קרוהן וקוליטיס: המזון שמחריף הבעיה - וזה שמפחית
רק בשבוע החולף התבשרנו שישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם בתחלואת מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס. מה הן המחלות הללו, איך תזונה מערבית עשירה בסוכר ושומן מן החי עלולה להחמיר את מצבן ואיזה שינוי תזונתי יעזור
כאבי בטן, יציאות תכופות, שלשולים, ירידה במשקל או בתאבון אלו תופעות מוכרות שלא אמורות להדאיג אותנו כאשר הן מופיעות באופן זמני. אך מה קורה כאשר הזמני הופך לתקופה ממושכת ואולי אף קבוע?
תסמינים אלו הינם התסמינים העיקריים של שתי מחלות שמטרידות רופאים ומדענים רבים בעשור האחרון עקב עלייה ניכרת בתחלואה בעולם המערבי. מדובר במחלות מעי דלקתיות (IBD - INFLAMMATORY BOWEL DISEASES).
מחלות מעי דלקתיות הן מחלות מורכבות ומאתגרות, כאשר המחלות השכיחות והמוכרות הן מחלת קרוהן ומחלת הקוליטיס הכיבית. שתיהן מאופיינות על ידי מתקפה של מערכת החיסון על איבר מטרה (למשל בדלקת מפרקים המערכת החיסונית תקופת את המפרקים).
במחלת קרוהן מערכת החיסון תוקפת את מערכת העיכול ובעיקר את המעיים (מעי דק, מעי גס או שניהם יחדיו).
קראו עוד
אבחון מחלות מעי דלקתיות: 6 שיטות
סובלים מקרוהן וקוליטיס? מה לאכול וממה להימנע
מדאיג: ישראל ראשונה בעולם בתחלואת קרוהן וקוליטיס
קרוהן וקוליטיס, מי אתן?
מחלת קוליטיס כיבית מאופיינת על ידי פעילות של המערכת החיסונית כנגד המעי הגס. הן הקרוהן והן קוליטיס נחשבו במשך שנים כשתי מחלות אוטואימוניות שנובעות מפגם בבקרה של המערכת החיסונית.
לאור זאת, אין זה מפליא שרופאים התייחסו אליהן כך וחברות התרופות הנפיקו את הטיפולים הקיימים כיום אשר רובם עוסקים בדיכוי של אותה מערכת החיסונית. הטיפול התרופתי אמנם שיפר את איכות החיים של החולים והפחית את התסמינים והסיבוכים, אך הוא לא גרם לריפוי המחלות.
התפיסה המרכזית לגבי המחלות הללו השתנתה מאוד בשנתיים האחרונות ופותחת חלון של תקווה לשיפור בטיפול. אולי זה לא יפתיע, אך מקור התקווה לא מגיע מהכיוון של פיתוח תרופות חדשות אלא מהקשר המתחזק המתגלה בין התזונה למחלות הללו.
בחמש השנים האחרונות המדע והרפואה התוודעו לתפקיד החשוב שיש להרכב חיידקי המעיים בבריאות ובחולי. בנוסף לכך, מחקרים רבים גילו כי במחלות מעי דלקתיות חל שינוי בהרכב של אוכלוסיות החיידקים.
בשנתיים האחרונות גילו שהרכב החיידקים במעי תלוי בעיקר במזון שאנו צורכים, דבר שהוביל להנחה כי ייתכן והעלייה הניכרת בתחלואה במחלות הללו בעולם המפותח והמתועש נובעת משינויים בהרגלי האכילה שחלו בשני העשורים האחרונים.
המחקר הגנטי הגדול מכולם בשנים האחרונות בוצע על ידי JOSTINS ושותפיו ופורסם בכתב העת המדעי ATURE MEDICINE בשנת 2012. מחקר זה הדהים את המדענים והראה ב-75,000 נבדקים כי בניגוד לתזה הרווחת, שמחלות מעי דלקתיות הינן מחלות גנטיות, נראה כי מעט מאוד אנשים מפתחים את המחלות הללו על בסיס רקע גנטי.
יתרה מכך, לאחרונה מחלות אלו נתפסות יותר ויותר כמחלות סביבתיות שנובעות מאורח החיים שלנו, מהמזון שאנו אוכלים ומשימוש עודף באנטיביוטיקה.
