בין גבעות ובין סלעים: ביקור בארמניה

מדינה קטנה עם נופים מרהיבים שמוקפת מדינות מוסלמיות. אוטונומיה שנויה במחלוקת שידעה מלחמות, צלקות בהיסטוריה הלאומית שכוללת רצח עם המוני ואוכלוסיית מהגרים שרובה גרה בקהילות ברחבי העולם, אך לא שוכחת לתרום כספים ולהשפיע בלובים פוליטיים למען בני עמם.

לא, לא מדובר בישראל, אלא ב"אחותה" האסיה-אירופית הקטנה - ארמניה. מהתגליות המתפתחות בעולם התיירות. בדומה לגיאורגיה השכנה שסחפה לתוכה, בשקט בשקט, מאות אלפי תיירים ישראלים בשנים האחרונות שחיפשו שילוב מנצח של טיול טבע פראי עם ערים וכפרים מרתקים, ובמחיר זול - ארמניה שואפת להיות הדבר הבא במפת התיירות של הישראלים.

(צילום: יואב זיתון)

היעד: WiFi בכל פינה נידחת

שר, אנדרה אגאסי, שארל אזנבור (וכן, גם קים קארדשיאן) הם חלק קטן מבני העם הארמני, שהיה ראשון לקבל עליו את הנצרות כמדינה במאה הרביעית אחה"ס. טיסה ישירה לירבאן הבירה, ומשם יציאה למסע באמצעות ג'יפ שחוצה את הרכסים המושלגים בצפון המדינה ובמרכזה, נכנס לכפרים הנושנים שמנסים לצאת עדיין מהתקופה הסובייטית האפורה, ומעל הכל - מפגיש אותנו עם אלה שעושים את המקום.

(צילום: יואב זיתון)

הארמנים מתגלים כאנשים נפלאים ומסבירי פנים, שלא יוותרו על ניסיון לעזור ולתקשר גם אם האנגלית שבפיהם רצוצה. ובשורה משמחת לכל מכורי הסמארטפון למיניהם - גם בנידחים שבכפרים, מצאנו וואי פיי בחינם ובשפע. כזה שאפילו במיטב שבבירות מערב אירופה - אין. הנה כמה מהאתרים הקסומים בהם ביקרנו במהלך המסע:

(צילום: יואב זיתון)

אחפאט

בצפון ארמניה ומרכזה לא קשה להיות מוקסמים מנופים שכאילו הועתקו מסט טרילוגיית שר הטבעות: נחלי נחש כחולים המקשטים רמות ירוקות ועמקים אינסופיים, שמסתיימים בכפרים מבודדים. כמו גם, ילדים שמשתעשעים עם עגלים וטלאים באחו. בכפר אחפט, בן המאה התשיעית, מתנוססת על גבעה כנסייה בת יותר מאלף שנים, שמזכירה יותר מכל את העיר הכבושה אוסגיליאת מסרטו של פיטר ג'קסון.

(צילום: יואב זיתון)

הלבנים האפורות והגבוהות שבחצר האבן המקורה של המתחם, שנבנה על ידי ממלכת בגרטוני, היו רק צל מסתורי להפתעה שחיכתה לנו מתחת לרגלינו: מצבות בנות מאות שנים, בעיטור מיוחד שזכה במעמד לשימור מטעם אונסק"ו, שימשו כרצפת הכנסייה. הקטע הביזארי: לפי האמונה המקומית זו מצווה ואף ברכה לדרוך על המצבות, שכן הרוח שמתחת מנקה ממי שעושה זאת את כל הרע שהיה בו, במידה והיה.

דיליג'אן

עיירת מרפא עם בתים נאים מציצה מבין שמורת טבע ענקית גדושה בעצי אלון, דולב ואשוח, עם מסלולי טיול ביער העבות. במורד העיירה, סמוך לאגם, ניצב פסל ברונזה של שלוש דמויות מסרט ארמני מפורסם - ארמני, רוסי וגרוזיני שמתווכחים בינהם - סמל לאחדות בין העמים.

