דאעש מפורר את סוריה, המיעוטים על הכוונת
עלווים, דרוזים, שיעים ונוצרים: עתיד שחור מצפה למיעוטים בסוריה על רקע השתלטותם של הג'יהאדיסטים על רוב שטחי המדינה. כיצד הם מתמודדים עם הסכנה שצבא המשטר של בשאר אסד יתמוטט?
"אל-מַסיחיין אִלַא בַּירוּת, אל-עַלַוּיין אִלֹא א-תַאבּוּת" (הנוצרים לביירות, העלוויים לארון המתים): סיסמה שחזרה על עצמה בקרב מפגינים מוסלמים סונים מראשית המהומות בסוריה.
עתיד שחור מצפה למיעוטים בסוריה על רקע השתלטותם של הג'יהאדיסטים על רוב שטחי המדינה. כיצד מתמודדים המיעוטים עם הסכנה שצבא המשטר יתמוטט?
צבא סוריה איבד תוך שנה כמחצית מהשטח המצומצם שהיה נתון לשליטתו ונותרו בידיו כ-20 אחוזים מהמדינה. שלטונו של בשאר אסד שורד במערב בשטחים הקרובים לגבול לבנון, שם הוא מסתייע בחיזבאללה. הוא מחזיק מעמד גם ב"סַאחִל" החוף הסורי בצפון-מערב, שם הוא נעזר בצבא הרוסי. ניצחון דאעש נראה כבדיחה טרגית למי שמביט מהצד: הצבא הסורי נמנע מלפגוע בו כשנתיים על מנת שיחסל את האופוזיציה הסונית במזרח. בחודשים האחרונים קם הגולם על יוצרו והחל לאיים על המשטר. כעת, המדינות הסוניות נמנעות מלפגוע יתר על המידה בדאעש בסוריה, על מנת שיחסל את משטר אסד ואת חיזבאללה. "המדינה האיסלאמית" נהנית מן ההפקר.
הקורבנות הבאים של דאעש וא-נוסרה הם המיעוטים: עלווים, דרוזים, שיעים ונוצרים. מה יעלה בגורלם?
העלווים - בורחים חזרה ל"ג'בל"
העלווים, כת שיעית המהווה כ-11 אחוזים מהאוכלוסייה, לא זכו מעולם בלגיטימציה לשלוט בסוריה שרובה מוסלמית סונית. שלטון משפחת אסד התאפיין תמיד באכזריות וטרור כלפי האזרחים. בראשית המהפכה בסוריה, ב-2011, הצטרפו מספר לא מבוטל של עלווים למחאה נגד שחיתות השלטון, אולם עד מהרה הבינו כי האופוזיציה הופכת לאיסלאמית קיצונית וכי לא נותרה להם ברירה אלא לתמוך במשטרו החילוני של אסד.
העלווים עברו בעשורים האחרונים תהליך עיור מואץ והיגרו לערים המרכזיות – חלב, חומס ודמשק. לאור הסכנה המתקרבת החלו לנטוש את הערים ולשוב בהדרגה לבתי משפחותיהם ב"גַ'בַּל אל-עַלַוּיין", (הרי העלווים) באזור הסאחל – טרטוס, ג'בלה ולטקייה. חלק מהם פסימיים עוד יותר ועוברים לטריפולי ל"ג'בל מוחסן", מרכז העלווים בלבנון או מהגרים לחו"ל.
לבית החולים של קרדאחה, עיר מולדתה של משפחת אסד בסוריה, מגיעים מדי יום עשרות הרוגים ופצועים. האווירה בקרב העלווים קשה, והם איבדו את האמון ביכולת המשטר לערוב לביטחונם.
הדרוזים - אל תתעסקו איתנו!
הדרוזים הציגו את עצמם מראשית המהומות בסוריה כניטרליים, אך דרוזים רבים משרתים בצבא הסורי. הדרוזים גאים במורשת הלחימה שלהם ובמרד הגדול שיזמו נגד המנדט הצרפתי ב-1925. הם מהווים כארבעה אחוזים מהסורים ורובם מרוכזים בסוידא "ג'בל אל-ערב" בדרום. בניגוד למצב אצל העלווים, הדרוזים שמרו בקנאות על זהותם. כל אנשי הדת ("שיוח אל-עקל") הדרוזים ממשיכים לקיים את טקסי הדת המיסטית וללמוד את תורת הנסתר, וגם מובילים את העדה מבחינה חברתית ופוליטית.