חיידקים שמדמים מחלת מעיים
בשנים האחרונות התגלה שישנם רכיבים שמאפיינים את התזונה המערבית ויכולים ליצור פרופיל חיידקים הזהה לזה שמופיע במחלות המעיים הדלקתיות.
חוקרים מגרמניה, צרפת וספרד הראו במחקרים שונים שבהם נעשה שימוש במודלים של חיות כי צריכה מוגברת של שומן מהחי מאפשרת שגשוג של חיידקים שיודעים לחדור את המעיים, כמו גם לפגוע במנגנוני ההגנה הטבעיים במעיים שאמורים להגן מפני חדירה של חיידקים.
במרץ 2015 פורסם בכתב העת NATURE MEDICINE על ידי BENOIT ושותפיו – קבוצת חוקרים מארה"ב וישראל, כי מייצבי מזון מסוימים פוגעים במנגנוני ההגנה שבמעי, אשר אמורים לבודד את תאי המעי ממגע עם אותם חיידקים. בנוסף, הראו החוקרים כי אותם מייצבי מזון גם משנים את הרכב החיידקים.
מה משותף לגלוטן, סוכרים מלאכותיים ומסמיכי מזון?
רכיבים נוספים שהראו השפעה במודלים של חיות הינם גלוטן וסוכרים מלאכותיים. גלוטן הינו חלבון החיטה העלול לגרום לעלייה בחדירות המעיים וסוכרים מלאכותיים, כגון SUCRALOSE שנמצא במוצרים דיאטטיים ו-MALTODEXTRIN שמשמש כמסמיך מזון.
רכיבים אלו ניתן למצוא במשקאות ממותקים, דגני בוקר ובמוצרים דיאטטיים. מסתבר שסוכרים אלו עלולים לשנות את הרכב החיידקים במעיים או את היכולות של החיידקים להדבק למעיים.
אם נחשוב לרגע מה התזונה המערבית מכילה נגלה כי מדובר בדיוק ברכיבים אלו - צריכה עודפת של מאפים, מנות אחרונות, שתייה מתוקה, נתחי בשר עתירי שומן, שומן מהחי וחומרים מייצבים בשפע.
אחד הדברים שצריכים להטריד אותנו כחוקרים הוא השימוש הנרחב במזון מתועש. בניגוד לדעה הרווחת אין כאן כוונה לצריכת מזון אורגני לעומת מזון שאינו אורגני, אלא בהוספת רכיבים לתעשיית המזון אשר נועדו לאפשר למזון חיי מדף ארוכים, להקנות לדברי מאפה אווריריות וטריות, למנוע כתמים על מוצרים שמובלים מהשווקים לצלחת וגם חומרים שמאפשרים לתת מרקם יותר סמיך וג'לטיני.
רכיבים אלו נמצאים בעיקר בתיעוש של מוצרי חלב, דברי מאפה, רטבים וממרחים ובמוצרים הדיאטטיים.
השפעת התזונה על התפתחות המחלה
העדות הכי חזקה לכך מגיעה דווקא מעולם הילדים. על פי ההנחיות של ארגון הקרוהן קוליטיס האירופאי (ECCO - EUROPEAN CROANS COLITIS ORGANIZATION) שפורסמו בשנה האחרונה, הטיפול המומלץ כקו ראשון בילדים חולי קרוהן הינו טיפול תזונתי.
כיום אנו יודעים ששתייה בלעדית של פורמולות רפואיות EEN - EXCLUSIVE ENTERAL NUTRITION לתקופה של 6-8 שבועות מובילה להפוגה ב- 60-85% מהמקרים, כאשר המנגנון לכך טרם התגלה. על אף יעילותו, טיפול זה הינו קשה מאוד לביצוע.
קבוצת חוקרים מישראל בראשות פרופ' אריה לוין מבית החולים וולפסון, שהוא אחד מחוקרי התזונה הבולטים בתחום, פרסמה לאחרונה מחקר על דיאטה שפיתח למחלת קרוהן ואשר הראתה כי ניתן להגיע להפוגה באמצעות דיאטה המבוססת על הוצאת רכיבי מזון שנמצאו כמשבשים את הרכב החיידקים במעיים ופוגעים במנגנוני ההגנה של מערכת החיסון המולדת.
מנגד, הדיאטה מבוססת גם על הוספת פריטי מזון המכילים סיבים שטובים לחיידקים ותורמים לבריאות ולחיזוק מערכת העיכול.
