פענחו בעצמכם: מה הקשר בין צבע הנזלת לבריאות שלכם?

אין מישהו שלא סבל ממנה? הנזלת מלווה אותנו כמעט מדי יום, ולמרות שאתם מוטרדים ממנה, יש לה תפקיד חשוב בהגנה על הגוף. אבל צבע הנזלת אינו קבוע, ומשתנה בהתאם למצבים שונים בגוף. כך תוכלו לדעת מה אומרים הצבעים השונים, ומתי צריך לפנות לרופא.

קראו עוד

בימים שבשגרה, גופכם מפריש יותר מליטר נזלת ביממה, ובמרבית המקרים נזלת איננה מסוכנת, ולכן רופאים כמעט שאינם מתייחסים לסימפטום זה. אם בימים קרים אתם מרגישים שהאף דולף, זוהי איננה נזלת, אלא מים שנדחסו מאוויר קר, ועברו דרך רירית האף שחיממה את האוויר.

ואם אתם חשים בנזלת בזמן בכי, גם זו איננה נזלת, אלא הדמעות עצמן, שחלקן מתנקזות גם אל מערכות האף.

על מה מעידים הצבעים השונים של הנזלת?

נזלת שקופה: זהו התהליך הטבעי של הנזלת באף. מטרתה של הנזלת ליצור תנאי לחות באף. הנזלת מכילה חלבונים, נוגדנים ומלחים מומסים, ומופרשת 24 שעות ביממה. במקרים של אלרגיה, או הצטננות, מוגברת הפרשת הנזלת הזו.

נזלת לבנה: מעידה על גודש ותהליך האטה בזרימת הריר, מה שגורם לנזלת לאבד מהלחות שלה ולהפוך לצמיגה. זו בעצם תחילתו של זיהום או הצטננות.

נזלת צהובה: ההצטננות או הזיהום מתקדמים. תאי דם לבנים של מערכת החיסון זורמים לאיזור, ונלחמים בחיידקים ובנגיפים. הצטננות לרוב נמשכת 10 עד 14 ימים.

נזלת ירוקה: מערכת החיסון מחריפה את המלחמה בפולשים הזרים. הריר הופך צמיג יותר, ומכיל כעת את החללים של הלוחמה - תאי דם לבנים מתים, ותאי חיידקים ונגיפים שהפסידו בקרב. הנזלת המוגלתית הזו, עלולה להתפתח לכדי סינוסיטיס, המתבטא בכאבים עזים בקדמת הפנים.

אם המצב מחמיר גם לאחר 12 ימים, גשו לרופא שישקול האם להתחיל בטיפול אנטיביוטי.

נזלת ורודה או אדומה: זהו דם. רקמת האף שלכם נפצעה, אם בשל חיטוט באף (האופייני לדימום אצל ילדים) או בשל חבלה, או קינוח אף עז מדי.

אם הדימום נמשך, יש לעצור אותו באמצעות הטיית הראש קדימה (ולא אחורה) ולחיצה במשך 10 דקות מעל הנחיריים. אם חוזרים מקרי הדימום, פנו לרופא אף אוזן גרון לבדיקת כלי הדם הפצוע, ושקילת הצורך בצריבה של האיזור.

נזלת חומה: עשויה להעיד גם כן על דימום, או גוף זר ששאפתם כמו אבק או אפילו פפריקה.

נזלת שחורה: אופיינית אצל מעשנים, צרכני סמים מסויימים, ולעתים נדירות - עלולה להעיד גם על זיהום פטרייתי. בכל הופעה של נזלת שחורה, יש לגשת בהקדם לבדיקת רופא אף אוזן גרון.

איך הנזלת נוצרת?

הנזלת נוצרת באף, שתפקידו העיקרי הוא לסנן את האוויר אותו אנו שואפים לגוף, לחמם אותו ולהפוך אותו לח. הוא מצויד בשערות הלוכדות חלקיקים קטנים הנדבקים לרירית, ועל ידי תנועת הריסים מועברים לאחור אל הלוע, נבלעים או נפלטים החוצה.

משני צדיו של בסיס האף, שתי התרחבויות – הן "כנפי האף" העשויות סחוס, ומתחתן ממוקמים שני פתחי הנחיריים. החלק האמצעי של האף עשוי עצם, וחלקו התחתון – סחוס. עור האף עשיר בבלוטות חלב, וזו הסיבה שהוא כה שמנוני לעתים.

חללי האף מכילים אוויר, נחלקים לשניים ומחולקים על-ידי מחיצת האף. החללים מתחילים בנחיריים הקדמיים ומסתיימים בנחיריים האחוריים, המשמשים כמעבר בין חללי האף ללוע העליון. דפנות חללי האף מרופדות ברירית העשירה בבלוטות ריר ובכלי דם. בחלקם הקדמי יש שערות הלוכדות את החלקיקים שבאוויר הנשאף.

חללי האף מוגבלים בדופנם העליון בלוח עצם דק, דמוי מסננת, שדרכו עוברים סיבי העצב אל איבר חוש הריח ובדופנם התחתון הם מוגבלים בעצמות החיך.

נזלת. לא תמיד מחלה(צילום: index open)

בצדדים מוגבלים חללי האף, בצד אחד בדופן של עצם מהלסת העליונה, שבה שלוש קונכיות האף (עצמות דקות היוצרות את צדי חללי האף, על העליונה שבהן נמצא איבר חוש הריח), ומהצד האחר במחיצה העשויה בחלקה עצם ובחלקה סחוס.

אל חללי האף קשורות שמונה מערות האף (סינוסים), המנקזות אליהם את ההפרשות הריריות השונות. כך למשל, הדמעות מנוקזות לחלל האף דרך פתח שהוא בגובה הקונכייה התחתונה.

הסינוסים מצופים רירית וקשורים אל חללי האף. יש הרואים בסינוסים מחסן של אוויר נקי, מחומם ולח, העובר מהן לדרכי הנשימה, יש הסוברים שהם משמשים תיבת תהודה להגברתה של עוצמת הצליל ויש הסוברים כי בשל היותם מלאים אוויר יש להם תפקיד מסוים בהחזקת הראש ובשמירה על שיווי המשקל של הגוף.

הריר באף יחד עם הריסים לוכדים חלקיקים קטנים, חיידקים ונגיפים החודרים עם האוויר פנימה. כאשר התערובת הזו מתייבשת, מתקבל גוש נזלת.