(צילום: יואב זיתון)

כלבאן

כפר זעיר הכולל 25 משפחות בלבד, שהגישה אליו היא אך ורק באמצעות ג'יפים. המקום מציע תצוגה ארכיאולוגית של האדם הקדמון ששרידיו התגלו בסמוך לכפר, לצד נקודת עצירה יפהפייה בנחל הגטיק שבוואדי הנמצא מתחת לבתי התושבים, בו זורמים המים הכי צלולים בארמניה. אירוח על ידי רוברט הצעיר ובני משפחתו, יסגור לכם צהריים נעימים.

זרעי ענבים בני 6,000 שנה, נעל העור העתיקה ביותר בעולם שהתגלתה עד כה, ושלוש גולגלות של נערות שהועלו קורבן - התגלו בשנים האחרות במערה רחבת ידיים סמוך לכפר ארני שבחבל ארץ היין בדרום המדינה, באזור בו מתחלפים הנופים הגבוהים לואדיות נמוכים ומחורצים, הכוללים גם מצוקים לטיפוס סנפלינג.

לאחר ביקור במערה קפצנו לכפר הסמוך, בו התרשמנו כיצד מכינות נשות המשפחה בתנור התת קרקעי שבביתם את לחם הלבאש המסורתי והדקיק -  מעין פיתה דרוזית ענקית, ומהיקב הביתי של משפחת סימוניאן (לא להחמיץ בטעימות את יין הרימונים). על הדרך, קטפנו וזללנו מהתותים השחורים הבשרניים שגדלים על העץ הגדול שבגינה.

(צילום: יואב זיתון)

גארני

לאורך ערוץ נחל שוצף במים קרירים, נתקלנו בתופעת טבע גיאולוגית מרהיבה: סימפוניית האבנים - קיבעון של לבה בצורת משושי אבני בזלת בקירות של עשרות מטרים מעץ לנחל. מעל לוואדי ביקרנו במקדש הפאגני מיהאג', מהבודדים שלא הושמדו בארמניה לאחר שקיבלה על עצמה את הנצרות.

ימת סבאן

ארמניה מוקפת כולה ביבשה מה שמותיר לה ימה אחת, מוקפת הרים ועמקים, בשם סבאן. היא גדולה פי 3 מהכינרת, ונחשבת לאחת מהימות הגבוהות בעולם (1,890 מטר). מיזמים תיירותיים כושלים מקיפים את רצועת החוף, אך לאורך הימה פגשנו מוכרים חביבים של דגי פורל מעושנים וטריים.

ליד הימה, בכפר צאחקונג, סעדנו ארוחת צהריים במסעדה מקומית - כבש שלם שנצלה שעות ארוכות לפני בואנו בתוך תנור גחלים ענק מדופן באבנים, כשהשומן שלו נוטף לתוך סיר עם תבשיל חיטה. הצמחונים יסתפקו בגבינה בסגנון צפתית בטעם אניס. מה שבטוח: כולם יהנו מהקינוח הנפלא - אפרסק אפוי ממולא בדבש, אגוזים וצימוקים.

(צילום: יואב זיתון)

רכבל ומנזר טאטב

5.75 ק"מ אורך, בגובה של מאות מטרים מעל הרים וואדיות - ברכבל הארוך ביותר בעולם לפי ספר השיאים של גינס (מתחנה לתחנה) - זה מה שמצפה לבאי מנזר טאטב מהמאה ה-12, ששרד את החורבן שעבר על ידי הסלג'וקים, ואף רעידות אדמה.

בביתם של ניקולאי ואיזבאלה גבורקאן החביבים מהכפר הסמוך למנזר, נהנו מארוחת הצהריים שהוכתרה פה אחד כארוחה הטעימה בטיול.

