לאן מוזרמים התקציבים וחומרי הבנייה שמעביר העולם לשיקום עזה?
ששים אלף משפחות קיבלו סיוע לשיפוץ מלא של בתיהם, שלושים אלף משפחות נוספות קיבלו מענקים לשפץ בתיהם, ועדיין: ש'וגאעיה נראית כמו אחרי מלחמה
השיקום לא משתלם
"הם לא משקמים אף פעם", אומר ד"ר מוטי קידר מאוניברסיטת בר אילן. "בכל הסבבים האחרונים הם מעבירים את הכסף לשיקום תשתית הטרור ואת התושבים הם מזניחים".
כשמביטים בנתונים הקרים ובהסכמים שלאחר 'צוק איתן', ההזנחה נראית לא הגיונית וחוסר השיקום בעזה אמור להפתיע. כמעט ששים אלף משפחות קיבלו סיוע לשפץ את בתיהם ההרוסים דרך ה-GRM, מנגנון לשיקום עזה שהוקם בשיתוף האו"ם, ישראל והרשות הפלסטינית באוקטובר האחרון.
על פי אתר המנגנון, חמשים ושמונה אלף משפחות קיבלו 100% מהחומרים להם הן זקוקות כדי לבנות מחדש את בתיהם. שלושים אלף נוספות רכשו חלק מצורכים ויכולות לקנות את השאר בכל עת שירצו. אך הכסף שהגיע למשפחות, לא מוביל לשיקום.
"הם לא משקמים ,הם לוקחים את הכסף כדי לעשות דברים אחרים. למה שישקמו? ככה עדיף. להביא תיירים. להראות לפוליטיקאים. ההרס מביא עוד כסף. השיקום יעצור את הכסף" מסביר קידר.
<<עוד באתר>>
- הצגה פרו פלסטינית במימון ישראלי
- משרד התרבות הסיר חסותו ממיצג של בצלם
- שבת מהגיהנום של תושבי דרום תל אביב
מסתירים את הייעוד האמיתי
כדי לבחון מה כן נעשה עם הכסף, מספיק לתצפת אל עבר הרצועה ולראות מה קורה בשכונה שהוחרבה במלחמה האחרונה. המרחק בין גדרות נחל עוז והרצועה הוא 700 מטר והפעילות נמצאת במרחק משקפת בלבד. ברק הרשקוביץ', יו"ר פורום מנוף בליכוד, ערך סיור עם הקבוצה בנחל עוז בשבוע שעבר .
"בגלל הקרבה לגבול ניתן להבחין בקלות בשכונת ש'וגאעיה לא שוקמה כלל", הוא מספר. "הקימו שם מגרסות לחצץ או חומרי בנייה, אבל ברור שמדובר באתרים שעושים בעיקר הרבה רעש וגבעות של פסולת בנייה".
גם הפיקוח הישראלי האדוק על הסחורות הנכנסות לרצועה, אינו מונע מייעוד חומרי הבנייה לצורכי טרור. הרשקוביץ מתאר את המצב בצפון הרצועה. "מתחת לרעש וגבעות החצץ, נראה שנעשים שם עוד עבודות. זה נראה יותר כמו מסתור לחפירות למנהרות חדשות וזו נקודה אסטרטגית, כי נחל עוז היא ממש על הגדר".
גם בני סלע, הרבש"צ של הקיבוץ, מספר על התחשות העוטפות את תושבי הקיבוץ.
יש שם מגרסות שבאופן רשמי מיועדות לגרוס את האבנים באיזור אבל לדעתי זה מה שמוציאים מהמנהרות. ומוציאים דרכה את התוצרת. אם אנחנו חוששים ממנהרות? בוודאי. יש כל מיני איומים שמועברים אלינו דרך הצבא.".
היעד - תעמולה
יש מנגנון שמעביר את הכספים, ישראל מעבירה את חומרי הבנייה אך רחובות ש'געייה עדיין מספרות את סיפור המלחמה. העיתונות בחו"ל בולעת את תמונות ההרס בשקיקה, כשגם ייאושם של הפלסטינים המקומיים מצטלם יפה.
לפני שהחל פסטיבל קאן לסרטים, ערכו פעילי זכויות אדם פסטיבל סרטים בעזה ובו העבירו שטיח אדום לאורך ההריסות, במטרה להמחיש את עוצמת ההרס שהפעילה ישראל.
