שתף קטע נבחר

 

רפורמת בנט והשלטון המקומי: סייעת שנייה בגנים - הפרטים המלאים

החל מהשנה הבאה גני ילדים שבהם 30 ילדים לפחות יקבלו מימון לסייעת שנייה, ולכל 15 גנים תהיה "גננת מובילה". שר החינוך ומרכז השלטון המקומי הציגו את התוכנית, שעלותה כ-400 מיליון שקל בשנה. בנט: "איכות החינוך של ילד לא תיקבע לפי תלוש המשכורת של הוריו"

חים ביבס, משה כחלון ונפתלי בנט בהצגת הרפורמה, היום ()
חים ביבס, משה כחלון ונפתלי בנט בהצגת הרפורמה, היום
  

הרפורמה הראשונה של שר החינוך הטרי נפתלי בנט בשיתוף השלטון המקומי: שר החינוך נפתלי בנט, שר האוצר משה כחלון ויו"ר המרכז לשלטון מקומי, חיים ביבס, הציגו את התוכנית להכנסת סייעת שנייה לגני הילדים בגילי 4-3. על פי התוכנית, שעלותה מוערכת בכ-400 מיליון שקל בשנה, תתווסף סייעת שנייה בשכר בגני הילדים שבהם 30 ילדים לפחות. בכך עשויה להגיע לסיום מוצלח מחאת ההורים שהחלה בתחילת השנה בדרישה להוספת סייעת שנייה, מחאה שהגיעה אף עד השבתה של הגנים. ynet העביר בשידור חי ממשרד החינוך את הצגת הרפורמה.

 

לפרטים המלאים של הרפורמה - לחצו כאן  

 

במסיבת עיתונאים במשרד החינוך בירושלים אמר בנט: "היום שמים את הילדים במרכז. כבר בשנת הלימודים הבאה תהיה סייעת נוספת בגילים 4-3 ותקציב אישי לכל גננת. אנו משקיעים כמעט חצי מיליארד שקלים בילדים האלה כי אלה הן השנים הקריטיות. אלה השנים שיעצבו את כל החיים שלהם. מדובר בהיפוך פירמידה. אנחנו גם נשקיע יותר, ובמיוחד, בחלשים. ילד בן 3 בישראל יקבל את אותה הזדמנות אם הוא גר בהרצליה, בנהריה או ברהט. במדינת ישראל איכות החינוך של ילד לא תיקבע לפי תלוש המשכורת של הוריו".

שר האוצר משה כחלון אמר: "הנושא של חינוך מגיל 3 הוא דבר מרכזי שהמדינה צריכה לתת עליו את הדגש. אני חושב ששר החינוך לא היה יכול למצוא בעל ברית משותף יותר טוב ממני לעניין הזה כי יש פה ביטוי גדול מאוד של צמצומי פערים. כל השקעה בחינוך לגיל הרך מחזירה את עצמה פעמיים, גם מבחינה חברתית וערכית, וגם מבחינה כלכלית. מדובר בצעד שמעיד על סדר עדיפויות חדש, שמחזק רשויות חלשות, שמוביל לצמצום פערים חברתיים, שמגדיל את ההשקעה בחינוך ובילדים של כולנו".

 

יו"ר המרכז לשלטון מקומי חיים ביבס: "הוספת סייעת שנייה והרחבת צוות הגן היא בשורה חדשה ומשותפת של ממשלת ישראל ומרכז השלטון המקומי. הרשויות המקומיות לוקחות חלק משמעותי בתקצוב הרפורמה הזו למרות שזו אחריותה של המדינה ולו בשל ההבנה כי מדובר במהלך חינוכי הכרחי וחשוב שיסייע בראש ובראשונה להורים ולמשפחות צעירות ויעניק לכל ילד בישראל את היחס המגיע לו".

מחאת ההורים. ארכיון   (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
מחאת ההורים. ארכיון (צילום: מוטי קמחי)
 

התוכנית תיכנס לתקציב הבסיס של משרד החינוך ולא לתקציב התוספתי. לפי הרפורמה, ב-4,600 גני ילדים בגילים 4-3 תתווסף סייעת נוספת. בנוסף כוללת הרפורמה מתן אוטונומיה לגננות. הן יקבלו מדי שנה תקציב שינוע בין 1,000 ל-5,000 שקל לטובת קניית עזרים וצעצועים לגן, הקמת פינות מנוחה ועוד. המטרה בהחלטה זו היא להגביר את האוטונומיה והאמון שניתן לגננות.