(צילום: יואב זיתון)

ירוואן

אחרי כמעט שבוע במרחבי הפרא הכפריים של ארמניה, אין כמו קינוח מודרני ומרהיב בדמותה של הבירה ירוואן. מיליון וחצי תושבים מתגוררים בעיר הייחודית, שנבדלת משאר ערי ארמניה כמעט בכל. ניתן למצוא בה מכוניות פאר, בתי קפה מפונפנים, שוק עממי רחב ידיים הכולל פינת פשפשים ומתמחה גם במתוקים מקושטים. כמו גם,  גבעת מפל הקסקייד המרהיבה בשעות החשיכה הגדושה בפסלים ויצירות אמנות מרחבי העולם, מדרחוב שיקי עם מיטב חנויות האופנה ומוזיאון השואה הארמנית, שמספר בצורה הטובה ביותר את סיפור רצח העם מלפני 100 שנים בדיוק - הם רק חלק קטן ממה שמצפה בירבאן.

(צילום: זיו ריינשטיין)

איפה אוכלים?

במהלך הסיור זכינו לסעוד בבתים פרטיים של משפחות ארמניות. ולצד העובדה שנהנינו ממטעמים מקומיים קלאסיים, התנסינו בעצמנו מבישול משותף עם נשות הבית (גבר שמבשל בארמניה - מחוץ ללקסיקון המקומי) במטבח הביתי.

(צילום: יואב זיתון)

חלק קטן ממטעמי החובה שאסור לפספס: עוגיות המארצ'חנבאן (קן הנמלים - דגנים ואורז מקורמלים במרקם שמיימי), הבקלוואות המקומיות המכונות פאקלוות ומביסות את שכנותיהן הטורקיות, וכמובן הקוניאק הארמני המשובח - אררט. במטבח עצמו, התמוגגנו מהז'ינגיאל - בצק רך ומטוגן ממולא בעשבי תיבול, שמשתלב מצוין עם הדלומה - בשר בקר טחון מגולגל בעלי כרוב. הגט הרשמי לדיאטה יגיע כשתיתקלו בצ'אמיצו'וב - מאפה מעוגל בגוון חום בוהק, ממולא בחמאה מתוקה ובמעט גבינה רכה.

(צילום: יואב זיתון)

טיפים לטיול המושלם:

1. בחלקים נרחבים מכבישי ארמניה, בדומה לשכנה גיאורגיה, הכבישים משובשים ומלאי בורות. לכך, אפשר להתרגל במהירות, אך לדפוסי הנהיגה המקומיים - פחות: מהירות מופרזת, עקיפות מסוכנות ופסי הפרדה רצופים שנשארים בגדר המלצה. עצה לנוהגים: הסתכלו יותר במראות על העוקפים מאחוריכם כדי לזהותם בזמן, ולהיצמד לימין כדי שיעקפו בבטחה.
   
2. אל תחפשו קרמיקה ארמנית: המיתוס של קרמיקה ארמנית משובחת נולד ונשאר ברובע הארמני בירושלים, פרי מסורת שפותחה על ידי דורות של משפחות שגרו ברובע. בירבאן הבירה כן ניתן לבקר במפעל השטיחים מגריאן, שפעל במקום החל מ-1,917. במקום פועל גם מוזיאון שטיחים בני מאות שנים.
   
3. לוקח זמן להתרגל לשער החליפין הקיצוני של המטבע הארמני דראם (100 דראם הם 80 אגורות), לכן כדאי להמיר מאירואים או מדולרים בחלקים, ולא את כל המזומנים מהארץ. המחירים זולים ברחבי המדינה, וכדאי לבזבז בה את כל הדראמים שרכשתם, מאחר ובדיוטי פרי של ירבאן המחירים, שוב, מזכירים את יוקר המחייה הישראלי.
   

• הכתב היה אורח של חברת "מדרפט" המתמחה בטיולי ג'יפים בחו"ל