אולי בהוואנה ירקחו תבשיל לשלום קולומביאני
בבירת קובה נערכות שיחות שלום בין ממשלת קולומביה לבין ארגון הגרילה המרקסיסיטי FARC במטרה לשים סוף ל-50 שנות שפיכות דמים. בעבר נכשלו שיחות דומות אז למה הפעם זה יכול להיגמר בשלום?
החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 מתאפיינת ההיסטוריה של קולומביה בפעילותם של ארגוני גרילה שונים בתוך שטחי המדינה, בהם: "הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה" (FARC), "צבא השחרור העממי" (EPL), "צבא השחרור הלאומי" (ELN), ו"תנועת 19 באפריל" (M-19). הסכסוך העקוב מדם בין המדינה לבין ארגוני הגרילה הוביל ב-50 שנות הלחימה ליותר מ-200 אלף הרוגים, 25 אלף נעדרים וליותר מארבעה מיליון.
"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:
ישראל-גרמניה, 50 שנה: עדיין לא חברות אמת
/ ד"ר פליקס ברנסקוטר
היום שבו חברות יתבעו את האיחוד האירופי
/ פרופ' יורם הפטל
הניכור האמריקני מוביל לרנסנס ישראלי-סיני
/ ד"ר יורם עברון
איראן, פחד ונבואות שמגשימות את עצמן
/ פיליפ בוליה-ברוסארד
בעבר, ובעיקר בשנות ה-80, נרשמו כמה ניסיונות ליישוב הסכסוך בקולומביה. ניסיונות אלה אמנם לא צלחו, אך במקביל שניים מארגוני הגרילה, "צבא השחרור הלאומי" ו"תנועת 19 באפריל", התפרקו באופן סופי ב-1990 וב-1991. לעומתם, ולמרות ניסיונות חוזרים ונשנים מצד ממשלות קולומביה לנסות ולהתקרב לארגוני המורדים, המשיכה תנועת הגרילה המרקסיסטית-לניניסטית FARC בלחימה, שהחלה כאמור כבר לפני יותר מחמישה עשורים.
למדו לקח מ"שיחות קאג'ון"
סדרת המשא ומתן הידועה כ"שיחות קאג'ון" אינה זכורה לטובה בקרב הציבור הקולומביאני. במהלך שיחות אלה הכריז הנשיא פסטרנה על אזור בדרום קולומביה שמשתרע על פני 42 אלף קמ"ר כעל אזור מפורז ומקלט עבור FARC. מבחינת הנשיא הקולומביאני היה מדובר בצעד בונה אמון שתכליתו לקדם דיאלוג ופשרה, אך ארגון הגרילה עשה באזור זה שימוש אסטרטגי לאימונים צבאיים ולהמשך ביצוע פעולות הטרור שלו. רבים ראו בכך ויתור מרחיק לכת וחסר תוחלת כלפי FARC, וזו גם הסיבה שחלק גדול מהציבור חשדן וביקורתי כלפי שיחות המשא ומתן המתקיימות כיום בבירת קובה.
אף על פי כן, ולמרות ניסיון העבר הלא מעודד, כדאי להתייחס לשישה הבדלים בולטים ומהותיים לפחות בין שני סבבי השיחות, שיכולים אולי הפעם להוביל ליישוב הסכסוך ארוך השנים.
6 הנקודות: משא ומתן ממוקד מטרה
שנית, תהליך קאג'ון היה מבוסס על אג'נדה רחבה ומקיפה שהורכבה מעשרה נושאים עיקריים, שחולקו לכמעט 100 תתי-נושאים. היקף הנושאים הוביל לפיזור ולחוסר מיקוד. מנגד, בדיאלוג הנוכחי ישנו סדר יום ברור לדיון המורכב משש נקודות ממוקדות: פיתוח חקלאי, השתתפות פוליטית, סיום הסכסוך, סחר בסמים, טיפול בקורבנות הסכסוך וקביעת מנגנון להשגת הסכמה ציבורית.
שלישית, בסבב קאג'ון לא הוסכם על מנגנוני הערכה ואימות, בעיקר משום שכוחות הגרילה של FARC התנגדו לכך. בהיעדר מנגנונים כאלה, לא היו כל השלכות להפרות של הכללים וההסכמים. השיחות בהוואנה, לעומת זאת, כוללות מנגנון מפורט להערכת ההסכמים. במסגרת המנגנון, נורבגיה וקובה מעניקות ערובות ולצדן משמשות צ'ילה וונצואלה כמתווכות בדיונים.
הפעם ארה"ב מעורבת
חמישית, ההקשר הבינלאומי, ובאופן ספציפי עמדתה של ארצות הברית, שונה כיום מההקשר בזמן "שיחות קאג'ון". במהלך "שיחות קאג'ון" היה ממשלו של ג'ורג' בוש הבן מרוכז בעיקר במלחמה נגד הטרור האיסלאמי, והתנאים לפתרון בדרכי שלום בקולומביה לא ניצבו בראש מעייניו. לעומת זאת, ממשלו של ברק אובמה נכון יותר להשתתף במשא ומתן על פתרון הסכסוך בקולומביה.
לבסוף, ישנם הבדלים מהותיים, בין "שיחות בקאג'ון" לבין השיחות שמתנהלות בהוואנה בכל הנוגע לכללים המסדירים את השיחות, בעיקר בכל הנוגע לחשאיות ולזהירות. הכללים ובכלל דפוסי ההתנהלות בהוואנה חשאיים יותר, ולתקשורת אין גישה לחלק ניכר מהדיונים. כך, נמנעת גלישה לפופוליזם וכניעה לדעת הקהל. זהו לקח חשוב מ"שיחות קאג'ון" שסבלו מחשיפת יתר לתקשורת ובמידה מסוימת נראה שנפלו קורבן לדעת הקהל.
לסיכום, מבנה השיחות בהוואנה הוא תגובה חיובית לניסיון וללקחים שנלמדו ב"שיחות קאג'ון". זהו מערך סדור וברור של משא ומתן, שבשילוב היתרונות שבהקשר בינלאומי קשוב יותר, מעניק תקווה מחודשת לגורלו של סבב השיחות הנוכחי. אולי הפעם, לאחר חמישה עשורים של שפיכות דמים, יוביל המשא ומתן להסכם בין ממשלת קולומביה לבין ארגון FARC וליישוב הסכסוך. למרות הקשיים שבשיחות, משא ומתן הוא הדרך הטובה ביותר לסיים את העימות, והטובה ביותר עבור המיליונים שהושפעו ועדיין מושפעים ממנו.
חוויאר פרננדו טורס פרסיאדו הוא דוקטורנט ב-Universidad de los Andes, קולומביה
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