בשעת מצוקה זו עולים וצפים משקעי העבר כגון חיסול הקצינים הדרוזים הסורים על ידי העלווים בשנות ה-60 וחיסול כמאל ג'נבלאט, מנהיג הדרוזים בלבנון, ב-1977. לאחרונה גוברת בקרב השייחים ההתנגדות לגיוס לצבא הסורי משום שלטענתם אין בשירות שום תועלת, והצבא אינו מצליח לסיים את המשבר.
המשטר הסורי מתנגד בתוקף לדרישת הדרוזים לקבל אספקת נשק על מנת להגן על עצמם, מחשש שיקימו אוטונומיה בדרום כפי שעשו הכורדים בצפון – בחסקה ובקובאני. יש מנהיגים, כגון וליד ג'ונבלאט הלבנוני (בנו של כמאל), הקוראים לדרוזים להצטרף לאופוזיציה, אך זו דעת מיעוט.
המצוקה בקרב הכפרים הדרוזיים המבודדים בצפון רבה. בשטחי "המדינה האיסלאמית" נרצחו גברים דרוזים, נשים נחטפו, וכתבי קודש ומקום התפילה (ה"חלווה") חוללו. בשטחים שכבש ארגון א-נוסרה, כגון אידליב, נדרשו הדרוזים להכריז על השתייכותם לדת האיסלאם והנשים הוכרחו לעטות רעלה.
בשבועות האחרונים הזהירו מנהיגים דרוזיים בא-סווידא את הג'יהאדיסטים המתקרבים אליהם בזו הלשון: אל תתעסקו איתנו! אנו אנשים שלא מפחדים מהמוות, אם נמות נחזור שוב (מאמינים בגלגול נשמות)! סלמאן וחמזה (קדושים דרוזים) מגנים עלינו!
אם ייקלעו הדרוזים לסכנה קיומית, האם יוכלו אחיהם הדרוזים בלבנון ובישראל לשבת בחיבוק ידיים?
השיעים - אללה, זינב ואיראן איתנו
למרות החשש הרב לגורלם, השיעים מוגנים על ידי לוחמי חיזבאללה, אנשי "משמרות המהפכה" האיראנים ומיליציות מתנדבים שיעים מאפגניסטן, תימן ועיראק. השיעים הם מיעוט קטן בסוריה ויישוביהם ממוקמים לאורך הגבול עם לבנון. הם חוששים מאוד לגורלו של קבר הקדושה השיעית זינב, נכדתו של הנביא מוחמד, בדמשק. הם מאמינים כי עליהם לשמור עליו משום שזינב שומרת עליהם.
ארגון א-נוסרה מנסה לשבור את רוחם של השיעים על ידי חטיפת ילדים מכפריהם ושריפת "חוסייניות", בתי תפילה שיעיים. גם השיעים בלבנון חשים מאוימים מהנקמה של הג'יהאדיסטים. ביקורת רבה נשמעת מקרב כל העדות בלבנון, המאשימות את מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שהוא סיבך את לבנון במלחמת האזרחים בסוריה ועכשיו היא מסומנת כמטרתה הבאה של האופוזיציה.
האם יתגייס העולם השיעי כולו להגן על הקהילה בלבנון? האם ישתמש חיזבאללה במאגר הטילים העצום שלו נגד המורדים?
הנוצרים - הרס הקהילה והתרבות
הסיסמה שהושמעה מראשית המהומות בסוריה הפכה למציאות. הנוצרים בורחים מסוריה, ואלה שנותרו מאחור סובלים מנחת זרוען של התנועות האיסלאמיות: רצח, איסלום בכפייה וחטיפת נשים.
התרבות הנוצרית העתיקה נמחקת, כנסיות מועלות באש, אתרים מושמדים וכמרים ונזירות מושפלים.
לטענת הקהילה הנוצרית בסוריה, העולם הנוצרי שותק ואינו מתערב בהשמדה הפיזית והתרבותית של הקהילות הנוצריות במדינה הערבית. רוב הנוצרים תומכים באסד כי הם יודעים שתחת שלטון דאעש הם יישחטו או שיחיו בתנאים קשים וייאלצו לשלם את מס הג'זיה. באתר הפייסבוק של מעלולא, עיירה נוצרית שסבלה קשות ממעללי הג'יהאדיסטים, כותב אחד הנוצרים: "בשם ישו המשיח, קלל את ג'בהת א-נוסרה! אינכם מוסלמים! אינכם שייכים לשום דת!". אחר כותב: "ווהאבים ארורים, לכו מכאן, היינו כאן לפניכם אלפי שנים, קחו את האוהלים והגמלים שלכם ושובו לסעודיה!"
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
