מכסחי הכס 507: קארמה היא כלבה. מלכותית
מין בהסכמה בין אנשים שנראים אמיתיים, מוות בשיבה טובה, מפגש שכולם חיכו לו בין שתי דמויות מובילות: אפשר לומר שזה היה פרק די חריג ב"משחקי הכס" - וגם פרק מאוד מספק. החורף אולי בדרך, אבל עונת הטוויסטים כבר כאן
בצפון, ג'ון סנואו יוצא לעוד משימה טיפשית ומסוכנת מעבר לחומה, ומליסנדרה רוצה להקריב צאצא של מישהו. מה עוד חדש? אם לא מוזר מספיק שמליסנדרה כל כך בעניין של תרומת דם מלכים למרות ש-it is known שהם מלאים במחלות גנטיות ומושכים יתושים, קצת תמוה שלמרות היכרותה העמוקה בכל מובן אפשרי עם סטאניס, היא באמת חשבה שזה יהיה כל כך קל. כאילו, כמעט להרוג את הבן הממזר של אחיו זה מתקבל על הדעת, אבל את הנסיכה הקטנה? נסי שוב בשבוע הבא.
החלטה טובה נוספת שמקבל סטאניס השבוע, שכאמור נמצא בשוונג, היא לא לחזור לטירת שחור. גם אם הבולטונים ינצחו בשלג, זה יהיה עדיף על עוד חשיפת יתר לצפון, תודה רבה. וכאילו כדי להזכיר לנו שהאונס של שבוע שעבר לא היה מאורע מיוחד, גילי גם כן כמעט נאנסת, כשהמשמעת וביטחונה מתרופפים עם היעדרו של ג'ון. סליחה על האופטימיות, כן, אבל לדעתי סאם היה לוקח את צמד האנסים היהירים גם בלי עזרת הדאוס אקס מכינה הנוחה של אוב. מה, לא?
עוד השבוע בגזרה הצפונית, מאסטר אאימון היה צריך למות כדי שסאם יאבד את בתוליו, ואני מודה שיכולתי לחיות בלי הסצנה הזו של צילי וגילי. למרות שסצנת סקס בהסכמה מלאה, בין שני אנשים עם גוף אנושי למראה, ושונה מהמודל הפורנוגרפי שהתרגלנו אליו בסדרה, המביעים חיבה ודאגה זה כלפי זו - זה כנראה לא הדבר הכי נורא שראינו על המסך.
ואם כבר מזכירים את הדבר הכי נורא שראינו על המסך העונה, בווינטרפל סאנסה מבינה סופסוף את עומק הצרה אליה נקלעה. בדיליי קל, היא מחליטה לממש את נבואת סטלה מאריס העתיקה ורק לשים נר על החלון, עם קצת עזרה מחבריה. הלא קיימים. מי חשב לרגע שריק באמת ישתכנע שהוא ת'יאון? האם בריאן (במינון הראוי לה השבוע, ותודה) תוכיח שהיא מועילה לראשונה בתולדות הסדרה?
במירין, טיריון ולא רק הבולבול שלו נרכש לצד ג'ורה, וכשהוא מציע רפורמה קלה בתוכניות המיידיות ומציע לשדרג את העבדים ללוחמים מקצוענים, הוא חוטף סטירה, עוד לפני שהספיק לומר את המילים "ועד עובדים". אבל גם זו דרך להגיע כבר למפגש המיוחל עם דאינריז, השקועה במירין בסשן של סקשואל הילינג עם דאריו נהאריס 2.0, השופע שיער חזה ועצות כרימון, בסופו היא מציינת את המובן מאליו: להיות מלכה פירושו שאי אפשר לעשות כל מה שאת רוצה.
אם אחרי עונה איטית למדי ציפינו להתמהמהות המפגש בין דאני וטיריון, עד לסוף העונה אם בכלל, השבוע מקצרת הסדרה תהליכים ודרכים יותר מאי פעם, ופשוט מפגישה את טיריון מקסימוס אורליוס, היישר מבורות הלחימה של העבדים, ואת דאני, לצד החתן החדש שלה ברונו מארס. דיאנריז נראית נינוחה כמו אריאנה מלמד בבית האח הגדול לנוכח האלימות הטקסית הכאילו ספורטיבית שמולה. ומה לעזאזל חשב ג'ורה, להביא לה אדם בשלשלאות במתנה? לא מפתיע בכלל שהפצוע האנגלי שוב מקבל כרטיס אדום וצו הרחקה, לא לפני שהדביק כמה גלדיאטורים בקשקשת.
והנה לנו מפגש חזיתי מעניין: הדרור מול סבתא טיירל, שלא פגשה יריב מילולי וטקטי ראוי מאז שמצא טייווין לאניסטר את סופו מעל אסלה. אחרי שהשניים חולקים כמה עקיצות וחוויות גריאטריות, מתחוור כי יחסית לקנאי דתי, האמונה של הספטון העליון בשוויון ופלורליזם, לפחות כשזה נוגע לבית המשפט האלוהי מרובה המושבעים שלו, ממש מרשימה.
