הרפורמה בבריאות הנפש יוצאת לדרך: הטיפול עובר לקופ"ח
שינוי דרמטי בטיפול בבעיות נפש. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מודיע במסיבת עיתונאים על שינוי מהותי בטיפול בבריאות הנפש, כשעיקרו הוא העברת האבחון והטיפול מבתי החולים לקופות והנגשת הטיפול בבעיות נפש בפריפריה. ליצמן: "למעלה מ-400 מיליון שקל הועברו למערכת הבריאות לצורך הפעלת הרפורמה. הקמנו צוות שיעקוב אחר התקדמותה"
החל מ-1 ביולי תיכנס לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש שמבטיחה לשפר את הטיפול ובעיקר למקד את מרבית השירותים בתחום בתוך הקהילה ולא בבתי החולים. תחום בריאות הנפש יצטרף ליתר תחומי הטיפול כמו רפואת משפחה, רפואת ילדים, רפואת נשים, רפואת עיניים, אורתופדיה ועוד.
במסגרת הרפורמה משרד הבריאות יפסיק בכך להיות הגורם המטפל ויהפוך להיות הרגולטור, כמו בתחומים נוספים. במשרד הבריאות מסבירים שביסוד הרפורמה עומדת התפיסה שבריאות הנפש ובריאות הגוף כרוכות זו בזו ואף משלימות זו את זו.
קראו עוד
רפורמת בריאות הנפש ביולי: מה בדיוק עומד להשתנות?
הרפורמה בבריאות הנפש עברה בקריאה ראשונה פסיכולוג לכל: ליצמן חותם על רפורמת בריאות הנפשבמסיבת עיתונאים היום (ב') מציג ליצמן את עיקרי הרפורמה ואומר כי הוא שמח להוציא לפועל את הרפורמה שיזם לפני שנתיים. הוא אומר כי במסגרת הרפורמה גם בפריפריה יקבלו טיפול בבריאות נפש דבר שהיה לקוי בעבר בגלל חוסר נגישות.
עוד מוסיף ליצמן כי הסכום שהובטח בזמנו על ידי משרד האוצר - למעלה מ- 400 מליון שקל הועברו למערכת הבריאות. "גם כשעשיתי את הרפורמה בשיניים אמרו לי שזה לא ויצליח והנה, זה מוכיח את עצמו. אני מודה לפרופסור אפק על הסיוע בהובלת הרפורמה".
מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס, משה בר סימן טוב אומר כי: "יהיה גם צוות בקרה שיעקוב ויפקח ונהיה קשובים לביצוע בשטח". מנכ"ל המשרד היוצא פרופ' ארנון אפק, מוסיף ואומר כי הסכום שהועבר לטובת הרפורמה מצטרף ל- 1.9 מיליארד לסל הבריאות.
"צוות מחקר שילווה את הרפורמה וייתן הערכה של היישום של הרפורמה. לא עוד הפרדה מגוף ונפש . כבר היום יש עלייה של מספר המרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים כתוצאה מהרפורמה, יש גם עלייה גם במספר המטופלים".
חדר מצב ייפתח לנושא ב-21 ביוני וייתן מענה לכל המטופלים. באותו מעמד גם נציבת תלונות הציבור תעמוד לרשות המטופלים. ביום רביעי השבוע, תתכנס ועדת הבריאות של הכנסת לדון ברפורמה.
קיצור התורים ושיפור תנאים במחלקות
במסגרת הרפורמה יוספו תקנים לרופאים מתמחים בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד -תחומים שבהם מצוקת כוח האדם בקהילה גדולה במיוחד.
חלק מהתקציב מיועד לשיפור התנאים בבתי החולים ובמחלקות רפואת הנפש ולקיצור התורים הממושכים, שלעיתים מגיעים לכדי המתנה של חודשים ארוכים לבדיקה פסיכיאטרית.
עד שנת 2012 עמד התקציב השוטף השנתי בתחום בריאות הנפש על כ-200 מיליון שקלים. מהשנה גדל התקציב ליותר מ-500 מיליון שקל. 300 מיליון שקלים מיועדים לפיתוח, להקמת מרפאות, להגדלת מספר תקני הרופאים ולפתיחת תקנים נוספים למתמחים בפסיכיאטריית מבוגרים ובפסיכיאטריה של הילד.
הפחתת הסטיגמה לפונים לטיפול נפשי
לטענת קופות החולים הרפורמה צפויה גם לשפר את השירות הניתן היום בישראל מבחינת איכות, זמינות ונגישות. פריסת השירות לבריאות הנפש בתוך הקופות, כחלק מהשירות הרפואי הכללי, יוביל גם להפחתת הסטיגמה כלפי הסובלים מתחלואה נפשית.
למעשה, השירות במרפאות עצמן לא ישתנה באופן מהותי. בחלק מסניפי הקופות יוקמו מחלקות לבריאות הנפש שבהן יוצבו פסיכיאטרים מומחים למבוגרים, לילדים ולנוער.
בנוסף בחלק מהמרפאות הראשוניות ישולבו רופאים, פסיכיאטרים ויועצים, שאליהם ניתן יהיה לפנות ישירות או להיות מופנים על ידי רופא המשפחה המטפל לצורך ייעוץ ראשוני בתחומי בריאות הנפש.
כך יורחבו למעשה סמכויות רופא המשפחה, שיוכל לתת למטופל חלק מההפניות והשירותים הפסיכיאטריים ישירות, בלי לטרטר אותו לפסיכיאטר מומחה, שההמתנה לתור אצלו אורכת זמן רב. כבר כיום מטפלים רופאי המשפחה בחלק נכבד מהלוקים בבעיות נפשיות קלות, והרחבת סמכותם תאפשר טיפול מהיר יותר ונגיש יותר לחולים.
המתנגדים: מידע על מצב החולים יהיה חשוף
המתנגדים לרפורמה טוענים שההסכם בין משרד הבריאות לקופות החולים קובע כי לא יינתן טיפול למטופלים ללא אבחנה פסיכיאטרית 'כבדה' (למשל מחלה נפשית). כיום, לדבריהם לכ-90% מהילדים שמטופלים בתחנות בריאות הנפש הממלכתיות אין אבחנה כזו.
כך שבניגוד למצב היום, ילדים ונוער בעלי אבחנות על רקע אירועי חיים קשים לא יהיו זכאים לקבלת טיפול, אלא אם כן 'יזכו' באבחנה פסיכיאטרית דבר שיטיל כתם בל ימחה על חייהם. עוד טוענים המתנגדים שבמסגרת הרפורמה החדשה מידע בנוגע למצבו הנפשי של המטופל (אבחנה, פירוט טיפולים ועוד) יועבר מהתחנות לבריאות הנפש לקופות החולים.
המידע הנפשי יהיה חשוף לכל מי שיבקש ויתור סודיות רפואית כמו צה"ל, המעסיק או חברות ביטוח. בנוסף טוענים המתנגדים לרפורמה שבמסגרת לא נקבע פירוט מקצועי ומחייב של סל השירותים.
לטענתם האופן בו זה מנוסח שקול לכתיבת המילה 'תרופות' בסל מקביל ברפואת הגוף, מבלי לפרט את סוגי התרופות ולמה הן מיועדות.
כלומר, יש סוגים רבים של טיפול פרטני, סוגים רבים של התערבויות מקצועיות שתפורות באופן מושלם יש סוגים שונים של קשיים והפרעות. העובדה שאין פירוט פותחת פתח לכך שלא ניתן יהיה לתבוע מן הקופות את הטיפול שמגיע למבוטח.