעבירה בחלק האחורי של היריבות.
בלעדיו, מכבי ת"א מאבדת חלק גדול מיכולת ההרתעה. מנטלית, זהבי מרכיב אלמנט בעל חשיבות מכריעה, ללא תחליף. יום נחיתתו בישראל, ערב בחירות 2013, הבטיח שלטון צהוב ארוך יותר מזה של ממשלת נתניהו הקודמת.
אבל למרות שזהבי משחק בתפקיד הראשי, האליפות השלישית ברציפות היא הרבה יותר יינית, איגיבורית ומיטרוביצ'ית באופייה, מבוססת נחישות וסבלנות, מלאת ווינריות, ולכן צריכה עוד יותר להדאיג את שאר הליגה. "כי העניין בחיים הוא לא כמה חזק אתה מכה", מסביר רוקי בלבואה לבנו בסרט השישי של הסדרה, "אלא כמה חזק אתה יכול לספוג ועדיין ללכת קדימה".
מכבי ת"א ראתה בתחילת העונה את חלום הצ'מפיונס נגמר מהר מהצפוי, איבדה מאמן טוב מיד אחרי ההדחה וקיבלה את פאקו המסתורי שהיה צריך להתחיל הכל מחדש.
אם זה לא הספיק, הגיע דרבי עם פואד שביזבז אנרגיות והפחית נקודות. כל קבוצה אחרת הייתה מתפרקת בקלילות, בוודאי מכבי ת"א של שנים קודמות, מה עוד שבצד חיכו מכבי חיפה החדשה ובאר־שבע המתחזקת, כשקריית־שמונה מובילה ארוכות את הטבלה.
אבל דווקא המורה להתעמלות פאקו, כפי שכונה בלעג על ידי פרשנים, ידע לנווט בצורה מעוררת הערכה ולתקן טעויות שביצע במהלך העונה, גם אם נקט זהירות יתר לפעמים. ג'ורדי קרויף, כרגיל, נתן את השקט מלמעלה, והשורה התחתונה מביאה את פאקו רק משחק אחד מהישג ששני קודמיו המפורגנים לא הצליחו לרשום.
באין יריבה התעסק אתמול רוב הקהל של מכבי בניסיונות מוצלחים להשתיק את המובלעת בשער 11, שממחזרת את השיר המכוער "סלים טועמה מחבל". משטרת הקארמה דאגה כמובן לשער של מהראן ראדי, אלא מה. ובסיום כבר היה איחוד מרגש עם הסלוגן "לכל אוהד מכבי יש אליפות".
הדקה ה־90 מצאה את בלומפילד מודה למיץ' גולדהאר, שבלעדיו לא היו מגיעים עד הלום, ולאחר מכן שר לקרויף. ורק אחד, פאקו, נשאר רגוע. לו יכול, היה עובר עם ינשופים עוד הלילה כדי לבדוק אחוזי אלכוהול לפני גמר הגביע. תרשום פור פאבור: ברצלונה בספרד, מכבי בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
