תקריות, איומים, חששות: שוב מלחמה קרה
מטוס ביון רוסי חג מעל משחתות. ארה"ב שוקלת העברת טנקים למזרח אירופה. רוסיה מאיימת בהצבת חיילים: רבע מאה אחרי תום המלחמה הקרה, המתח בין המעצמות הגיע לשיא. איך יגיב פוטין ומדוע לאובמה אסור למצמץ?
זה התחיל בסיפוח קרים, המשיך במלחמה במזרח אוקראינה ובסנקציות על רוסיה, והגיע לשיא עם הודעת ארצות הברית לפיה היא שוקלת הצבת טנקים במזרח אירופה ועם התגובה הרוסית: איום בהצבת חיילים מעבר לגבול . המלחמה הקרה נגמרה אמנם לפני כמעט רבע מאה, אבל לאחרונה נראה כי היא חוזרת, ובמלוא עוזה.
ההתפתחות האחרונה והמדאיגה אירעה השבוע. לאחר הפרסום ב"ניו יורק טיימס" בשבת לפיו וושינגטון שוקלת להעביר טנקים, משוריינים וכלי נשק, ולפרוש אותם במדינות הגובלות ברוסיה, אמרו בפולין למחרת כי מתנהל משא ומתן להצבת נשק כבד על אדמתה. שר ההגנה הפולני תומאש שימוניאק אישר שהנושא נדון בפגישה שלו בוושינגטון בחודש שעבר וכי ההחלטה תתקבל בקרוב. מוסקבה הגיבה היום (ב') לכך בהודעה מתגרה וכינתה זאת "המהלך האגרסיבי ביותר שביצעו הפנטגון ונאט"ו מאז ימי המלחמה הקרה".
מבחינת רוסיה, הצבת נשק אמריקני כבד לצד אלפי לוחמים אמריקנים בגבולותיה מהווה השלמה עם דומיננטיות אמריקנית במזרח אירופה. השאלה הגדולה היא מה יעשו הרוסים בתגובה - האם יציבו כוחות שלהם בגבולותיה המערביים, יבצעו תמרונים אוויריים וקרקעיים ויובילו להסלמה שעלולה להוליך את העולם שוב לסף עימות גרעיני בין המעצמות?
אם יאושר הצעד האמריקני - הצבת נשק שישמש כ-5,000 חיילים - הרי שתהיה זו הפעם הראשונה מאז המלחמה הקרה שוושינגטון מציבה ציוד צבאי כבד במדינות מזרח אירופיות. בינתיים, הרוסים כבר הבהירו כי אם האמריקנים ידבקו בתוכניתם, מוסקבה תתגבר את כוחותיה שלה בגבול. וזה בדיוק המסר הרוסי לאמריקנים. קריסת ברית המועצות שינתה את מאזן הכוחות בעולם, אבל פוטין רומז בכל הזדמנות שרוסיה היא המעצמה הגרעינית היחידה שיכולה לעמוד מול האמריקנים.
כבר היום מעורבות ארצות הברית ובנות בריתה בתמרונים לאורך הגבולות המערביים של רוסיה מהים הצפוני, דרך הים הבלטי ועד לים השחור בדרום. לברית נאט"ו יש יכולת לשגר במהירות כוחות למזרח בעת הצורך, והרוסים מצדם משגרים מטוסים וספינות לתקריות מקומיות עם האמריקנים ובני בריתם, תקריות של הפגנת נוכחות, מבלי לפתוח באש.
הפנטגון למשל דיווח בשבת על מטוס ביון רוסי שחג מעל ארבע ספינות של נאט"ו בים הבלטי ובהן המשחתת האמריקנית ג'ייסון דונהאם לצד משחתות מבריטניה, גרמניה וצרפת. שיגור כוחות נוספים יגביר את עצימות החיכוכים המקומיים, ועלול להחזיר את העולם לימי המלחמה הקרה.
סנאטור ג'ון מקיין, שהפסיד לאובמה בבחירות 2008, מזנב בנשיא בכל הזדמנות ומשמש כיום יו"ר ועדת השירותים המזוינים בסנאט, צייץ הבוקר בחשבון הטויטר שלו כי "אי-חימוש אוקראינה הוא אחד הפרקים המבישים בהיסטוריה האמריקנית". אוקראינה אינה חברה בברית נאט"ו, אבל לארה"ב ולמערב יש מחויבות כלפיה, מאז שוויתרה על כל מאגר הנשק הגרעיני העצום שלה.
מעבר לכך, מדינות אחרות עוקבות בחרדה אחרי המהלכים הרוסיים. מדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות או שהשתייכו ל"ברית ורשה" של המדינות הקומוניסטיות ומאז קשרו את גורלן עם המערב, לחוצות בעקבות המהלכים הרוסיים בחצי האי קרים ובמזרח אוקראינה.
עשר שנים לאחר קריסת ברית המועצות, הצטרפו ב-1999 פולין, צ'כיה והונגריה לברית נאט"ו, ובשנת 2004 הלכו בעקבותיהן שבע מדינות נוספות ובהן שלוש המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה. איום עליהן ועל רומניה ובולגריה מחייב הגנה של ברית נאט"ו, וכאן אסור כבר לארצות הברית ולבנות בריתה למצמץ, כמו בסיפור האוקראיני.
שר ההגנה של לטביה ריימונדס ויג'וניס, שיושבע בחודש הבא לנשיא, אמר כי "אם משהו יקרה, אנחנו לא יכולים לחכות ימים ושבועות להגעת ציוד. אנחנו נצטרך להגיב מיד". ארה"ב לא תשגר חיילים להילחם באוקראינה אלא נשק קל וכסף, אבל המשחק הרוסי באוקראינה הדליק נורה אדומה שמהבהבת משני צדי האוקיינוס האטלנטי.
בחודש ספטמבר שעבר, לאחר שהשתתף בכינוס של ברית נאט"ו בוולס, הגיע הנשיא ברק אובמה לביקור באסטוניה והבטיח למדינות הבלטיות שחיילים אמריקניים ישוגרו להגן עליהן אם יהיה איום רוסי. בנאום שם הזכיר אובמה ש"כחברה בברית נאט"ו, יש לנו חובה על פי ברית ההגנה המשותפת שלנו. הברית בלתי ניתנת לערעור ואי-אפשר לוותר עליה. היא חיונית".
פוטין הוא זה שעשה את הצעד הראשון בהשתלטות הרוסית על חצי האי קרים ובמלחמה במזרח אוקראינה לצד המורדים הפרו-רוסים, והוא משלם על כך מחיר כלכלי כבד מאז שהחלו האמריקנים והמערב-אירופים להטיל סנקציות על מוסקבה. כעת, בעקבות פגישת אובמה עם מנהיגי ה-G7 באירופה, נראה שהאמריקנים מוכנים למהלך הבא.
לפנייה לכתב/ת 