במחקר שפורסם באוגוסט 2014 בכתב העת INFLAMMATORY BOWEL DISEASE קיבלו המטופלים 50% פורמולה רפואית ו-50% אוכל מותאם, ונצפתה בו הפוגה ב-70% מ-47 המטופלים (מבוגרים וילדים). בימים אלו הדיאטה נבדקת במחקר מבוקר ואקראי במספר מרכזים בישראל ובקנדה על מנת לבסס את השפעתה.
דיאטה דלת סיבים תזונתיים
ההמלצה התזונתית המוכרת הקשורה למחלות קרוהן וקוליטיס הינה דיאטה דלת סיבים. סיבים תזונתיים נמצאים בירקות, פירות, דגנים מלאים, שקדים ואגוזים וידועים כתורמים לבריאות האדם עקב מגוון סגולות שמיוחסות להם, בין השאר תרומה לפעילות החיידקים במערכת העיכול.
לרוב במצבים פעילים של המחלה מטופלים נמנעים לחלוטין מצריכת סיבים, אך האם יש לכך הצדקה? מחקר של קבוצה מאנגליה שבוצע על ידי LINDA WEDLAK ושותפיה ופורסם במרץ 2014 בכתב העת המדעי INFLAMMATORY BOWEL DISEASE סקר 12 מחקרים מבוקרים ואקראיים במחלת קרוהן ו-10 מחקרים במחלת הקוליטיס במצבים שונים של המחלות.
במחקרים שנסקרו השוו בין דיאטות עשירות בסיבים לבין דיאטות דלות בסיבים או בין מתן תוספי סיבים לעומת מתן פלסבו. מהסקירה עלה כי במחלת קרוהן לא נראתה השפעה שנגרמה עקב הורדת או הוספת הסיבים באף אחד מהמחקרים, בעוד שבמחלת הקוליטיס נראתה השפעה קלה לתוספת הסיבים ב- 3 מחקרים.
מסקנת המחקר הייתה כי מלבד במקרים בהם ישנה חסימה ידועה, אין עדויות לכך שצריכת סיבים צריכה להיות מוגבלת בחולים עם מחלות מעי דלקתיות. על כן, במצבים אלו מומלץ להתייעץ עם דיאטנית מוסמכת שתתאים תפריט מאוזן המותאם למטופל.
האם ניתן לרפא "מחלה סביבתית"?
נחזור לכך שמדובר במחלה סביבתית, אקסיומה שקיימת ברפואה גורסת שלא ניתן לרפא מחלה סביבתית כרונית כל עוד לא מטפלים בגורמים הסביבתיים שגורמים למחלה.
הרמב"ם אף טען שנים קודם לכן שכל עוד ניתן לטפל במחלה באמצעות שינוי בתזונה, אין לטפל בה בדרך אחרת. דוגמאות לכך ניתן לראות במחלות ריאות מתקדמות, מחלת הסוכרת והשמנה מורבידית.
כל עוד מטופל לא יימנע מאותו גורם סיכון שגרם למחלה (עישון, עלייה במשקל) הוא לא יוכל להתגבר ולאזן את מחלתו, גם אם ישתמש בתרופות רבות.
בעוד שבמחלת קרוהן הטיפול התזונתי מבוסס במחלת הקוליטיס הוא עדיין נמצא בתחילת דרכו. חוקרים מאנגליה ומצרפת העלו את האפשרות שצריכה מוגברת של בשר אדום ואלכוהול יכולים להגביר סיכון לקוליטיס אולם טרם פותח טיפול תזונתי שתואם למחלה זו.
אנחנו רוצים לקוות שאנו בפתחו של עידן חדש ואם הרפואה תצליח לזהות את החומרים בתזונה שגורמים להתחלת הדלקת במעיים אז ייתכן שטיפול באמצעות תזונה נכונה ותרופות יוביל לשינוי דרמטי במחלות אלו ואולי אף לריפוי בעתיד. כעת זו עדיין רק משאלה ועוד דרוש לכך הרבה מחקר.
הכותבת היא דיאטנית קלינית, מנהלת יחידת המחקר למחלות מעי דלקתיות בביה"ח וולפסון וחברת עמותת עתיד- עמותת הדיאטנים בישראל
לפנייה לכתב/ת 
