הסרט על יגאל עמיר: מה בעצם קורה שם?

מבלי שהסרט "אל סף הפחד" הוקרן בכלל במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים, ומבלי שנצפה בו, הוא כבר מעורר סערה בציבור הישראלי. הסיבה: היצירה התיעודית מלווה את סיפור אהבתם של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ובת זוגו לאריסה טרימבובלר מבעד לחומות הכלא. הנושא הנפיץ כבר גורר ביקורות ודרישות להסרתו מתוכניית הפסטיבל (כולל מצד נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס), אבל מה בדיוק קורה שם בסרט. האם כצעקתה? ממש לא בטוח. 

"אל סף הפחד" הוא הפקה לטבית במימון רוסי חלקי, אותה הוביל הרץ פרנק - הדוקומנטריסט היהודי המהולל, יליד לטביה, שנחשב לאחד מגדולי היוצרים התיעודיים של ברית המועצות. ב-1993 עלה ארצה וחילק את זמנו בין ישראל למולדתו. את טרימבובלר החל ללוות עם מצלמתו לפני כחמש שנים, ואיתו שותפתו לעשייה מריה קרבצ'נקו. לאחר שפרנק הלך לעולמו לפני שנתיים בגיל 87, המשיכה קרבצ'נקו הצעירה בפרויקט עד להשלמתו. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הקולנוע של ריגה בדצמבר 2014, ועכשיו נמצא בעיצומו של סבב הפסטיבלים שאמור להביאו לתוכניה הישראלית דווקא של פסטיבל ירושלים.

"אל סף הפחד" זוכה בפרס התיעודי בפסטיבל טרקובסקי במוסקבה (מתוך פייסבוק)

בסוף השבוע האחרון הוקרן הסרט בפסטיבל הקולנוע על שם אנדריי טרקובסקי במוסקבה ואף זכה בפרס. עוד לפני כן, באפריל השנה הוצג הסרט לראשונה בפסטיבל הדוקומנטרי היוקרתי הוט דוקס שבטורונטו, קנדה. מבקרים מקומיים (ורק במקרה גם יהודים) שצפו בו, דווקא התרשמו לטובה, ובשיחה עם ynet הם חולקים את רשמיהם. לטעמם, מדובר בסרט מורכב ומעניין, שמצליח לחדור מעבר לסיקור החדשותי ולחשוף מציאות מטרידה ומרתקת מהאנטימיות של עמיר וטרימבובלר - זאת מבלי להאדיר את שמם, או את הפשע הנורא שביצע הרוצח.

בביקורת שכתב ג'ורדן אדלר ל-Toronto Film Scene, הוא ממליץ על הצפיה בו. "הסרט בוחן סיפור רכילותי עם עומק והוא צפוי להביך ולרתק את הצופים באותה עת", כתב, "הסרט חושף הדעות השונות והמנוגדות בישראל בנוגע לזכויות והחירויות שעמיר ראוי להם כאסיר וכאויב המדינה. בשיאו, הסרט בוחן את הרומן הבעייתי הזה מבלי להיגרר לסנסציות". יש לציין כי נאסר על היוצרים להיפגש עם עמיר בכלא, אך אדלר דיווח כי "החלקים החזקים ביותר בסרט הם שיחות הטלפון של עמיר עם בנו, בעודו מנסה להסביר לו את הכרעותיו המוסריות באמצעות סיפורי התנ"ך".

בשיחה עם ynet מספר אדלר כי הסרט "מתעד את מערכת היחסים בין יגאל עמיר וטרימבובלר, וכן את תגובות התקשורת לאיחוד המסוקר והמדובר שלהם. הבמאים הצליחו להשיג ראיונות קרובים ואישיים עם טריבובלר, קרוביה ובני משפחת עמיר וכך הם שומעים את דעותיהם בנוגע לזוגיות יוצאת הדופן בין השניים".

האם יש בסרט איזושהי האדרה של הרוצח?

"לדעתי הסרט לא תומך בעמיר או ברצח של רבין. החולשה הכי גדולה של הסרט היא התיאור המבולבל שהוא מביא בנוגע לאירועים שהובילו לרצח. הוא מציג אותם באור טבעי, אבל הוא לא מזדהה עם מניעיו של עמיר. למרות שיש פה נגיעה בנושא סנסציוני, הסרט מצליח להיות שקול ואובייקטיבי בנקודות רבות. אני לא זוכר שיש ביטויים לדעות האישיות של פרנק וקרבצ'נקו, אבל צריך לזכור שהסיפור מובא מהרבה זוויות שונות".

הרץ פרנק (מימין) ומריה קרבצ'נקו

המבקר ג'ייסון גורבר התייחס גם הוא לסרט לאחר צפייה בו בפסטיבל הוט דוקס, ושיבח אותו בביקורת לאתר Dork Shelf. בניגוד לאדלר, הוא סבור כי יש בסרט תחושה של אמפתיה עם גיבוריו - עמיר וטרימבובלר, אולם זה קורה באופן טבעי שכמעט מתחייב מליווי סיפורם. ל-ynet הוא אומר כי למרות כל זאת, הדבר נעשה באופן אלגנטי ומתון, וזהו עדיין נושא רגיש שיש לעסוק בו.

בביקורת שלו הרחיב גורבר וכתב: "בדרך כלל סרטים דוקומנטרים מנכסים את האיזור שבין חשיפת האמת אובייקטיבית לבין הכוונות והדעות של היוצרים, שמעצבות את הנרטיב באופן סמוי או גלוי. 'אל סף הפחד' מתמודד עם המתח הזה בדרך סמויה וגלויה, כשהוא מגולל את סיפורו של יגאל עמיר ואלו שסובבים אותו". הוא מוסיף: "במקום לתאר בפרוטרוט את פשעו של עמיר והאמונות שלו, אנחנו מובלים אל הסיפור דרך עניינים רכילותיים - בליווי אישה שנאבקה על יחסי אישות עם אסיר. 

הרץ פרנק מראיין את לאריסה טרימבובלר

"צופים לא ישראלים עשויים להיות המומים לעתים מהסיפור, אבל יש פה גילויים רבים שהולכים מעבר לכותרות. חוץ מזה, היוצרים מתלבטים בינם לבין עצמם - מול המצלמה ומאחוריה - בנוגע לטבעו של הסיפור, צועדים לאורך הקו בלי לנסות לנצל את הסיטואציה, להאדיר את הפשע או לפשט את האירועים המדוברים. לזכותם יאמר שהסרט מצליח להתחמק מהמלכודות הללו. וכמו שמו, הסרט הולך מעבר לפחד, חוסר האמון והפשטנות כדי הביא אמיתות גולמיות ומפתיעות שהן מטרידות ומרתקות בו בעת. סרט חזק, מורכב ומושך שמהווה עבודת תחקיר טובה וגם יצירה אינטרוספקטיבית מעמיקה".