אין כסף לחינוך פיננסי? תלמדו מארה"ב

לפני שנים רבות, כשהייתי ילדה קטנה, לימדו אותי ההורים שלי מהו כסף. ההסבר שלהם היה פשוט למדי – את צריכה ללמוד, נהגה להגיד אמי, לקנות מצרכים שאת באמת זקוקה להם בכסף שחסכת ולדאוג שיישאר לך כמה שיותר עודף. כך בגיל שש כבר קניתי לבד ממתקים ובובות קטנות, והכי חשוב - הרגשתי את עצמי מאוד בוגרת ואחראית.

כיום, עשרות שנים אחרי אותו רגע מרגש שבפעם הראשונה הבאתי בעצמי כסף למוכרת נחמדה במכולת השכונתית, אני מנסה ללמד את ילדיי את תורת הצריכה החכמה ולהקנות להם את ההרגלים הפיננסיים הנכונים. אבל, כפי שזה מתחיל להתברר לי, הדור החדש הוא שונה בתכלית מהדור שלי. תרבות החיסכון שאני גדלתי בה התחלפה בד בבד בתרבות הצריכה הבלתי מוגבלת והיום תהליך הקנייה הוא כבר אינו אמצעי, אלא מטרה בפני עצמה.

עם השנים הבנתי, כי אני כהורה לא אוכל לשנות את תפיסת העולם הכלכלית של ילדיי בצורה מושכלת ונכונה. אפילו אם אלמד את הילדים שלי את כל המושגים הפיננסיים – ריבית, פריים, אינפלציה ועוד רבים אחרים לא אצליח לחולל אצלם שינוי תודעתי והתנהגותי משמעותי.

חינוך פיננסי אמיתי לא מסתכם רק בעובדות ומושגים, אלא במענה לשאלות פרקטיות: איך לחסוך יותר? איך לצאת מחובות? איך אפשר לעשות כסף מכסף? והוא גם מעלה שאלות התנהגותיות: איך לרסן דחפים אמוציונליים? מתי חשוב לקחת סיכון ומתי חשוב להימנע ממנו? איך להתמודד עם עודף בחירה? איך מבחינים בין רצון לצורך?

אני סבורה, כי לחינוך פיננסי יש חשיבות מאוד גדולה, מפני שהוא משליך לא רק על ההתנהלות הכלכלית, אלא גם, ואולי אף בעיקר, על החיים החברתיים. אבל חלק גדול מההורים אינם מסוגלים להקנות לילדיהם ידע והרגלים כלכליים נכונים. לעתים זה קורה מפאת חוסר ידע, לעתים מפאת חוסר זמן או יכולת ללמד ולעתים מפאת חוסר הבנה. אז מה עושים? איך אנחנו נוכל לחנך נכון את ילדינו בתחום הפיננסי?

לפני מספר שנים החליטה ממשלת ישראל על הגברת החינוך הפיננסי. מחלקת חינוך פיננסי באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, הוקמה לשם קידום הנושא. נערך מחקר מעמיק בתחום, ניתנו המלצות, אך לאחר פרק זמן קצר התברר, כי המלצות לחוד וביצוע לחוד. כל למשל "שבוע החינוך הפיננסי", שחיכו לו לא מעט אנשים באפריל של שנה שעברה, נדחה ובוטל לבסוף, בין היתר בגלל "השינוי בסדרי העדיפויות", כפי שהסבירו במשרד האוצר.

כמו כן הפיילוט המתוקשב והמתוקשר של משרד החינוך בבתי הספר בתחום החינוך הפיננסי עד כה לא הצליח להתרומם ורבים מטילים ספק את ביעילותו. ידע פיננסי, הוא לחלוטין אינו חינוך פיננסי, אך התוכנית של משרד החינוך אינה עוסקת בחינוך, אלא דווקא בידע.

כדי לחולל שינוי תודעתי והתנהגותי, משרד החינוך היה חייב להעביר דגש מה"מה?" ל"איך?" ו"מדוע?", אך ככל הנראה אין לו מספיק כלים לכך. אז מי יוכל לסייע לי ולהורים אחרים לחנך את ילדינו בתחום הפיננסי? לאחרונה, דווקא, נשמעה הצעה מעניינת בנושא מטעם יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר - לתעל חלק מהקנסות שמטילה הרשות על מפרי חוק בתחום הפיננסי לתקצוב חינוך פיננסי, דוגמת FINRA בארה"ב.

להפנות את הכסף להשתלמויות הדרכה

קרן FINRA, שאותה הזכיר יו"ר הרשות, נוצרה לפני כעשור על מנת לקדם חינוך פיננסי והיא מתקצבת ברחבי ארה"ב יוזמות שונות של גופים ללא מטרות רווח. לדוגמה, בשנה שעברה הסתכמו הגרנטים שהעניקה FINRA ב-1,660,975 דולר. בישראל רק לפני כ-3 שנים דרש אגף שוק ההון באוצר 20 מיליון שקל מוועדת הכספים על מנת לתקצב מערך חינוך פיננסי. כלומר גם בחו"ל וגם אצלנו, לא מדובר בעניין שיכול להסתכם בכמה מאות אלפי שקלים, אלא במיליונים, שאותם חייב לתעל גוף מוסמך ומיומן.

רשות לניירות ערך, עם כל הכבוד לגוף הזה, אינה יכולה להפוך לקרן בדוגמת FINRA. אין לה את הידע, את היכולת ואת הכלים הנדרשים לעשות זאת. כך, שהרעיון שנתן האוזר, למרות היותו מוצלח מאוד, אינו בר ביצוע במתכונת המוצעת ונראה יותר כניסיון להשיג כותרת בתקשורת ותו לא.

אילו האוזר היה באמת רוצה לתרום לתחום – הוא היה יכול להקציב את המשאבים להשתלמויות של מדריכים (או מדריכות) בתחום הפיננסי ולא לבניית האתר חסר תוחלת של הרשות, שניתן למצוא עוד רבים כמוהו באינטרנט.

עם זאת, כפי שכבר ציינתי, הרעיון, כשלעצמו הוא מבורך. אילו תפעל בישראל קרן כלשהי, שתשים לה למטרה לקדם חינוך פיננסי ותבחן בקפידה את היוזמות שהיא מוכנה לתקצב – סוף כל סוף אנחנו, ההורים, נוכל לנשום לרווחה. עד אז נצטרך לחפש דרכים יצירתיות, בדמות התארגנויות פרטיות של ההורים, כדי לתת לילדינו חינוך פיננסי הולם.

בזמן הזה משרד החינוך, משרד האוצר ורשות לניירות ערך ימשיכו ככל הנראה לחפש כותרות, להקים אתרים לא רלוונטיים ולהזמין מחקרים שונים. הם לא נראים מודאגים מהמצב. אנחנו, ההורים - דווקא כן.

חנה כרפס היא מרצה לתואר ראשון במכללת קיי, התמחות במתמטיקה לחט"ב