איך לגדל ילדים יצירתיים?
כדי לפתח חשיבה יצירתית אצל ילדים נדרשות פעולות פשוטות שכל אחד יכול לעשות במהלך היום. לא תאמינו איך שימוש נכון בטלפון, טלוויזיה ומשחקים מסויימים יכול לגרום לילדים להתפתח בכיוונים חדשים ומפתיעים
לחשוב מחוץ לקופסה
לא רק ביה"ס: מה מדכא חשיבה יצירתית - ואיך תמנעו זאת
הורים, השיגרה משעממת? תחשבו יצירתי
האם יש קשר בין יצירתיות להפרעות קשב?
האם באמת צריך עוד להסביר למה חשיבה יצירתית חשובה כל כך וחיונית כל כך עבור ילדנו? ברגע שנבדיל ונבחין בין יצירתיות לאומנות (ציור, פיסול וכתיבה למשל), נבין למה מתכוונים חוקרים שמשווים יצירתיות לסוג של שריר שניתן לפתח אותו. יצירתיות היא סוג של השקפת עולם וגישה לדברים. בעולם שבו הכול טס כל כך מהר ומשתנה לעומק, חשוב להיות גמישים מחשבתית ובעלי יכולת להמציא ולהתפתח.
איך לטפח יצירתיות ביום-יום?
הטלפון הנייד
הטלפון הנייד הוא כאן כדי להישאר. הוא יהפוך תוך שנתיים לשעון, ועוד עשור יכנס לכולנו מתחת לעור. כדאי לדעת שמבוגרים נמצאים עם הנייד לפחות כמו ילדים ובני נוער. התחושה של ילדים כשהם עם הנייד היא שהם לעולם לא לבד. הם יכולים לשחק, להיות בקשר, לדעת מה קורה, לצלצל לעזרה, להתמודד עם שעמום, לצלם ולהצטלם, לקחת חלק.
יש להם בכיס חבר חכם ומגניב שאף פעם לא משעמם איתו. מצד שני, רוב הילדים רוב הזמן מנצלים כל כך מעט מהאפשרויות שיש בנייד שלהם וחבל. אני אוהב לצעוד עם הבן שלי, איתמר, ולשאול אותו מה הוא יודע ברגע זה, ברחוב הזה, בזכות הנייד שלו.
הוא מחייך ומסביר לי איפה הגלידה הכי טובה, איפה נמצאים חברים שלו, כמה זמן ייקח לנו לצעוד ברגל, לזהות שיר שאהבנו ששמענו בוקע מבית קפה ולשלוח לאמא תמונה שלנו באפקט כדי שתקנא. זה הפך לקרב. אני מכין את עצמי עם אפליקציות והוא מכין את עצמו, ושנינו שולפים אחד את הנייד של השני כדי לגלות מי יודע יותר במקום נתון. איתמר הבין שאפשר לגלות עולם, ואני הבנתי בעיקר שאני לא יודע איפה אני חי.
הטלוויזיה
ילדים צופים כשלוש שעות בטלוויזיה ביום. גם מבוגרים צופים בטלוויזיה כשלוש שעות ביום. ההבדל היחידי בין שתי הקבוצות הוא שמבוגרים מטיפים לילדים להפסיק לצפות. מבוגרים מבוהלים מכמות הזמן שילד מבזבז מול המסך. זה נכון חלקית. מעבר לתכניות נהדרות, אפשר לחשוב איך להפוך "שעה אבודה לשעת עבודה", זוכרים? הבת שלי אלונה התאהבה ב"בוג ספוג" כשהיתה בת שלוש. היא בילתה עם הסדרה המצוירת שעות אין ספור. סדרת מופת אגב ושלא יספרו לכם
אחרת.
מתישהו עשיתי את החישוב והבנתי שאלונה בילתה עם "בוב ספוג" יותר מהזמן שהיא תדבר איתי עד שאגיע לגיל שישים. במקום להיכנס לקרב הצפוי מראש של: "די, ראית כבר שעה", ניסיתי משהו. ביקשתי ממנה בכל פעם שהיא צופה בפרק של "בוב ספוג" לחשוב על משהו אחד קטן שהיא יכולה לקחת לחיים שלה.
אבל לא פריט של טריוויה, לא מידע "שימושי", פחות חשוב שהיא תזכור שפריז היא בירת צרפת. ביקשתי מאלונה לחשוב על החיים שלה ולקחת טיפ אחד קטן מכל פרק.
הניסוי נמשך חמישה ימים עד שצעדנו לגן החדש. שבע וחצי דקות הליכה בדרך כלל. אחרי דקה אלונה עצרה אותי וסימנה לי על שביל חדש. קיצור דרך שלא הכרנו. במקום שבע וחצי דקות צעדנו שתי דקות בלבד. "איך גילית?" שאלתי אותה בהתפעלות כמובן. "אבא, אמרת להקשיב לבוב ספוג ולחשוב על החיים שלי. בוב ספוג אומר לחפש תמיד קיצורי דרך, מצאתי כבר שלושה. שניים בדרכים ואחד בשיעורי בית".
החיבור בין המסך לחיים מאוד חשוב ופותח אפשרויות חדשות של הסתכלות לילד. הילד מפנים שטלוויזיה היא טקסט חסר שמזמין אותו לעשות השלכות וליישם לחיים, לא על חשבון כיף, הנאה וזרימה טבעית, בלי "לחפור" ולהציק. אפשר להתרכז מדי פעם בשאלה אחת. כמו מישהו שלוחש לכם משהו לפני פגישה ומשנה לכם את כל דרך הראייה.
לקום בבוקר
רבע לשבע בבוקר בבית ישראלי נתון מתחיל רצף של משפטים מוכר בווליום הולך ומתחזק: "קומו", "צחצחתם שיניים?", "עוד לא קמתם??", "אני לא מאמינה שאת עוד בפיג'מה", "הכנת את התיק?", "אתם מאחרים", "מה קורה?, אני לא מחכה יותר". ככה זה נמשך מדי בוקר במשך שנים.
משחק שאחד הילדים ימציא ויחליט, העיקר לקום קצת אחרת, למצוא איך הופכים את הבוקר למשהו שמחכים לו, משתעשעים איתו, מפתיעים בו. זה לא רק כי יהיה יותר חמוד ככה, יש פה מסר חשוב: לא להיצמד לרוטינות לא נעימות בלי לתקוף את זה בצורה קצת יותר מקורית. מעולם לא חשבו כל כך הרבה אנשים כמו כל כך הרבה אנשים. שוב חבל.
אזהרה שהיא גם הזמנה
הלימוד המשמעותי ביותר אצל ילדים הוא למידה אגבית. במילים אחרות: לא מה שתגידו להם, אלא מה שהם יראו שאתם עושים ואיך שאתם מגיבים להתרחשויות. הורה שמטיף לילד לא לצפות בטלוויזיה ושוכב מול הטלוויזיה כל הערב לא ישיג את מה שהוא מקווה לו.
ראו בזה הזמנה קודם כל אליכם, המבוגרים. תמיד מדברים על הילדים ונוטים לראות במבוגר מוצר מדף מעלה אבק. אני מנסה לחשוב באופן גמיש ובעיקר אופטימי יותר גם לגבי ופונה אל כולנו. יצירתיות תעזור לכולנו להיות יותר מאושרים.
הכותב הוא מייסד שיטת SEISEI
לפיתוח חשיבה יצירתית בילדים ונוער
לפנייה לכתב/ת 