"הכוכב המשובע", מקבילת ווסטרוז לתנ"ך ו/או הקוראן וכו', זה הוא כתב? הבעיה הגדולה של הדרור העליון, היא שכמו כל קנאי דתי אמיתי, הוא מאמין לגמרי בזכותו משמיים לנהל לאחרים את החיים. מזל שהוא לא שר שמאמין בשיוויון לכולם חוץ מלגייז.
בארמון המלך, סרסיי ממשיכה במלחמה על טומן, שהיא המלחמה על עמדתה אולי יותר ממאבקה האימהי האמיץ. אחרי הכל, דבר לא מפחיד אותה יותר מההסעה המלכותית לרמת גן. הטקטיקה הזו של "תסיים את הירקות או שיבוא ספטון עליון" לא עובדת הפעם על טומן. כמה חבל (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) שאינו קצת יותר דומה לאחיו לפעמים. ג'ופרי היה זבל תת אנושי, אבל לפחות עמד באמת בפני סרסיי והעמיד פנים שהוא מלך, מדי פעם.
בדורן, בקטע שאולי אמור להיות אירוני לאור העובדה שמגלמת אותה שחקנית שונה מזו שראינו בפעם האחרונה, מעירה מירסלה לג'יימי ש"הוא נראה שונה", בערך שנה אחרי שהסתפר. וואלה, מירסלה, גם את. כמו מוגלי לפניה, מירסלה מוכיחה שאלו לא הגנים שקובעים מי תהיה, אלא איפה ועם מי גדלת. ברון מפליא בשירתו המעליבה תא ליד נחשיות החול, לפני שהוא כמעט מת עקב רגע ג'נט ג'קסוני אותו חולקת עמו טייאן, ושאריות רעל מהפגיון שלה ממנו נחתך קודם לכן. מה היה הצורך האמיתי ברגע הארוך הזה שנגנב מסרטי "עמנואל"? למה שטייאן תספק לו נסיוב? מה הצעד הבא, משלוח תרופות למעלה מלך, לרפא את ההר?
במעלה מלך, בייליש פוגש את סבתא טיירל בין הריסות הבורדל שלו. אולנה רואה את אצבעון בדיוק כנבל הבוגדני משומן השפם שהוא, ומאיימת לחשוף את ג׳ופריגייט. מה היא מקבלת בתמורה? אני מקווה ומאמין שלא ג'יגולו, כמו שזה נשמע לרגע. בינתיים נכדתה מקבלת משלוח טייק אוויי באדיבות המלכה האם (אגב, מה שהיא הביאה לה? נזיד נתחי במבי, אולי אפילו נתחי אמא שלו) בצינוק המפורסם שתחת המצודה האדומה. סרסיי לא מצליחה להערים על מרג'רי אפילו לרגע, אבל בבירור מאושרת מהסיטואציה. הרגע הארוך הזה שהיא הולכת ומחייכת במסדרון? חכי, חכי רגע.
כבר במשפטם של האחים טיירל עלתה התהייה מתי והאם ישפוט הספטון העליון גם את סרסיי על פשעיה וינשל את טומן ממקומו. הוא הרי לא שה תמים: הוא ידע את כל האמת מבן הדוד לאנסל, אבל כל עוד סרסיי שירתה אותו, ועד לרגע שבו חש מספיק חזק, הוא הותיר את העניין בצד. בקיצור, גם אדון דרור לא כזה עליון וממש לא הסבא ירא השמיים שהוא משחק. כפי שכתבנו כאן לא מזמן, הדרור העליון הוא משנה החוקים והכללים, וזה עוד לפני מהלך השח-מט האחרון שלו.
יהיה עונג גדול לראות את סרסיי מגלה כמה משפיל התהליך אותו העבירה את הטיירלים, אבל האם הדרור העליון על כס הברזל הוא באמת החלופה הפוליטית השפויה עד שדאינריז תגיע? אתה יודע בפני מה עוד כולם שווים, בשר ודם, מר עליון? אש דרקונים, זה מה. סרסיי נזרקת לתא לא מאוד שונה מזה של מרג'רי על ידי סופר-נני מלחיצה למדי, שהדבר האחרון שמובטח לה הוא שתראה לפני מותה את פניה של סרסיי. לא ברור האם היא גם תשמע את הצלצול.
אולי עוד לא קיבלנו את רגע השיא העונתי עדיין, אבל השבוע בהחלט זכינו סופסוף לכמה מהלכי מפתח שנועלים את עתיד העונה (ואינשאללה גם את עתידן של דמות או שתיים), בפרק שכמעט ולא היו בו רגעים מיותרים והסתיים עם תחושה מתוקה-מרירה של צדק, אולי המצרך הנדיר ביותר בווסטרוז. עם שלושה פרקים לסוף, החורף ומשפטה של סרסיי ממש בפתח, פגיון זכוכית שניתן במתנה במערכה הראשונה ידקור כנראה הולך לבן, אולי עד סוף העונה, ונותר רק לחכות ולראות מה יהיה המפץ הגדול, רגע לפני סגירת העונה החמישית.