 

המרכיב השלישי ברפורמה כולל יצירת אשכולות של 15 גנים שקרובים מבחינה גיאוגרפית שבהם תמונה גננת מובילה. אותה גננת, שתקבל תגמול נוסף, תהיה מעין מנטורית עבור הגננות האחרות, תכנס ישיבות ותספק מענה במידת הצורך. נוסף לכל אלה יידרשו הגננות לחזק את הקשר עם הורי הילדים ולהעמיק את העיסוק הפדגוגי עם ילדי הגן. הרפורמה תחול גם על גני הילדים המוכרים שאינם רשמיים, אלא שהם יקבלו רק 75% מכל התקציב.

 

החל מהשנה הנוכחית חל חוק חינוך חובה חינם על הילדים בגילי 4-3, ומכאן שרובם של גני הילדים שהיו עד כה פרטיים הפכו בפועל לגנים ציבוריים הממומנים מתקציב ציבורי ובהתאם גם מחויבים לתקנים ציבוריים. התקן הנוכחי קובע גננת אחת וסייעת אחת לכל 35 ילדים, ובחלק מהגנים התווספה בת שירות לאומי במקומות שבהם יש 20 ילדים לפחות בני 3, שהוגדרה - אולי בסרקזם - כ"עזרה ראשונה סניטרית" - כלומר עזרה לצוות עם האכלה, החלפת חיתולים, שמירה על היגיינת הילדים וכדומה.

מימין: חיים ביבס, נפתלי בנט ומשה כחלון. הרפורמה יצאה לדרך (צילום: דנה קופל, אוהד צויגנברג, גיל יוחנן) (צילום: דנה קופל, אוהד צויגנברג, גיל יוחנן)
מימין: חיים ביבס, נפתלי בנט ומשה כחלון. הרפורמה יצאה לדרך(צילום: דנה קופל, אוהד צויגנברג, גיל יוחנן)

על פי התוכנית, החל מהשנה הבאה תתווסף סייעת שנייה בכ-4,000 גנים בכל הרשויות המקומיות. סדר הגודל של התוכנית מעלה את השאלה אם התקציב שיציג בנט עשוי להספיק למימון התוכנית, שכן על פי הערכותיו של מנואל טרכטנברג, שכתב תוכנית כזו כחלק ממצע המחנה הציוני בבחירות, העלות קרובה יותר לכחצי מיליארד שקל בשנה.

 

החישוב הוא לפי עלות מעסיק של כ-8,000 עד 10,000 שקל לסייעת לחודש. תשובה אפשרית יכולה להגיע אולי מהכנסת סעיף של דיפרנציאליות לתוכנית,

 כך שרשויות חלשות יצטרכו להשלים מכיסן שיעור קטן יותר מהתקציב מאשר רשויות חזקות ועשירות. במסיבת העיתונאים יופיע גם ראש מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס.

 

הרשויות המקומיות עצמן ייקחו חלק דרמטי בתקצוב הוספת הסייעת השנייה בגנים. לדברי ביבס, "הוספת סייעת שנייה והרחבת צוות הגן היא בשורה חדשה ומשותפת של ממשלת ישראל ומרכז השלטון המקומי. הרשויות המקומיות לוקחות חלק משמעותי בתקצוב הרפורמה הזו אף על פי שזו אחריותה של המדינה, ולו בשל ההבנה כי מדובר במהלך חינוכי הכרחי וחשוב שיסייע בראש ובראשונה להורים ולמשפחות צעירות, ויעניק לכל ילד בישראל את היחס המגיע לו".

 

ישראל אליסף, מרכז תחום גנים בפורום ועדי ההורים היישוביים: "אנו מודים לשרי החינוך והאוצר על הרפורמה להוספת סייעת שנייה בגנים והוספת תקציב לגננות, אך לצד התודה אנו מצרים שלא נעשתה חשיבה משותפת עם נציגי ההורים הגננות והסייעות שמכירים את הבעיות, ועל כך שלא ניתן פתרון להתאמת מבני הגן לצורכי הילדים. בני 3 צריכים לאכול ארוחת צהריים לפני השעה 13:00, צריכים אסלות נמוכות ודברים נוספים שלא נכנסו לרפורמה".

 

עו"ד עינב גוטרמן, מנכ"לית עמותת "כולנו משפחה" ורכזת הקואליציה הארצית לשיפור התנאים בגנים, סיכמה: "חשוב לזכור שנותרו עוד בעיות רבות בגנים ולכן יש להעמיק ולהרחיב את הרפורמה לגנים, שבהם יותר מ-10 ילדים בני 3, לקבוע תוכנית ממשלתית להקטנת כיתות הגנים, לדאוג להתאמה פיזית של מבני הגנים והתאמת סדר יום לצורכי הילדים בהתאם לסטנדרטים המקצועיים שנקבעו על-ידי מיטב המומחים לגיל הרך".


פורסם לראשונה 08/06/2015 11:21

 

מיקי פלד (כלכליסט) השתתף בהכנת הידיעה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: תומר זקין
המאבק על הוספת סייעת. ארכיון
צילום: תומר זקין
מומלצים